גבורות השם פרק ס"ט חלק ו' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
גבורות השם

קטגוריה משנית

1556

5 דק' קריאה

שלושת האבות יחד מהווים שלמות לכן בנו שבעה מזבחות, כל אחד לפי מידתו
וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ גַּם כֵּן וְהוּא הָעִקָּר, כִּי בִּלְעָם אָמַר כִּי הָאָבוֹת בָּנוּ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, כִּי הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן מוֹרָה עַל הַדִּבּוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ צַדִּיקִים דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲבָל אֵינָהּ דְּבֵקוּת שָׁלֵם לְגַמְרֵי רַק דְּבֵקוּת 1 בְּמָה, וּלְפִיכָךְ לֹא בָּנָה אַבְרָהָם בִּלְבַד שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, כִּי לֹא הָיָה לוֹ דְּבֵקוּת שָׁלֵם בַּכֹּל, רַק שֶׁכָּל הָאָבוֹת בְּיַחַד בָּנוּ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, כִּי כֻּלָּם בְּיַחַד הָיָה לָהֶם דְּבֵקוּת בִּשְׁלֵמוּת. וְדַע כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁלֵם מִבְּלִי חִסָּרוֹן הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁשָּׁה קְצָווֹת וּבֵינֵיהֶם הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא נִקְרָא הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָאָבוֹת שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה בְּיַחַד דִּבּוּק לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דִּבּוּק שָׁלֵם, וּמִסְפַּר שִׁבְעָה הוּא הַשָּׁלֵם, שֶׁהוּא נֶגֶד שֵׁשׁ קְצָווֹת וְהָאֶמְצָעִי בֵּינֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ כָּל הָאָבוֹת בְּיַחַד רָאוּי לָהֶם לִבְנוֹת שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, בְּמַה שֶּׁהָיָה לָהֶם דִּבּוּק בִּשְׁלֵמוּת. וְרָאוּי הָיָה אַבְרָהָם שֶׁיִּבְנֶה אַרְבָּעָה מִזְבְּחוֹת, וְיִצְחָק מִזְבֵּחַ אֶחָד, וְיַעֲקֹב ב' מִזְבְּחוֹת, וְזֶה כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מִדָּתוֹ שֶׁהָיָה דָּבֵק בָּהּ בָּנָה מִזְבְּחוֹת. כִּי