בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
ביאורים- המספר בטובתו של חברו
"לעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו, שמתוך טובתו בא לידי גנותו".
מלמדים אותנו חז"ל שלא רק הסיפור בגנותו של חבר אסור, אלא אפילו לספר בטובתו אסור. מדוע? כיוון שהעיסוק בטובתו של החבר יכול להביא את האדם ששמע את הדברים לעיסוק גם בגנותו. אף על פי שהאדם שמספר לא מתכוון כלל לרעת חברו, האדם ששומע יכול להיות אדם ש'לא לגמרי מחבב' את מי שמדברים עליו, ויכול להגיע לסיפור בגנותו.
חז"ל רוצים ללמד אותנו בדברים אלה שנחשוב היטב לפני שאנו מוציאים דבר כלשהו מהפה. לדיבור שלנו יש השלכות מרחיקות לכת, אפילו אם זה לא נראה בטווח הקצר. גם אם כוונתי טובה לגמרי, יכול להיות שמהדיבור שלי יצא רע, וצריך להיזהר זהירות יתרה שלא להגיע למצב זה.

הלכה- לסרב להורים או למורה
מי שהוריו, רבו או מורו שואלים אותו על מקרה כלשהו והוא יודע שבתשובתו יוכרח לבוא לידי לשון הרע , אסור לו להשיב להם על אף חובתו לכבד אותם. עם זאת, מובן שעליו להיות זהיר בכבודם ולסרב באדיבות, נימוס ודרך ארץ.
לעומת זאת, אם הדברים שהוא נדרש לספר עשויים להביא תועלת ולמנוע נזק או רעה כלשהי, והוא עצמו אינו מסוגל לנזוף בעושה הרעה או למנוע את הנזק – מותר לו לספר את הידוע לו.
(מתוך 'נצור לשונך' עמוד לב)

דברים שבלב- דיבור יוצר
"עליה לא הייתי מאמינה";
"שמעת? מה שמספרים עליו זה נכון...";
"הוא סתם שקרן";
"היא משעממת לאללה, את ישנה אצלה חופשי...";
"ראית מה היא לבשה?";
"ראית איזה מכנסים הוא מצא? מסבא שלו הוא לקח אותם".
מזכיר משהו? מעלה חיוך? קל מאוד להיות בצד המחייך, פחות נחמד להיות בצד השני. מספיקה מילה אחת כדי לחרוץ את גורלו של מישהו או מישהי. משפט שקובע מה האופי יכול ללוות הרבה זמן. לעומת זאת, מילה טובה יכולה באמת להפוך למישהו את היום. מחמאה שבאה במקום יכולה להרים למישהו את מצב הרוח ולהזרים לו חיים ממש.
לפעמים עולה מחשבה: "כולה מה אמרתי?". מילה יכולה להגדיר מחדש התייחסות למצב, לאדם ובעצם לכל דבר. אפשר לחשוב בלב הרבה מחשבות, בסופו של דבר הדיבור הוא מה שיקבע את ההתייחסות שלנו, את זווית המבט. מה שאנחנו אומרים יכול להפוך יום בינוני ליום מוצלח, השאלה היא איך מגדירים מה שקורה.
הכלי הזה שיש לנו הוא מתנה נפלאה, אבל חשוב להשתמש בו בזהירות. להיזהר מלומר מילים פוגעות שעלולות לגרום לרצח אופי, ולהפך – לראות איך אפשר להשתמש במילים כדי לשמח אנשים. להחיות אותם.
אפשר להרים את הארץ לשמים ואפשר גם להוריד את השמים מתחת לארץ. הכול תלוי בגישה.
מקורות: חפץ חיים, הלימוד היומי, מבוא, עמ' 30–32

סיפור- עוד התחלה
נכנסתי בשער ופסעתי לאט לתוך הרחבה. כרי דשא מוריקים וגינות מטופחות נגלו לנגד עיני. יפה כל כך וקר כל כך. אני כבר מכיר את היופי המנוכר הזה שנשאר יפה עד כאב גם כשקשה כל כך. לפעמים לאט לאט אני מוצא את המקום שלי. את הנחת, את השלווה. לא 'כוכב הערב' אך גם לא 'שקיעה נוגה'. חבר או שניים. מקום טוב באמצע. אבל ההתחלה... אותה תחושה מוכרת של חוסר וודאות, חוסר יציבות, ספקות...
המשכתי ללכת עד שהגעתי ללוח מודעות. "ברוכים הבאים לישיבה!" הכריז הלוח.
"ברוכים הנמצאים", עניתי בשקט וחיפשתי את שמי ברשימת השמות. "דוד בן שלום – חדר 35". טוב, לפחות יש לי שם ומקום.
שבוע חלף. התמונה מתחילה להצטייר. החדר מזכיר חדר רפאים. יש בו כמה שותפים שיד גורל אכזרית החליטה שהם כמעט לעולם לא ייפגשו. בין 3 ל–5 בבוקר כל שוכני החדר נמצאים בו, במצב מאוזן, בין ה'דייט' שהסתיים ובין תפילת ותיקין שממשמשת ובאה. אני הולך לישון לבד, וכך גם קם.
יש לי חברותא בוגרת שסידרו לי, אך מעבר לרש"י ותוספות הדיבור ענייני מכדי לעבור את ה'בוקר טוב'. חוץ מזה לא מצאתי עם מי ללמוד. השיעורים נחמדים, אך הם לא כל היום. ויש גם ארוחות... לועס בדממה את האוכל כשמדי פעם מוחלפים משפטים סתמיים עם השותפים לשולחן.
נאמר זאת בעדינות: הישיבה לא יצאה מגדרה כדי להכניס אותי לחברה.
חודש חלף, ועוד אחד. אני עומד עם תיק גדול על הגב ליד משרדי הישיבה. תחושה של כאב והחמצה. ויותר מזאת – ניכור. אני דופק בעדינות ונכנס. להפתעתי אני רואה את הרב ליד השולחן, לומד. הוא הרים לרגע את עיניו ואמר: "שלום".
"שלום, אה... באתי להגיד שאני עוזב, אההה...".
"למה?"
רגע של שתיקה ודמעות שחונקות את הגרון ומאיימות להתפרץ... "אההה... אין לי חברים".
רגע קצר יותר של שתיקה.
הרב הרים שוב את עיניו ואמר "רוצה להיות חבר שלי? זה החדר שלי, בכל פעם שאתה צריך חבר, אני נמצא כאן. אני רוצה לשמוע אותך, להכיר אותך. מעכשיו אין 'הרב'...".
נבוכותי. לא ידעתי מה לומר.
מאז עברו כמה שנים, אך נדמה שזה היה רק עכשיו. באמת כל פעם שהייתי צריך הייתי קופץ אל הרב ומדבר איתו כשווה אל שווה. לפעמים גם הוא היה מספר על עצמו, והרגשי באמת שווה. כך גם למדתי היטב והייתי מאושר. רכשתי עוד חברים והביקורים אצל הרב הלכו והתמעטו.
הייתי הולך לשיעורים שלו כדי לשמוע אותו. הרבה דברים שמעתי ולמדתי מהרב, אך את המשפט הזה, הקטן, שהציל אותי, לא אשכח לעולם.





ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il