- הלכה מחשבה ומוסר
- ליקוטי מוהר"ן
467
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
עח - ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים] וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ (שְׁמוּאֵל א ב) הִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ וְרוּחַ הַקּדֶשׁ וְיִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וּתְחִיָּה כִּי תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מִדַּת מַלְכוּתוֹ וּמֵחֲמַת גּדֶל הֶאָרָתוֹ לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לְקַבֵּל וְהֻכְרַח לְהִתְצַמְצֵם בְּתוֹך עוֹלָמוֹת (תְּהִלִּים קמ"ה). "מַלְכוּתְך מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים" הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת מַלְכוּת הִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹך עוֹלָמוֹת כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל וְאֵין מִי שֶׁיְּקַבֵּל על מַלְכוּתוֹ לָכֵן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַבְּלוּ על מַלְכוּתוֹ כִּי אֵין מֶלֶך בְּלא עָם וּמֵאַיִן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל ? מֵעוֹלַם הַדִּבּוּר (שִׁיר הַשִּׁירִים ה) "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" הַיְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת מֵעוֹלַם הַדִּבּוּר וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ מַלְכוּת פֶּה וּבְחִינוֹת שְׁכִינָה גַּם כֵּן כִּי שׁוֹכֶנֶת אִתָּם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא ט"ז) : "הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹך טֻמְאוֹתָם" (עיין יומא נז ומ"ר נשא פז) וְהוּא בְּחִינַת (תהלים קיג) : "אֵם הַבָּנִים" הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ, וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם כֵּן הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, הוֹלֶכֶת עִם הָאָדָם תָּמִיד (יִרְמְיָה ל"א) : "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ" הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַדִּבּוּר זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ תָּמִיד וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנּפֶת וְזֶהוּ בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בַּגָּלוּת (תְּהִלִּים ל"ט) : "נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה" (תְּהִלִּים נ"ח) : "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן" הַיְנוּ כִּי צֶדֶק זֶה מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא כַּנּוֹדַע (פתח אליהו) וּמַלְכוּת, הוּא הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל כְּשֶׁהוּא בַּגָּלוּת הוּא אִלֵּם וְלָכֵן בַּמֶּה שֶּׁפָּגַם יְתַקֵּן, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים (הוֹשֵׁעַ י"ד) : "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" שֶׁיִּתְוַדֶּה תָּמִיד בְּכָל לִבּוֹ "נכַח פְּנֵי אֲדנָי" אֲזַי, "וְשׁוּבוּ אֶל ה" שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁפָּגַם אֶל שָׁרְשׁוֹ וְזֶהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כִּי מְיַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, אֶל ה וְזֶהוּ גַּם כֵּן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ) : "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה דִּבֵּר" הַיְנוּ, כְּשֶׁמְּיַחֵד הַדִּבּוּר עִם ה שֶׁהוּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ"ל אֲזַי "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה" כָּבוֹד, זוֹ שְׁכִינָה כַּנּוֹדַע הַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל הֶאָרַת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כִּי עַכְשָׁו נִקְטָן אוֹרָהּ וְנֶחֱלָשׁ כּחָהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ (בתיקון ו מהי"א תיקונים אחרונים) שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת וְכוּ, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" הַיְנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן אִתָּם אֲפִלּוּ בְּתוֹך טֻמְאוֹתָם וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה אֲבָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ [שֶׁעַל יְדֵי] שֶׁיְּתַקֵּן פַּרְצוּף מַלְכוּת וִייַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּבְחִינַת שְׁכִינָה עִם ה יִתְגַּלֶּה וְיִתְגַּדֵּל אוֹרָהּ שֶׁל פַּרְצוּף מַלְכוּת (מִשְׁלֵי ט"ז) : "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶך חַיִּים" הַיְנוּ [שֶׁעַל יְדֵי] שֶׁיִּתֵּן הֶאָרָה בְּפַרְצוּף מַלְכוּת יָכוֹל לִחְיוֹת כִּי שׁוֹאֵב חַיִּים מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְגַם זֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ כִּי מַה שֶּׁאָדָם חַי, אֵינוֹ כִּי אִם מֵחֲמַת שֶׁנּוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת וּמַה הִיא נְשִׁימָה שֶׁמּוֹצִיא וּמַכְנִיס הָרוּחַ וְזֶהוּ בְּחִינַת (יְחֶזְקֵאל א) : "הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" וְלָכֵן, כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק לְמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא וּמְדַבֵּר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה מוֹצִיא וּמַכְנִיס רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה וְזֶהוּ (שָׁם ל"ו) : "וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם" הַיְנוּ קֶרֶב שֶׁלָּכֶם כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם נְשִׁימָה שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲזַי, "וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן" הַיְנוּ רוּחַ הַקּדֶשׁ וְזֶה (בְּרֵאשִׁית א) : "וְרוּחַ אֱלקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה (עיין תענית ז בבא קמא י"ז, פ"ב) כַּיָּדוּעַ אֲזַי, "וְרוּחַ אֱלקִים", שֶׁהוּא רוּחַ הַקּדֶשׁ "מְרַחֶפֶת" וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים כִּי בְּלא תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּתִקּוּנֵי זהַר תִּקּוּן י"ג דַּף כ"ז:) אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא וְרֵאָה דָּא מַיָּא (זהַר פִּינְחָס רי"ח:) וּמַיָּא דָּא תּוֹרָה כִּי כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר בְּלִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא אֲבָל כְּשֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו וְכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֶפֶך כְּשֶׁבּוֹעֵר אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הֲוָה אוֹקִיד גַּם כֵּן כָּל גּוּפָא אֲבָל כְּשֶׁאַחַר כָּך לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה הִיא מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו, וְיָכוֹל לִחְיוֹת כִּי שׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים, שֶׁהוּא רוּחַ הַקּדֶשׁ מִמִּדַּת מַלְכוּת שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ (בְּרָכוֹת י"ח:). כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּפְסָק מֵחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה מֵאַיִן יִהְיֶה לוֹ חִיּוּת וְשׁוֹאֵב רוּחַ שֶׁל שְׁטוּת כִּי דָּבוּק אֶל "מֶלֶך זָקֵן וּכְסִיל" (קהֶלֶת ד) וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ג). אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת אֲבָל לְהֵפֶך, נִכְנַס בּוֹ רוּחַ הַקּדֶשׁ וְרוּחַ הַקּדֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (אֶסְתֵּר ה) "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה י"ד:).