בית המדרש

  • שבת ומועדים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

4 דק' קריאה
"אף הוא ראה גולגולת אחת צפה על פני המים. אמר לה: על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון" (אבות ב, ו).
סתמה המשנה ולא פירשה איזו גולגולת ראה הלל הזקן, ואת מי היא רצחה. הרב אורי שרקי הציע שייתכן שהגולגולת שראה הלל הייתה גולגולתו של אריסטובולוס השלישי, הצאצא האחרון לבית חשמונאי.
בעודו בגיל תיכון הפעילה אלכסנדרה, אמו של אריסטובלוס, רשת של קשרים בינלאומיים כדי לדאוג לכך שבנה יתמנה לכהן גדול. הלחץ נשא פירות, והורדוס הכתיר את הנער לכהן גדול. אריסטובולוס, שהיה יפה תואר ונצר לבית חשמונאי, זכה עד מהרה לאהדת העם ולקנאתו של הורדוס. הורדוס, שמעולם לא לקח שבויים, הזמין את הכהן הגדול לביקור בארמונו שביריחו. אחרי סעודה דשנה הציע המלך לאריסטובולוס להשתכשך בבריכה המלכותית הגדולה. עבדיו של הורדוס, ששחו גם הם בבריכה, עשו עצמם כמשחקים איתו והטביעו אותו למוות. גולגולתו, שצפה על פני הבריכה ביריחו, סימנה את סוף דרכו של בית חשמונאי.
לא מן הנמנע שהלל הזקן, שגר תקופה מחייו ביריחו, ראה את הרצח המזוויע, ודבריו על הגולגולת שצפה היו מסר לבית חשמונאי. על שרצחתם וחיסלתם והסתאבתם - נרצחתם גם אתם, וסוף בית הורדוס שחיסל אתכם יהיה כסופכם. אם כך הדברים, המסר של הלל הזקן אינו מכוון כלפי אדם מסוים אלא כלפי בית חשמונאי.

חג חורבן
הסיאוב של בית חשמונאי הגיע מהר מאוד. שמעון, אחי יהודה, בן הדור הראשון למרד המכבים, חיתן את בתו עם תלמי בן חבוב, אדם רשע ומנוול בעל סטנדרטים מוסריים הרחוקים מאוד מערכי המכבים. תלמי הזמין את חותנו שמעון יחד עם אשתו ושני בניו למבצר דוק השוכן מעל יריחו. שם, אחרי סעודה חגיגית, קם בפתאומיות ורצח אותם בדם קר.
השנים שחלפו רק השחיתו וסיאבו עוד יותר את בית חשמונאי. כשעלה לשלטון נכדו של שמעון, אריסטובולוס הראשון, הוא כלא את אמו הורתו בבית הכלא והרעיב אותה למוות. את אחיו אנטיגונוס רצח כשחזר ממסע כיבושים מוצלח בגליל. אריסטובולוס, דור שלישי למכבים שלחמו בהתייוונות עד חורמה, דאג לכנות את עצמו פילהלנוס – "אוהב היוונים".
משם המצב רק המשיך להתדרדר. העירוב שבין השררה המלכותית להנהגה הדתית היה מושחת ומשחית. וכאן הבן שואל: מה אנחנו חוגגים בחנוכה? איזה מין ניצחון של הרוח היהודית על תרבות יוון יש כאן - ניצחון זמני שהוביל לתבוסה נוראית בתוך שני דורות בלבד? האם על בית חשמונאי הרקוב נשמח ונעלוץ שמונה ימים? לא חג גאולה יש לנו כאן, אלא חג חורבן.

