קדושת שביעית באתרוג | הרב יצחק גרינבלט | בית המדרש

שבת ומועדים

קטגוריה משנית

487

3 דק' קריאה

שנת שמיטה חלפה והלכה לה, ואנו ממשיכים ממנה לשנה השמינית. השנה ממשיכה ללוות אותנו בקדושת שביעית בפירות, שהרי בפירות אנו הולכים אחר חנטה, והפירות שנקטפים בשנה השמינית (לפחות בתחילתה) קדושים בקדושת שביעית, ובירקות אנו ממשיכים עם איסור ספיחין לפי הלוחות השונים.
בחג הסוכות הבא בתחילת השנה אנו פוגשים את קדושת השביעית בחלק מארבעת המינים. בערבות פשוט בין הפוסקים שאין בו קדושת שביעית, וכן בלולב. בהדסים ישנו דיון בין הפוסקים, אך דומה שמקובל להלכה שאין בהם קדושת שביעית, ולכן נשאר לנו האתרוג, שהוא פרי ויש בו קדושת שביעית.
באתרוג עצמו אנו מוצאים דיון מתי חלה בו קדושת השביעית, שכן כבר בברייתא אנו רואים שאתרוג דומה לירק בכמה דברים ולפרי בכמה דברים.
להלכה פסקו רוב רובם של הראשונים וכך נפסק בחזון איש ועוד שאנו הולכים בו אחר חנטה כמו שאר הפירות (בניגוד לדעת הרמב"ם הסובר שבאתרוג אנו הולכים אחר שעת לקיטה) ולכן האתרוגים שאנו נפגוש השנה יש בהם קדושת שביעית. מובן הדבר שדין זה יהיה שונה כאשר מדובר באתרוג שנרכש מהיתר מכירה, שבו לרוב רובם של הפוסקים אין בו קדושת שביעית (יש פוסקים הסוברים להחמיר בקדושת שביעית אף בהיתר מכירה, שכן לפי חלק מהפוסקים אף בשדה של גוי יש קדושת שביעית ואכמ"ל).
ישנם פוסקים שכתבו שהואיל ואף לדעת הרמב"ם אם האתרוג נלקט בשנה השביעית יש בו קדושת שביעית, ראוי לרכוש אתרוג שנלקט בשנת השמיטה, וכך להימנע ממחלוקת בדינו. אתרוגים רבים היום בשוק אכן נלקטו בשנת השמיטה, כך שאדם הרוצה יכול להשיג אתרוג בקדושת שביעית, והדרך שהאתרוג יגיע אליו תהיה על ידי אוצר בית דין.
אוצר בית הדין משמעותו אך ורק חלוקה של פירות הפקר, וממילא אמור היה להיות שעבור כל האתרוגים נפקיד ביד בית הדין סכום זהה, שכן הטורח שווה בין הסוגים השונים ורמות ההידור השונות, אלא שהנוהג הוא אחרת. כיום בשוק מצויות בדרך כלל שלוש דרגות באתרוגים של אוצר בית דין, אשר ההשתתפות בהוצאת בית הדין משתנה על פי רמות ההידור. אף שהדבר דומה למכירה, הותר הדבר על ידי פוסקים רבים על בסיס הדבר שאדם מוכן להשתתף בהוצאות בית הדין בסכום שונה לפי רמת ההידור של האתרוג שהוא יקבל (כך הורחב בקונטרס אוצר בית דין להג"מ קארפ בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהוסיף שכל הדבר מתקיים רק אם מדובר במחיר סביר שיש בו טובת הציבור).
אדם שיש לו אתרוג הקדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין או מקטיף מעץ שלא נערכה באדמתו היתר מכירה צריך לנהוג בו קדושת שביעית לדינים השונים.
היסוד המרכזי בשימוש באתרוג הוא "לאכלה ולא להפסד" שאסור להפסיד פירות שביעית. כבר בהשגת האתרוג צריך להיזהר שלא יהיה בשיעור מצומצם, שכן יש חשש שבחג הוא יצטמק וירד משיעורו עוד לפני סוכות ויצא שקטפו להפסד (אורחות רבנו).
מותר למדוד ולשקול אתרוג שביעית הואיל והמדידה נעשית לצורך מצוה (משנת יוסף ועוד).
את האתרוג אפשר ליטול רגיל כבשאר השנים ואין לחשוש אם קליפתו תתקלקל, שאף שבקליפת האתרוג יש קדושת שביעית, אין בעיה בכך הואיל שמדובר בצורך מצוה לא נחשב הפסד (ספר השמיטה).
רבים נוהגים להצהיב את האתרוג לקראת נטילתו, אף באתרוג בקדושת שביעית מותר לעשות זאת (ספר פירות שביעית לגר"צ כהן שליט"א בשם הגר"נ קרליץ שליט"א).
אף שאתרוג של קדושת שביעית הוא במקורו הפקר, ישנה חשיבות לשלם לבית הדין קודם החג שכן במידה שלא שילם ישנו דיון בין הפוסקים אם יוצא בו ידי חובה (הגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב שאין יוצאים בו ידי חובה שהרי הוא גזלן, ואילו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א כתבו שיוצא ידי חובה שכן מדובר בהפקר. עיין בספר פירות שביעית להגר"צ כהן שליט"א עמ' רכד' שהאריך בדיון בנושא).
יש פוסקים שכתבו שראוי שאת האתרוג שבו יש קדושת שביעית יבליעו בלולב ואף יש שהסבירו שאת האתרוג נותנים במתנה (הגר"מ אליהו זצ"ל) כדי לצאת ידי חובת השיטות הסוברות שיש בעיה הלכתית באוצר בית הדין.
הדיון הנוסף שקיים ביחס לאתרוגים הוא ביחס למכירה שלהם לחו"ל, שכן יש בעיה בהוצאה מהארץ של פירות קדושת שביעית. בסופו של דבר מצאו הפוסקים דרכים לכך (עיין בהרחבה בספר שמיטה ממלכתית).
אחר החג מובן שצריך להמשיך ולשמור על קדושתו כשמירת שאר פירות שביעית.
יהי רצון שנזכה לחג מלא קדושה ושמחה ומתוך המעלות הגדולות של קדושת פירותיה של הארץ נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.