יִצְחָק מִפְּנֵי שֶׁמִּדָּתוֹ מִדַּת הַדִּין, וְהַדִּין הוּא כְּמוֹ נְקֻדָּה אַחַת שֶׁאֵין לוֹ נְטִיָּה כְּלָל, וְכָךְ הַדִּין אֵין לוֹ נְטִיָּה כְּלָל מִמַּה שֶּׁהַדִּין מְחַיֵּב, לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, וּלְכָךְ בָּנָה יִצְחָק מִזְבֵּחַ אֶחָד בִּלְבַד, כְּפִי מִדָּתוֹ שֶׁהוּא דִּין גָּמוּר. אֲבָל יַעֲקֹב מִפְּנֵי שֶׁמִּדָּתוֹ הָרַחֲמִים, וְהָרַחֲמִים הֵם לְמִי שֶׁהוּא בְּצָרָה, דָּבָר זֶה אֵינוֹ דִּין גָּמוּר, כִּי הַדִּין אֵינוֹ רַק מַה שֶּׁהַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין מְחַיֵּב, וְהָרַחֲמִים שֶׁמְּרַחֵם עַל מִי שֶׁהוּא בְּצָרָה אַף כְּשֶׁאֵין הַדִּין נוֹתֵן. מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מְרַחֵם רַק עַל מִי שֶׁהוּא בְּצָרָה, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ חֶסֶד גָּמוּר. וּלְפִיכָךְ יַעֲקֹב בָּנָה שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת, כְּנֶגֶד מִדָּתוֹ שֶׁהוּא הָרַחֲמִים, שֶׁאֵין מִדָּתוֹ כְּמוֹ הַדִּין שֶׁהוּא אֶחָד בִּלְבַד, גַּם אֵין מִדָּתוֹ לְרַחֵם בְּכָל עִנְיָן, שֶׁאֵין מְרַחֵם רַק כְּשֶׁהוּא בְּצָרָה. וּלְפִיכָךְ בָּנָה שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת, כִּי מִסְפַּר שְׁנַיִם אֵין זֶה אַחְדוּת, מִכָּל מָקוֹם אֵין בּוֹ כָּל הַצְּדָדִין. אֲבָל מִדַּת אַבְרָהָם, שֶׁמִּדָּתוֹ מִדַּת הַחֶסֶד, שֶׁהַחֶסֶד הוּא חֶסֶד לְגַמְרֵי בְּכָל עִנְיָן, לֹא כְּמוֹ הַדִּין שֶׁהוּא אֶחָד גָּמוּר מִבְּלִי שׁוּם נְטִיָּה מִן הָאַחְדוּת, וְלֹא כְּמוֹ הָרַחֲמִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְטִיָּה מִן הָאַחְדוּת, וּמִכָּל מָקוֹם אֵינָם בְּכָל עִנְיָן, אֲבָל הַחֶסֶד הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד לְגַמְרֵי בְּכָל עִנְיָן, וּלְפִיכָךְ בָּנָה אַבְרָהָם אַרְבַּע מִזְבְּחוֹת, כִּי מִסְפַּר אַרְבַּע הוּא נֶגֶד כָּל הַצְּדָדִין, וְזֶה נֶגֶד הַחֶסֶד, שֶׁאֵין דָּבָר חוּץ מִן הַחֶסֶד, כִּי לַכֹּל עוֹשֶׂה חֶסֶד. וְכֵן מִסְפַּר ד', שֶׁהוּא נֶגֶד ד' צְדָדִין, שֶׁאֵין חוּץ מִזֶּה.

