שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זב. בשבעה ימים אלו בודקים האם הזיבה פסקה וניתן להיטהר מהטומאה.

כיום, אין נוהגים דיני טומאה וטהרה, ועל כן נשאר דין שבעה נקיים רק אצל אישה שנאסרה לבעלה מחמת הלכות טהרת המשפחה. לדוגמה אישה נידה כלומר אישה שראתה דם שיצא מהרחם, לאחר שפסקה יציאת הדם ועשתה בדיקת הפסק טהרה, עליה לספור שבעה נקיים. במהלך שבעת ימים אלו האשה בודקת את עצמה ששוב אינה רואה דם, ובסיומם האישה טובלת במקווה, נטהרת ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה. אם האשה כן ראתה דם במהלך שבעת ימים אלו, היא סותרת את מניין הימים שכבר עברו ועליה להתחיל בספירת שבעת הימים הנקיים מהתחלה.

במקור הדין, ספירת שבעה נקיים הייתה מיועדת רק לזבה גדולה ולא לכל נידה, אולם עקב חומרא דרבי זירא ספירת שבעה נקיים הפכה לדין מחייב כלפי כל אשה שנאסרה לבעלה מחמת אחת הסיבות המנויות בהלכות טהרת המשפחה.

מקור הדין[עריכה]

על פי דין התורה, נידה רגילה, כלומר אשה שראתה דם שיצא מהרחם במהלך שבעת ימי הנידה אינה צריכה לספור שבעה ימים נקיים ללא ראיית דם, אלא עליה למנות שבעה ימים בהם היא טמאה, ובסיומם אם לא תראה דם, האשה טובלת ונטהרת. אשה שראתה דם יום אחד או יומיים בתוך אחד עשר ימי הזיבה צריכה לספור רק יום אחד נקי ללא ראיית דם, ובסיומו האשה טובלת ונטהרת (אשה זו נקראת זבה קטנה, או שומרת יום כנגד יום). רק אישה הרואה דם במשך שלושה ימים רצופים בתוך אחד עשר ימי הזיבה צריכה לספור שבעה ימים נקיים בלא שתראה כל דם לפני שתוכל להיטהר (אשה זו נקראת זבה גדולה).

אולם, חז"ל ראו כי עניין חישוב מחזורי הימים של שבעה ימי נידה ואחד עשר ימי הזיבה מורכב ומסובך, ונשים רבות עלולות לטעות ולהחשיב עצמן כנידה רגילה בעוד שהן בגדר זבה גדולה. לכן, החמירו חכמים ותיקנו כי כל הנשים שראו דם בכל זמן שהוא תספורנה שבעה ימים נקיים ללא ראיית דם לפני שתטבולנה ותיטהרנה. חומרא זו נקראת "חומרא דרבי זירא".

מתי מתחילה הספירה[עריכה]

עיקר הדין[עריכה]

מעיקר הדין, מרגע שראתה האישה כי הדימום הוסתי הסתיים, יכולה היא להתחיל לספור שבעה נקיים. רק צריכה היא להקפיד כי שבעת הימים הללו יהיו שלמים (משקיעת החמה ועד שקיעתה למחרת). לכן, אם הדימום פסק לפני השקיעה, היא יכולה להתחיל לספור כבר מאותו ערב. אך אם הדימום פסק לאחר השקיעה, צריכה היא לחכות עד למחרת.

אולם, חכמים קבעו שאישה לא יכולה לספור שבעה נקיים כל עוד היא בגדר של פולטת שכבת זרע. כלומר, כל עוד לא עברו 72 שעות מאז קיימה בפעם האחרונה יחסי אישות היא אינה יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים.

דעת השולחן ערוך[עריכה]

בשולחן ערוך (חלק יורה דעה סימן קצ"ו) נפסק כי אין האישה יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים אלא לאחר ארבעה ימים (אפילו לא שלמים) מהיום בו קיימה יחסי אישות בפעם האחרונה.

לדוגמה: אם קיימה יחסי אישות ביום ראשון בלילה (אור ליום שני), ובבוקר החל הדימום הוסתי, היא תוכל לספור שבעה נקיים החל מהשקיעה של יום חמישי, ויום שישי יהיה היום הראשון של שבעת הנקיים.

לפי דעה זו, אם האישה לא קיימה יחסי אישות בסמוך לתחילת הדימום הוסתי, או שרחצה את פנים הנרתיק היטב כך שאין בו נוזל זרע - היא יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים מהרגע שפסק הדימום וביצעה בדיקת הפסק טהרה.

כך פוסק השולחן ערוך, וכך נוהגים חלק מקהילות עדות המזרח.

דעת הרמ"א[עריכה]

אולם הרמ"א מביא בספרו שתי חומרות נוספות:

• כדי למנוע בלבול, נקבע כי אין הבדל בין אם האישה קיימה יחסי אישות בסמוך לראיית הדם או לא. בכל מקרה היא איננה יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים אלא אם עברו ימי פולטת שכבת זרע.
• מחשש שמא תראה דם סמוך מאוד לשקיעת החמה ותטעה בחישוב הימים, נקבע כי עליה להמתין חמישה ימים (אפילו לא שלמים) ורק מהיום השישי היא יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים.

