בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • גבורות השם
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
5 דק' קריאה
פרק כה
נושא הפרק: שאלת משה: מה שמו? ותשובת ה': אהיה אשר אהיה
השאלה: מה שמו של ה', פירושה: באיזה שם משמות ה' תהיה הגאולה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָא וגו' מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם (שמות ג, יג). מְאֹד יֵשׁ לִתְמֹהַּ: מַה שְּׁאֵלָה הִיא זֹאת שֶׁיִּשְׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מַה שְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין סָפֵק כִּי יָדְעוּ שְׁמוֹ! וַהֲרֵי אַבְרָהָם קְרָאוֹ בַּשֵּׁם הַזֶּה וְאָמַר (בראשית יד, כב): הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה', וְכֵן יַעֲקֹב אוֹמֵר (שם לב, י): ה' הָאוֹמֵר אֵלַי, וְאֵיךְ לֹא יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם אֲשֶׁר הָיָה מֻרְגָּל בְּפִי הָאָבוֹת? וְנִרְאֶה שֶׁכָּךְ אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: אַתָּה בָּא לִגְאֹל אוֹתָנוּ, תֹּאמַר לָנוּ מַה שְּׁמוֹ הַמּוֹרֶה עַל הַגְּאֻלָּה, שֶׁאֵין סָפֵק אַחַר שֶׁאַתָּה בָּא לִגְאֹל אוֹתָנוּ צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת אֵיךְ הַגְּאֻלָּה מְסֻדֶּרֶת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַדְּבָרִים הַמְסֻדָּרִים מֵאִתּוֹ שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים מוֹרִים עֲלֵיהֶם, 1 כִּי שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ מוֹרִים עַל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁהֵם מְסֻדָּרִים מֵאִתּוֹ, לְכָךְ אֵיזֶה מִן שְׁמוֹתָיו מוֹרֶה עַל הַגְּאֻלָּה? וְכָךְ מַשְׁמַע מִן הַתְּשׁוּבָה, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ט, ב): אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה (שמות ג, יד), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד אַחֵר. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיּוֹ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה אָמַרְתָּ, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם: אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, עַד כָּאן. וְכַוָּנָתָם בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הָיוּ שׁוֹאֲלִים יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה הַשֵּׁם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה.

אהיה אשר אהיה, משמעותו - מקור הכול ובשלמות
וְהֵשִׁיב לָהֶם: הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּשֵׁם: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. כִּי שֵׁם אֶהְיֶה מוֹרֶה עַל שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הֲוָיָה, שֶׁמֵּאִתּוֹ מִתְקַיֵּם הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִן 2 הָעִקָּר קִיּוּם הַכֹּל. וְזֶה הַשֵּׁם מוֹרֶה עַל שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַכֹּל וּמִמֶּנּוּ הַכֹּל. וּלְפִיכָךְ הוּא 3 בִּלְשׁוֹן מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ, כִּי הַמְדַבֵּר בַּעֲדוֹ אֶל זוּלָתוֹ נִגְלֶה אֵלָיו. לְכָךְ זֶהוּ הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּאָלֶ"ף הַמְדַבֵּר בַּעֲדוֹ, מוֹרֶה עַל שֶׁהוּא נִמְצָא וְנִגְלֶה אֶל הַנִּמְצָאִים. וּבְמַה שֶּׁהוּא נוֹתֵן מְצִיאוּת וְקִיּוּם לַנִּמְצָאִים הֲרֵי הוּא נִמְצָא לָהֶם. לְכָךְ עִנְיַן זֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֲוָיָתוֹ הוּא נִמְצֵאת לְזוּלָתוֹ, בְּמַה שֶּׁהוּא נוֹתֵן הַקִּיּוּם לָהֶם. וְהוֹסִיף: אֲשֶׁר אֶהְיֶה, לוֹמַר כִּי הֲוָיָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אֲלֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ מַשְׁמָעוּת: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, כִּי בְּשֵׁם אֶהְיֶה מוֹרֶה עַל שֶׁהֲוָיָתוֹ סִבָּה וְהַתְחָלָה לַנִּמְצָאִים, וְזֶהוּ מוֹרֶה עָלָיו לְשׁוֹן הַמְדַבֵּר שֶׁהוּא נִמְצָא לְזוּלָתוֹ, נוֹתֵן סִבָּה וְקִיּוּם לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר. וְהוּא יִתְבָּרַךְ סִבָּה לָהֶם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא סִבָּה וְקִיּוּם לְכָל הַנִּמְצָאִים בְּכָל הַזְּמַנִּים, וּבָזֶה הוּא הַתְחָלָה וְסִבָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.

