ניצלה ברגע האחרון | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

מדורים

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

בשבוע הבא, ב- א' אדר, יחול יום ההילולא של הש"ך, הלא הוא רבי שבתי כהן מחבר הספר 'שפתי כהן', מגדולי הפוסקים במהלך הדורות. הש"ך גם חיבר את אחד הספרים הלמדניים העמוקים והמופלאים ביותר, הלא הוא הספר 'תקפו כהן'. זהו ספר שלם, המעמיק ועוסק בסוגיא אחת קשה ומורכבת – סוגיית 'תקפו כהן'.
הש"ך חי בתקופה קשה מאד לעם ישראל. היו אלה ימים של מרידות ומלחמות קשות באזור מגוריו. במהלך מרידות אלו פרצו פרעות קשות ביהודים, הידועות עד היום בתואר 'פרעות ת"ח ות"ט'.
אגדה עממית מפורסמת מספרת סיפור מרתק על בת הש"ך. איננו יודעים את נכונותה של אגדה זו, אך היא צופנת בחובה בוודאות מסר חשוב המתאים מאד לתולדות חייו של הש"ך ולתקופה ההיסטורית בה חי.
וכך מסופר: אשתו של הש"ך נפטרה עליו בצעירותו, והותירה לו ילדה קטנה הקרויה אסתר. והנה, אף אסתר הקטנה חלתה קשות, וקדחה מחום, עד אשר הגיע לשערי מוות. ישב הש"ך ליד מיטתה, כשהוא מסייע לה כיכולתו, ובאותו זמן ישב והגה בקול בסוגיית 'תקפו כהן'.
והנה, קול נשמע בעיר - הקוזקים באים. נטל הש"ך את אסתר בידיו, עטפה בשמיכה, ונס על נפשו אל היער שמחוץ לעיר. ביער, ניסה הש"ך להקשיב לנשימות ביתו, אך נוכח לחרדתו שהנשימות פסקו. הבין הש"ך, שפתיל חייה של אסתר נגדע בעקבות המחלה הקשה והמנוסה.
לפתע, שמע קול פרסות סוסים שועטים לכיוונו. הוא ניסה להימלט במהירות, אך גופת ביתו הכבידה עליו. פיקוח נפש דוחה כבוד המת, ומחוסר ברירה הוא הניח את הגופה בצד הדרך, וברח מהמקום. היו אלה סוסיו של מלך פולין, ולא של הקוזקים, והמלך מצא מיד את הגופה. רופאו האישי, זינק מהמרכבה, והצליח לעורר את הילדה ולהשיבה לחיים.
אסתר הובאה לארמון המלך, ושם אומצה על ידיו כדי לארח לחברה לביתו הנסיכה, שהייתה בת גילה. משפחת המלוכה ניסתה להשפיע עליה להמיר את דתה, אך הילדה שמרה במסירות על מצוות היהדות, ולא התגאלה במאכלות אסורים. כשגדלה והפכה לנערה צעירה, פרצה שריפה בארמון, ויושביו נמלטו ממנו. אסתר ניצלה את ההזדמנות, ונמלטה מהמקום במטרה לשוב לחיק עמה.
בדרך לא דרך הגיעה אסתר לקהילה יהודית, והתחתנה עם אחד מבני הקהילה. והנה, יום אחד הגיע הש"ך לביקור בקהילה, ודרש בבית הכנסת על סוגיית 'תקפו כהן'. מבין הערפילים, זיהתה הבת את קולו של אביה ואת הסוגיא בה עסק לפני פרידתם, והם שבו להתאחד מחדש.
סיפור זה מסמל את הפלא העצום של סוד היצירה התורנית היהודית. דרכו של עולם, שאדם מעמיק ויוצר יצירה רוחנית מתוך יישוב הדעת. בעת צרה גשמית, האדם מפנה את כל תשומת ליבו אך ורק לצרכי חייו הבסיסיים והישרדותו הגשמית.
אם באדם הפרטי כך, נכונים הדברים שבעתיים בתרבותו של עם. בדרך כלל, עם יוצר יצירה תרבותית משמעותית, רק לאחר שהתבסס שנים רבות כעם. תקופה של מלחמות ורדיפות אינה השעה המתאימה ליצירה תרבותית. אם בכל זאת תיווצר יצירה תרבותית, היא תעסוק בוודאי בכאב והמצוקה העכשווית.
והנה, הש"ך חי בעיצומם של מאורעות קשים – פרטיים וכלליים, ללא רגע דל של מנוחת הנפש, ובכל זאת – הוא יוצר ספר שלם ומורכב בסוגיא קשה. יתר על כן – 'תקפו כהן' עוסק בעניינים משפטיים ובענייני קודשים, נושאים שלא אמורים להעסיק אדם בשעת צרה, וייתכן שלעולם לא יזדקק להם בחייו האישיים.
אך זו תורת הנצח. הש"ך, ועוסקי התורה שבכל דורות הגלות, מתנתקים מהמצוקה העכשווית ומתעלים לעולם של רוח. ובתוך עומק החשיכה, עם ישראל יוצר יצירה רוחנית כבירה ומפוארת.
זוהי דרכו של ישראל מראשית יצירתו. עם ישראל יוצא מצריים, עם של עבדים משוחררים הנודדים במדבר, ובתוך 50 יום כבר מקבלים תורה. ומיד עם נתינת התורה, אנו מקבלים את פרשת משפטים על שלל דיניה ופרטיה, והעם כולו מתעלה לעיסוק בפרטים הדקים והמופשטים של התורה.
והתורה תורת ה' היא, גילוי רצון הבורא לתיקון עולם, ובעז"ה כפי שזכינו ללומדה בגלות מתוך עוני, נזכה להגות ולחדש בה בדורנו מתוך עושר. אמן!