ניצחון שהוחמץ
נחלקו רבותינו. בית שמאי אומרים: "יום ראשון מדליק שמונה נרות - מכאן ואילך פוחת והולך". בית הלל אומרים: "יום ראשון מדליק נר אחד - מכאן ואילך מוסיף והולך". לחג החנוכה של בית שמאי היה אופי טראגי. היום הראשון, שהתחיל בתנופה גדולה ובבית מואר באור יקרות, התחלף בימים חשוכים שבהם האור דוהה ונחלש עד שנעלם. בית שמאי ראו בחנוכה חג מורכב עם סיום מר. האור הגדול שהאירו יהודה ואחיו טושטש ודהה עם הדורות. לא ניצחון מוחץ חגגו בית שמאי, אלא ניצחון שהוחמץ.
להלל הזקן הייתה דרך אחרת. הלל, שראה את הגולגולת הצפה של בית חשמונאי, ראה גם את האור הקטן ואת ההתקדמות. בית הלל הבינו שגם אם המרד לא הביא לתיקון גדול, הוא הביא עמו תיקון איטי ומתמשך. הם הבינו שפך השמן הטהור שנמצא במקדש ודלק והאיר בדרך ניסית עד שהגיע השמן הטהור, אינו בודד. בכל דור ודור עומד לנו פך שמן קטן שמוגן מהרוחות הרעות המבקשות לטמא אותו. פך קטן וטהור שמאיר את דרכנו בקדושה ובטהרה.
בחנוכה אנחנו שמחים על פך השמן הקטן שהיוונים לא הצליחו להגיע אליו ולטמא אותו, ועל פך השמן הקטן שבית חשמונאי המסואב לא הצליח לטמא. ועל עוד פכים קטנים רבים שמעמיד לנו הבורא בכל דור ודור.

מהפיכות מתחילות בבית
"נר איש וביתו" - חנוכה הוא חג של המשפחה. מצוות ההדלקה אינה מוטלת על האדם הפרטי אלא על המשפחה. החיוב היסודי הוא להדליק נר אחד בכל בית, ואם רוצים להדר מדליקים כמספר בני הבית. אבל גם אצל המהדרין ההדלקה היא בבית, במשפחה. אי אפשר להדליק בחוץ אלא רק בבית. לכן, אגב, כשאבא במילואים או כשהילד בטיול, אפשר להדליק בשבילו. העיקר שהמשפחה תדליק. לפני תיקון האומה ולפני תיקון הקהילה, אנחנו מתמקדים במשפחה. המשפחה היא יחידת הגרעין הבסיסית שמרכיבה את עם ישראל.
מהפיכות רועשות מתחילות בכיכר העיר, מהפיכות אמיתיות מתחילות בבית. שינויי עומק מתחילים ביסודות, בשורשים. יאשיהו המלך היה אחד המלכים הצדיקים ביותר בתולדות ימי בית ראשון. הוא הוביל רפורמה רוחנית אדירה והשמיד לחלוטין כל שריד לעבודה זרה.
כל שריד? כמעט כל שריד. חז"ל מספרים שאחרי שהמשטרה הייתה יוצאת מהבתים הפרטיים של תושבי הממלכה, ומוודאת שאין שם פסלים, היו בני הבית מוציאים מאחורי הדלת את הפסל הנסתר. יאשיהו לא הצליח לתקן באמת את חטא העבודה וזרה ולכן, כך אומרים חז"ל, נפל בידי פרעה בקרב מגידו. הרפורמה של יאשיהו הייתה חיצונית ולא חדרה לשורשי האומה.
בחנוכה אנחנו מציינים את התיקון שהצליח, התיקון שהתחיל מלמטה. בחנוכה אנחנו חוגגים את ניצחון הבית על הרוחות הרעות. בחנוכה אנחנו מבינים שהתיקון יתחיל מהמשפחה הגרעינית שלנו. משם, ורק משם, הוא ימשיך לקהילה ולאומה כולה. הסיפור של מתתיהו ובניו הוא סיפור של משפחה שניצחה את השלטון היווני. גם אם בחלוף הדורות הפכו יוצאי חלציה של המשפחה היהודית הזאת לשליטים אכזריים שרוצחים את בני משפחותיהם, יקומו משפחות אחרות וינצחו אותם. העם היהודי חזק משליטיו.
בסוף ימיו פנה ינאי המלך, אחיו של אריסטובולוס הראשון, לאשתו שלומציון שירשה את כיסאו, והמליץ לה לעזוב את הצדוקים ולחבור אל הפרושים. אחרי שנים שבהן טבח בפרושים באמצעות שכירי חרב, הבין נכדו של שמעון המכבי שלפרושים אין עמדות כוח קונבנציונליות, אבל יש להם אחיזה איתנה בעם. באמצעות הבית היהודי האיתן הביסו הפרושים את השלטון.
המאבק של הרוח היהודית אינו מאבק של שלטון יהודי בשלטון זר, אלא של משפחה יהודית בשלטון. הנר הקטן שהדליקה המשפחה היהודית ימשיך להאיר לדורי דורות, גם אחרי שהשלטון יפנה את מקומו לשלטון אחר.

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת shlomopy@gmail.com
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)
מתוך העיתון בשבע.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il