בלעם היה נביא לכל האומות ולכן סבר שהוא נביא השלמות
וְאָמַר בִּלְעָם כִּי אֵלָיו רָאוּי בִּלְבַד לִבְנוֹת ז' מִזְבְּחוֹת, כִּי הוּא נָבִיא לְכָל הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם בָּעוֹלָם, וְכָל הָאֻמּוֹת רָאוּי לָהֶם מִסְפַּר שִׁבְעָה, מֵאַחַר שֶׁהֵם כָּל הָאֻמּוֹת, וְדָבָר שֶׁהוּא הַכֹּל הוּא שָׁלֵם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שָׁלֵם רָאוּי לוֹ מִסְפַּר שִׁבְעָה. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּבּוּק שָׁלֵם, וּלְכָךְ רָאוּי לוֹ גַּם כֵּן שֶׁיִּבְנֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת.

גבורות השם (75)

בשביל הנשמה

64 - לימוד שבועי באמונה י-טז אב תשע"ו

65 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ו'

66 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ז'

טען עוד

הקב"ה מקבל קרבן רק מישראל
וְהֵשִׁיב לוֹ ה', אִם הָיָה רוֹצֶה בְּקָרְבָּנוֹת הָיָה אוֹמֵר לְמִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנָיו קָרְבָּן, אֲבָל אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל קָרְבָּן כִּי אִם מִיִּשְׂרָאֵל, לֹא מִן הַמַּלְאָכִים, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּמַה שֶּׁכָּל עָלוּל מִצַּד עַצְמוֹ שָׁב אֶל עִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ הוּא שָׁב אֵלָיו. וּלְכָךְ מְקַבֵּל הַקָּרְבָּן מִיִּשְׂרָאֵל דַּוְקָא, בְּמַה שֶּׁהֵם עֲלוּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בַּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה, וּלְכָךְ יֵשׁ הֲשָׁבָה לָהֶם אֶל הָעִלָּה יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵין הֲשָׁבָה לְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ עָלוּל. וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם סִתְרֵי חָכְמָה וְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, אִם תָּבִין אֵלּוּ הַדְּבָרִים.
____________________________
ויש לפרש באופן נוסף, והוא הפירוש העיקרי: אמר בלעם שהאבות בנו שבעה מזבחות, כי הקרבת הקרבן מורה על חיבור לבורא. יש צדיקים שדבקים בבורא, אבל אין דבקותם דבקות שלמה ומוחלטת אלא דבקות 1 מצדדים מסוימים. לכן אברהם לא בנה שבעה מזבחות לבדו, כי לא היתה לו דבקות שלמה לגמרי בה', וכן יצחק ויעקב. רק ביחד בנו שלושת האבות שבעה מזבחות, כי רק ביחד הגיעו לשלמות גמורה. ודע כי השלמות מופיעה במספר שבע, כי לשלם יש שש פאות ונקודת מרכז אמצעית, והיא נקראת: היכל הקודש. משום שלשלושת האבות יחד היתה דבקות שלמה בקב"ה, לכן כולם יחד בנו שבעה מזבחות. וראוי אברהם לבנות ארבעה מזבחות, ויצחק מזבח אחד, ויעקב שני מזבחות, כי כל אחד מהם בנה מזבחות בהתאם למידתו. מפני שמידת יצחק מידת הדין, לכן בנה מזבח אחד, כי הדין הוא כמו נקודה אחת שאין לה נטיה לימין או לשמאל, וכך הדין, אין לדיין לנטות לימין או לשמאל. לכן בנה יצחק רק מזבח אחד, כי מידתו דין גמור. אבל יעקב שמידתו רחמים, והרחמים הם למי שנתון בצרה, ודבר זה אינו דין, כי הדין הוא הכרעת המשפט, ואילו הרחמים הם למי שנמצא בצרה גם אם אינו ראוי לפי הדין. לכן יעקב בנה שני מזבחות, כנגד מידתו מידת הרחמים, כי מידת הרחמים אינה מצומצמת כמידת הדין, ומאידך אין מידתו לרחם בכל מקרה אלא רק למי שנמצא בצרה, לכן בנה שני מזבחות, כי המספר שניים אינו אחד וגם אין בו את כל הצדדים. ומידת אברהם מידת החסד היא בכל מצב, לא כמו הדין שהוא אחד, מבלי נטיה לימין או לשמאל, ולא כמו הרחמים, שאין בהם אחדות כמו בדין אבל אינם בכל מצב. החסד הוא נתינה בכל מקרה, לכן בנה אברהם ארבעה מזבחות, כי המספר ארבע הוא התפשטות לכל הצדדים, וזה מסמל את מידת החסד, שעושה חסד לכולם ואין דבר שהוא מחוץ לחסד.
בלעם אמר שלו לבדו ראוי לבנות שבעה מזבחות, כי הוא נביא של כל האומות שבעולם, ולכלל האומות ראוי המספר שבע, מכיון שהם כל האומות, ומה שכולל הכל הוא דבר שלם. לדבר שלם ראוי המספר שבע, לכן טען שלו ראויה הדבקות השלמה, ועל כן בנה שבעה מזבחות.
השיב לו הקב"ה, שאם היה רוצה בקרבנות היה אומר למיכאל וגבריאל שיקריבו לפניו קרבן, אבל אין רצונו יתברך בקרבן אלא מישראל ולא מהמלאכים. כמו שהתבאר, כל נברא מצד עצם מהותו שב אל הבורא, כמו שממנו בא - אליו הוא שב, ולכן מקבל קרבן רק מישראל, מפני שהם נבראו מעצמותו יתברך, והם הנבראים בראשונה. לכן לישראל יש דבקות בבורא, ואין דבקות כזו למי שלא נברא מעצמותו ואינו שב אליו. דברים אלו הם סתרי חכמה וסודות התורה, כאשר תבין דברים אלו.