שֶׁלְּבָשַׁתָּהּ רוּחַ הַקּדֶשׁ וּבְחִינַת תְּחִיָּה גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מ"ה) : "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקב" שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקּדֶשׁ וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (יְשַׁעְיָה י"א) : "לא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּט" וְכוּ אֶלָּא הַכּל בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ "וְהָיְתָה לַה הַמְּלוּכָה" (עוֹבַדְיָה) "וְהָיָה ה לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ" (זְכַרְיָה י"ד) וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת בְּלא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה (תְּהִלִּים מ"ז) : "כִּי ה וְכוּ מֶלֶך גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ" הַיְנוּ כְּשֶׁמִּדַּת מַלְכוּת יִהְיֶה גָּדוֹל וְיִתְעַלֶּה אוֹרָהּ מֵחֲמַת תִּקּוּן מַעֲשֵׂינוּ אֲזַי נוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ עַל כָּל דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְלא כְּמוֹ עַכְשָׁו כִּי עַכְשָׁו הוּא בְּהִתְלַבְּשׁוּת עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ" הַיְנוּ כְּשֶׁיִּתֵּן עז וְהֶאָרָה לְמִדַּת מַלְכוּת אֲזַי "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ" כִּי כָּל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ וְיֵלֵך מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. [גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מְסֻדָּרִים יָפֶה, וְחָסֵר בָּהֶם גַּם כֵּן וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַמְכֻוָּן מֵהֶם שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינוֹת הַשְּׁכִינָה וְהוּא בְּחִינוֹת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּחִינוֹת רוּחַ הַקּדֶשׁ, בְּחִינוֹת תְּחִיָּה, בְּחִינוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְכָל זֶה מְבאָר מִתּוֹך דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל רַק שֶׁאֵין הַדְּבָרִים מְסֻדָּרִים כָּרָאוּי, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי דַּעַת. גַּם מְבאָר מִתּוֹרָה זאת שֶׁהַדִּבּוּר הוֹלֵך עִם הָאָדָם אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים כְּמוֹ הָאֵם הַהוֹלֶכֶת עִם הַוָּלָד לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵך וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר "אֵם הַבָּנִים" וְזֶהוּ: "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד" הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בִּבְחִינוֹת: "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד" שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה זֶה הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּי הַדִּבּוּר זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב מִגּדֶל כּחַ הַדִּבּוּר וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם עוֹד מְבאָר מִזֶּה גּדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ, לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ כִּי לִפְעָמִים לֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּי עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי אֵינוֹ טוֹב וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵר וּלְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת הַזּאת, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה כִּי כְּשֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּגֵן הַתּוֹרָה עָלָיו, וְתַצִּיל אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּרָאוּי וְכֵן יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶך כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּך עַד שֶׁגַּם כֵּן הָיָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, חַס וְשָׁלוֹם אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה הִיא מֵגֶנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ גַּם מֵהִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ הָרָע הַזֶּה שֶׁל הַתַּאֲווֹת שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְשָׂרְפוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם נִמְצָא שֶׁבְּלא הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם לא הָיָה הָאָדָם מִתְקַיֵּם כְּלָל כִּי הָיָה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל מֵרִבּוּי הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכחוֹ לְיָמִין יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ לִשְׂמאל, חַס וְשָׁלוֹם וְזֶהוּ אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא עַל יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת הַנַּ"ל וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן (86)
הרב יהודה מלמד
78 - "הסתכלות עושה כלי"
79 - מלכות הדיבור
80 - זכה - נעשית לו סם חיים
טען עוד
עיקר הולדה על ידי הדעת
ליקוטי מוהר"ן תורה נג
הרב יהודה מלמד | י"ט סיון תשפ"ג
פשוט - קרוב לאלוקים שבמציאות
ליקוטי מוהר"ן תניינא - תורה ע"ח (שיעור 2)
הרב יהודה מלמד | ח' אייר התשע"ג
ימי ההודאה
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב
הרב יהודה מלמד | כ"ג חשוון תשפ"ג

"הסתכלות עושה כלי"
ליקוטי מוהר"ן תורה עו
הרב יהודה מלמד | ב' באדר תשפ"ג

הרב יהודה מלמד
מבוגרי הישיבה, ר"מ בישיבת רמת גן ובישיבת בית אל.
תפילין של ראש ותפילין של יד - הצדיק ועמך ישראל
ליקטי הלכות - תפילין ה' - סעיפים כג' - כה' (שיעור 11)
ח' כסליו התשע"ג
אש ומים - רצוא ושוב
תורה אור לפרשת יתרו (א)
ט"ז שבט תשע"ב
מתחיל בגנות ומסיים בשבח
שיעור סיכום לסדרת שערי הדעת אצל הרב
כ"ט אדר תשע"ז
אהבת הלאומיות הנובעת מהרגש הטבעי
ב' אדר א' תשע"ו
הלכלוך הקדוש
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לקום מהתחתית של התחתית
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עניינו של ט"ו בשבט?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה משווים את העצים לצדיקים?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
סוד ההתחדשות של יצחק