אוצר בית-דין | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

6879

2 דק' קריאה

כבר הזכרנו שאלו שאינם נזקקים ל"היתר המכירה" מפני איסור "לא תחנם", בודאי צריכים להמנע מלקנות פירות וירקות של ערבים, שכן קניה מוגברת של ירקות ופירות של ערבים, מחזקת את אחיזתם בארץ-ישראל. הם רוכשים שדות נוספים, וזה בודאי איסור גמור של "לא תחנם" ושל "לא ישבו בארצך" (שמות כג, לג). מי שמכיר את דברי ה"חזון-אי"ש" בהלכות שמיטה, יודע שהאיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך" הם לא רק שלא למכור שדות לנכרי, אלא אף לא לגרום בדרך עקיפה לחיזוק אחיזתם בארץ-ישראל. ועל-כן, כיון שקניה של ירקות מנכרים גורמת להתרחבות החקלאות הערבית בארץ-ישראל, היא אסורה.

מי שרוצה להדר בשביעית, ואינו רוצה לסמוך על "היתר המכירה" הנהוג על-ידי הרבנות ושלפניה, זה כמאה שנה, על-ידי גדולי הדור, אל יחמיר בדבר קל ויקל לעומת זה בדבר חמור. אל יחמיר באיסור שביעית, שהוא בזמן-הזה מדרבנן לרוב הדעות, ויקל באיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך" שאלו איסורים של תורה החמורים.

ניתן למצוא דרך להדר הידור שלם ונכון: לקנות פירות מאוצר בית-דין, מיישובים ששומרים שביעית, וגם מיישובים שנוהגים על-פי "היתר המכירה" לחומרא, דהיינו שהם נמנעים מלעשות מלאכות האסורות בשביעית, וישנם בהחלט יישובים כאלה. את הירקות ניתן לקנות מחממות של היישובים היהודיים בחבל קטיף. יישובים אלו קיבלו על עצמם לגדל פירות באופן המותר לפי כל הדעות, ועל-פי כל החומרות של גדולי הדור, ובתוכם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א. ישנן גם חממות במקומות אחרים בארץ-ישראל, - שבהן מגדלים גידולים על מצעים מנותקים ויש מקום להקל בהם בשעת הדחק, אך אין בהם את הצד להקל שיש ביישובי חבל קטיף, שהם מחוץ לגבולות עולי בבל, ולא נתקדשו בקדושה שניה.
בענינים אלו, שהם בעצם נושאים הלכתיים טהורים, מעורבים לצערנו גם חשבונות נוספים שאינם שייכים לגוף ההלכה, ושיקולים אחרים, הם שגורמים להטות את ההכרעה, ולהעדיף תוצרת נכרית על תוצרת יהודית מהודרת.

עלינו לחזור ולשנן לעצמנו את החומרא של האיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך", שהם לא רק דינים של מניעה מלמכור לנכרים קרקע באופן ישיר, אלא דינים שיש בהם השתדלות שהם לא יהיו כאן, וכל מעשה שגורם להם להיות כאן, הוא אסור. ובשמיטה הקודמת, על-ידי שהציבור החרדי קנה דוקא מנכרים, הורחבה החקלאות שלהם על חשבון החקלאות היהודית. על-כן, בעניין זה, ראוי שכל הציבור יתאחד, במניעת הקניות מנכרים, וכל-שכן בשעה זו, שהם מנהלים מלחמה נגדנו על השליטה בארץ-ישראל. אפשר לסמוך על "היתר המכירה", ואפשר שלא לסמוך על "היתר המכירה". אבל בענין הקניה משדות של נכרים, אפשר להתאחד כולם, ולהחליט - לא נחזק את אחיזתם כאן על-ידי הקניות שלנו מהם. "לא תחנם".