ביאורים
המבט שלנו על שלושת האבות אינו כאל אוסף של אנשים העומדים בראש האומה. האבות מהווים מציאות אחת מאוחדת העומדת ביסוד האומה הישראלית, ויוצרת בסיס לאומה כולה. המהר"ל מסביר שמציאות שלֵמה כוללת בתוכה שישה צדדים – כמו כל דבר במציאות שיש לו שישה צדדים – ובאמצע נקודה אמצעית. זו הסיבה שהאבות, שהם הבסיס והיסוד לכל המציאות, הקריבו יחד בשבעה מזבחות, מכיוון שהם מהווים יחד מציאות שלֵמה הכוללת את המידות והבחינות השונות הקיימות במציאות.
כפי שראינו לעיל, עניינו של הקרבן הוא דבֵקות הנבראים בבורא. דרך הקרבן הברואים מבטאים את דבֵקותם בבורא. בלעם, כנביאם של כלל אומות העולם, רצה להופיע ולבטא את המספר שבע, שמבטא מציאות שלמה כפי שראינו לעיל, מכוח היותו נביא המאחד את כל אומות העולם.
במה הוא טעה? הקב"ה אינו צריך את הקרבנות שיקריבו לו – אם היה זקוק להם היה יכול לבקש זאת מן המלאכים. הוא רוצה בקרבנות בתור אלה שמבטאים את דבקותם של הנבראים בבורא, את העובדה שהמציאות שנבראה בידי הבורא מבטאת את דבקותה בו. מציאות זו שייכת דווקא דרך עם ישראל , שהם המציאות היסודית בעולם שנאצלה מהבורא, וייעודו של העולם מתגלה דרכם.

הרחבות
 משמעות המספר שבעים
וְאָמַר בִּלְעָם כִּי אֵלָיו רָאוּי בִּלְבַד לִבְנוֹת ז' מִזְבְּחוֹת, כִּי הוּא נָבִיא לְכָל הָאֻמּוֹת... וְדָבָר שֶׁהוּא הַכֹּל הוּא שָׁלֵם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שָׁלֵם רָאוּי לוֹ מִסְפַּר שִׁבְעָה. המהר"ל מבאר שבלעם חשב לבנות דווקא שבעה מזבחות, כיוון שהיה הנביא של כל הגויים, וכל שלמות שכזו מתבטאת בספרה שבע. מספר שנכפל בעשר מועצם ומורחב ברעיון הבסיסי שלו [ הרב יעקב ישראל קנייסבקי , קהלות יעקב ז]. הרב קוק כתב על המספר שבעים, שהוא מספר כלל האומות: "טעם צורך מספר שבעים בסנהדרין... הרמב"ן כתב שהם נגד שבעים אומות, שמזה המספר נבין שחילוקי הנפשות בסוגיהן ודעותיהן, המבדילים ביניהן להיות כל אחת חטיבה בפני עצמה, המה שבעים במספר. על כן הוצב מספר ישראל גם כן נגד האומות כלן שבעים משפחות כנגד שבעים אומות, וכדרשתם ז"ל על פסוק: 'יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' [דברים לב, ח], וכמו כן שבעים סנהדרין שכוללים כל הדעות" [מדבר שור הדרוש הארבעה עשר].
הרב קוק מסביר את המספר שבעים של הבאים למצרים ושל דייני הסנהדרין, ואגב כך מתייחס גם למספר שבעים באומות העולם. ישנם הבדלים מסוימים היוצרים שוני מהותי בין האנשים וגורמים למהויות נפרדת, שעל פיהן מתחלק העולם לשבעים האומות. גם בתוך עם ישראל ישנן שבעים משפחות וכן גם שבעים סנהדרין, כיוון שזהו מספר המורה גם על ריבוי דעות. שבעים דייני הסנהדרין כוללים את כל הדעות, ומקיפים בדיוניהם את כל הצדדים של המקרה הנידון.

לעילוי נשמת רבקה בת יצחק דוב ע"ה