לדוגמה: אישה שראתה דם וסת ביום ראשון בלילה (אור ליום שני) (ולא משנה מתי קיימה יחסי אישות לאחרונה), תוכל לספור שבעה נקיים החל מהשקיעה של יום שישי, ויום שבת יהיה היום הראשון של שבעת הנקיים.

על פי דעה זו נוהגים בני עדות אשכנז וחלק מבני עדות המזרח.

בכל מקרה ועל פי כל הדעות, לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני שפסק הדימום לגמרי, ובוצעה בדיקת הפסק טהרה בצורה טובה.

מהלך ימי שבעת הנקיים[עריכה]

בד (עד) בדיקה המשמש לבדיקה פנים נרתיקית.

במהלך שבעת הימים הנקיים האישה צריכה לוודא שהיא אכן "נקייה" כלומר שהדימום נפסק לחלוטין. לצורך כך, במהלך שבעת הימים הללו עליה ללבוש תחתונים לבנים שעליהם קל לראות האם הדימום פסק. אם היא אכן מוצאת כתם דם על התחתונים היא צריכה לברר האם זהו כתם שמפסיק את שבעת הנקיים או לא.

ערך מורחב - שבעה נקיים

חיוב נוסף במהלך שבעת הימים הנקיים הוא בדיקות. על האישה לבדוק את עצמה בדיקה פנימית. בדיקה זו מתבצעת באמצעות בד לבן המוחדר אל הנרתיק ונבדק האם הוא נשאר לבן, בדומה לבדיקת הפסק טהרה. אולם, בשונה מבדיקת הפסק טהרה, בבדיקות אלו אסור לאישה לנקות את הנרתיק וסביבותיו לפני הבדיקה, מפני שמטרת הבדיקה היא לוודא שאכן האזור נקי מדם. בדיקה זו צריכה להתבצע פעמיים ביום - בבוקר ולפני השקיעה.

בדיעבד אם לא בדקה האישה את עצמה באחד הימים היא יכולה להמשיך לספור. רק ביום הראשון וביום השביעי מחמירים יותר ואז, אם שכחה, עליה לשאול שאלת חכם.

שבעת הימים הנקיים חייבים להיות רצופים. על כן, אם ראתה דם באחד מהימים הללו בבדיקות או על התחתונים (במצב שזה ודאי דם וסת) היא צריכה לבצע בדיקת הפסק טהרה מחדש ולהתחיל לספור מחדש את שבעת הימים הנקיים. אולם, אין היא צריכה להמתין שוב את ימי פולטת שכבת זרע, מפני שימים אלו נספרים אך ורק מהיום האחרון בו היו הבעל והאישה מותרים (ולדעת השולחן ערוך מהיום בו קיימו יחסי אישות בפעם האחרונה).

בכל ימי שבעת הנקיים עליה לדעת כי היא נמצאת בתוך שבעה נקיים. לכן, אם חשבה שאיננה סופרת כעת שבעה נקיים מכל סיבה שהיא, אף שבפועל יכלה לספור - אין הימים הללו נחשבים לה.

לאחר שבעה נקיים[עריכה]

שבעת הימים הנקיים מסתיימים תמיד בשקיעה של היום השביעי. לדוגמה: אם החלה לספור את שבעת הימים הנקיים ביום שלישי לאחר שקיעת החמה (אור ליום רביעי), הרי ששבעת הימים הנקיים יסתיימו בשקיעה של יום שלישי ולאחר השקיעה היא יכולה לעבור לשלב הבא והאחרון - הטבילה במקווה.

אחר שהסתיימו שבעת הימים הנקיים, היא יכולה לעבור ללבוש תחתונים צבעוניים והיא אינה צריכה לבצע עוד בדיקות. כעת היא יכולה ללכת לטבול במקווה ולאחר הטבילה תהיה מותרת לבעלה ואינה צריכה לבדוק עוד כלום עד הפעם הבאה שיתחיל הדימום הוסתי.

גם אם, מכל סיבה שהיא, היא אינה טובלת באותו ערב בו הסתיימו שבעת הימים הנקיים, היא אינה צריכה לבצע בדיקות נוספות לפני הטבילה (אף אם עובר זמן רב, אלא אם הגיע זמן המחזור הבא או שראתה דם שוב).

ראו גם[עריכה]

• נידה
• טהרת המשפחה
• הפסק טהרה
• טבילה (יהדות)

לקריאה נוספת[עריכה]

• הלכות נידה: שולחן ערוך, יורה דעה סימנים קפג-ר.
• הרב מרדכי אליהו, דרכי טהרה
• הרב אלישיב קנוהל, איש ואשה

קישורים חיצוניים[עריכה]

• טהרת המשפחה - על הלכות נדה בקצרה, תרצ"ז, תורגם על יד ועד טהרת המשפחה בברוקלין