"ויהי כי הקשה", "והיה לאות" | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה • 8 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו, ויהרוג ד' כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם ועד בכור בהמה. ע"כ אני זובח לד' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה.

יודעים אנו, שיסודו של קשי הלב אשר לפרעה היה נעוץ בכח היסודי של החפץ האמיץ, אשר לכח הרע והגסות הרשעה, לעכב את מהלך החיים של האורה האלהית, שלא יאיר בעולם. כח המאון הזה, וכל קשיות הלב שלו, הוא נעוץ במעמד המהותי של משך החיים וכיעורם החשוך, שלקחה טומאת מצרים בו את החלק הראשי. והוצרך הדבר לבא בתכונה זו של מכת בכורות, של הכחשת היסוד הראשי של משך החיים הטמאים, כדי שתהיה אפשרות לפנות דרך להארת אור חיי הקודש, בתוקף החיים כולם וכל ההיקף שלהם, ממרומי אור נשמת האדם, עד שפל עומק נפש הבהמה, ויהרוג ד' כל בכור באר"מ מבכור אדם ועד בכור בהמה. על כן אני זובח לד' כל פטר רחם הזכרים, כח המפעלי שבחיים, ופתיחת נביעות הויתו, וכל בכור בני אפדה, לשמור את סגולתו העליונה של בכור האדם, עד שיתוקן עולם במלא זיוו, ויוכר כבודו מבעד לההסתרה של התמורה והפדיון, התחתיתי, שהיא מעוטה בו עדיין.

והיה לאות על ידכה, ולטוטפת בין עיניך. כי בחזק יד הוציאנו ד' ממצרים.

המלחמה נגד הטבע הגס, ששליטתו היא מתפשטת במלא החמריות וכחותיה היא דורשת את כל האמץ ואת כל המרץ של האדם, כל חישוף כחותיו המעשיים וההרגשיים, וכל איזור כחותיו הרוחניים העליונים. אך אז יתחבר אור הקודש, אשר בפנימיותו של האדם, עם אור העליון האלהי הממלא את כל אפסי תבל, לרומם את כל המעשים, ולתן עז לאור הקודש, לנצח על מלאכת ד', בשמים ממעל ובארץ מתחת, בחיי מלא העולמים, בחיי הזמנים, ובחיי הנשמה והגויה אשר לאדם, עדי יכון כשמש כסא ד', באור אמת ואמונת אומן, שהוא יסוד פארן של ישראל, אות החיל והחוסן של תפלה של יד, ופאר הדר הקודש, אשר שם ד' נקרא עליו, של תפלה של ראש, הממשיכים רב כח ואמץ ממקור הגבורה העליונה, ימין ד' עשה חיל.