מהשם אהיה אשר אהיה ידוע שעתידים להשתעבד שוב
וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶהְיֶה - עִמָּהֶם בְּצָרָה זוֹ, אֲשֶׁר אֶהְיֶה - עִמָּהֶם בְּאַחֶרֶת, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה כִּי שֵׁם אֶהְיֶה אֲשֶׁר הוּא סִבָּה וְהַתְחָלַת הַנִּמְצָאִים, אֲשֶׁר אֶהְיֶה רָצָה לוֹמַר הַתְחָלָה סִבָּה בִּשְׁלֵמוּת. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא הַתְחָלָה לַנִּמְצָאִים בְּכָל הַזְּמַנִּים כְּשֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִים לָזֶה, וּלְפִיכָךְ מִזֶּה יָדוּעַ שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ. וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה: דַּיּוֹ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה אָמַרְתָּ, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
____________________________
ויאמר משה אל האלוקים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלוקי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. יש לתמוה תמיהה גדולה על דבריו של משה שישאלוהו בני ישראל מה שמו של הקב"ה: הרי אין ספק שידעו את שמו שהרי כבר אברהם קראו בשם, שנאמר: הרימותי ידי אל ה' א ל עליון, וכן יעקב אמר: ה' האומר אלי, ואיך יתכן שלא ידעו ישראל את השם שהיה מורגל בפי האבות? ונראה שכך יש להסביר את שאלתו של משה רבינו עליו השלום: אמר משה: כאשר אבשר לישראל שהם נגאלים, יאמרו אלי: אם אתה בא לגאול אותנו, אמור לנו מהו השם משמות הקב"ה המורה על הגאולה, כי אין ספק שהגואל אמור לדעת כיצד הגאולה תבוא מהקב"ה. 1 לכל פעולה הבאה ממנו יתברך יש שם משמות ה' כנגדה, כי השמות מלמדים על הפעולות הבאות ממנו, על כן שאלת משה הייתה: איזה משמותיו של הקב"ה מורה על הגאולה. גם מתשובת הקב"ה: אהיה אשר אהיה, מסתבר שזה הביאור לשאלתו, שכך בארו חכמים במסכת ברכות את התשובה: אמר לו הקב"ה: לך אמור להם לישראל: אהיה עמכם בשעבוד זה, ואני אהיה עימכם בשעבוד אחר. אמר לפניו משה: ריבונו של עולם, דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקב"ה: יפה אמרת, לך אמור להם: אהיה שלחני אליכם. כוונת חכמים בדברים אלו למה שבארנו, שישאלו ישראל באיזה שם משמותיו תהיה הגאולה.
תשובת ה' למשה היא, שהשם המורה על הגאולה הוא: אהיה אשר אהיה. שם זה מורה שהוא יתברך ההוויה המקיימת את כל היש, כמו 2 שעיקר האילן מקיים את כל האילן. שם זה מורה שה' עיקר העולם וממנו הכל, לכן שם זה מתחיל באות אלף, 3 כמדבר בגוף ראשון, ללמדנו שהוא נמצא ונגלה אל כל הנמצאים. הקב"ה נמצא לנבראים מפני שהוא הנותן להם מציאות וקיום, על כן משמעות השם הקדוש הזה, שהקב"ה אינו מנותק מהבריות, אלא נותן להם קיום. והוסיף: אשר אהיה, לומר כי מציאותו מצויה להם באופן שלם, זוהי המשמעות של אשר אהיה. השם אהיה מורה שהוא מקיימם באופן שלם, כי אהיה לשון עתיד מלמד שהקב"ה יתן להם קיום בכל הזמנים והוא קיום שלם. אם כן אהיה הראשון מלמד שהוא מצוי להם במה שהוא נותן להם מציאות וקיום, ואהיה השני מלמד שהקיום שהם מקבלים ממנו הוא קיום שלם. זוהי משמעות השם: אהיה אשר אהיה.
