^ 1.לא 'אל ה'' היא פונה, כי אם 'על ה''. ובלשון התלמוד: "ותתפלל על ה"' - מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה (ברכות לא:). ברוח דומה דורשת הגמרא (שם) את הפסוק: "אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ": "אמר רבי אלעזר: אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אם ראה - מוטב, ואם לאו - תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שנאמר: (במדבר ה') ונקתה ונזרעה זרע… דתניא: ונקתה ונזרעה זרע - מלמד, שאם היתה עקרה נפקדת".
^ 2.הפער בין עמדותיהם משתקף מן התיאור הבא: תחילה מתואר אלקנה כמי שכבר עלה למשכן - הוא וכל ביתו: "וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַה' אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ" (שם כא). תיאור זה כולל באופן פשוט את חנה. והנה, בפסוק העוקב שב הכתוב ומתאר את חנה כמי שלא עלתה: "וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי ה’ וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם" (כב). המענה המוצע לפער שבין התיאורים הוא בזיהוין של שתי נקודות מבט. מנקודת מבטו של אלקנה היא הייתה אמורה לעלות. מנגד - מוצגת נקודת מבטה, כמי שמבקשת שהות נוספת, בטרם יראה הנער את פני ה'.
^ 3.התרחשות שני האירועים אינה בהכרח בסיומה של התקופה, יחד עם זאת הבחירה המקראית לחתום בהם את ספר שופטים, מקפלת בתוכה אמירה ומשמעות.
^ 4.ביטוי נוסף לניגוד שבין עלי לבין חנה: "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ" (שם יב-יג). עלי שומר את פיה ומנסה להבין מה היא אומרת, ומנגד היא מדברת על לבה, וקולה לא ישמע. העולם שלו הוא מוחשי, העולם שלה הוא פנימי. ניגודיות זו היא שגרמה לו לחשוב אותה לשיכורה, ולא לזהות את העמדה הפנימית בה היא נתונה.
^ 5.הובא בפרק 'מפגשים טעונים' (ברכות לא:).
^ 6."אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה: וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו. רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו..." (ברכות ל"א.).