על פי הבנה זו מוסברים דברי חכמים שאמרו: אהיה - עימהם בצרה זו, אשר אהיה - עימהם בצרה אחרת. כבר בארנו שאהיה משמעותו שהוא סיבת מציאותם, ולכן הוא עימם עתה בצרתם, והוא אשר יתן להם קיום שלם בעתיד. מכאן אנו למדים שישתעבדו ישראל גם בעתיד, והקב"ה יהיה עימם גם אז, ועל זה אמר משה: דיה לצרה בשעתה, והקב"ה השיבו: יפה אמרת, לכן אמור לבני ישראל: אהיה שלחני אליכם.


ביאורים
כשהקב"ה מתגלה אל משה רבנו בסנה ומבקש ממנו ללכת ולגאול את ישראל, מתפתח דיון מרתק בין הקב"ה למשה. משה אומר לקב"ה: "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וְאָמְרוּ לִי: מַה שְּׁמוֹ? מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?" [שמות ג, יג]. עונה לו ה': "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם".
שאלת עם ישראל אינה מובנת. מדוע הם רוצים לברר מהו שמו של הקב"ה, והרי כבר האבות ידעו את שמו של הקב"ה, ובודאי העבירו להם אותו במסורת?
מבאר המהר"ל את שאלת ישראל בשני אופנים. נסביר כעת את אחד האופנים, ואת השני – בימים הקרובים.
יש לקב"ה מספר שמות. שם המפורש, א-דנות, אלוהים, ועוד. למה יש צורך לקרוא לקב"ה בכמה שמות? שמותיו של הקב"ה מורים לנו את דרכי הנהגתו והתגלותו של הקב"ה בעולם. ישראל הכירו את הקב"ה כמו שהתגלה לאבות. אבל איך הקב"ה יתגלה בזמן הגאולה לאומה כולה? מהו השם שיורה לנו את דרכה של הגאולה? את זאת הם לא ידעו.
ואכן הקב"ה ענה למשה שמכאן ואילך התגלותו תהיה התגלות שהאבות לא זכו לה, וממילא השם של הקב"ה בהקשר הגאולה הוא שם חדש. השם של הקב"ה הוא 'אהיה אשר אהיה'. מה פירושו של שם זה ואיך הוא קשור לגאולה?
הגמרא אומרת שהשם 'אהיה' כוונתו שהקב"ה יהיה אִתם בשעבוד הזה, בגלות מצרים. במילה 'אהיה' יש שלושה אלמנטים;
א. זה לא שם שמגדיר משהו מרחוק, אלא כביכול דיבור של הקב"ה בעצמו ופנייתו אלינו. כמו למשל השם 'אלוהים' שהוא שם תואר כללי, לעומת המילה 'אנכי ה' אלוהיך ', האלוהים שלך, שזו התייחסות אישית של הקב"ה ודיבורו אלינו.
ב. זהו שם שנותן ודאות ותקווה. כמו למשל: 'אני אהיה בשעה חמש במקום שקבענו'. אני אלווה אתכם בשעת צרתכם.
ג. הגדרת הקב"ה בלשון של הוויה ('אהיה') ולא בלשון אחרת (אגיע, אמצא), מלמדת שהמפגש של הקב"ה עִם עַם ישראל יהיה מפגש שיחיה אותם, שייתן להם כוחות. המפגש הזה ייתן להם קיום והוויה.
הקב"ה מוסיף ואומר 'אשר אהיה'. והגמרא דורשת: אהיה עִמם גם בשעבוד אחר. מבאר המהר"ל שהקב"ה אומר לעם ישראל שנתינת הכוח שלו לעם ישראל היא לא אירוע חד פעמי. הוא יהיה קיים בכל הדורות. גם במצבים הכי קשים, כאשר האומה נמצאת בשעבוד ונראה שהיא לא תוכל לשרוד, הקב"ה נמצא אִתה ונותן לעם ישראל חיות וקיום. ההשגחה האלוהית על ישראל אינה פוסקת. זהו מה שמסביר את פשר הקיום היהודי המופלא בכל מהלך שנות הגלות והשעבוד, כשקמים עלינו לכלותנו.

לזרע של קימא עבור יוחנן אוריאל בן לאה מרלן ורבקה ג'ואן בת ג'וסלין שמחה הי"ו
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il