טומאת שרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת שרץ''' היא טומאה החלה על [[פגר]]ים של שמונה בעלי חיים ממשפחת ה[[מכרסמים]] וממשפחת ה[[לטאות]]: "ה[[חולד]] וה[[עכבר]] והצב<ref>לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.</ref> למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"<ref>ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על [[מסכת חולין]], עמ' תקכח-תקלא.</ref>. השרצים מטמאים את ה[[טומאת מגע|נוגע בנבלתם]], טומאה הנמשכת יום אחד בלבד ([[טומאת ערב]]), אך לא מטמאים את ה[[טומאת משא|נושא]] את הפגר כאשר אינו נוגע בו<ref>משנה [[מסכת כלים]] פרק א משנה א</ref>. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי ה[[עדשה תרבותית|עדשה]]<ref>משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד</ref> (שיעור קטן יותר מ[[כזית]] שנקבע ל[[טומאת מת|טומאת אדם מת]] או [[טומאת נבלות|נבלת בעלי חיים]]). | בהלכות [[טומאה וטהרה]], '''טומאת שרץ''' היא טומאה החלה על [[פגר]]ים של שמונה בעלי חיים ממשפחת ה[[מכרסמים]] וממשפחת ה[[לטאות]]: "ה[[חולד]] וה[[עכבר]] והצב<ref>לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.</ref> למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"<ref>ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על [[מסכת חולין]], עמ' תקכח-תקלא.</ref>. השרצים מטמאים את ה[[טומאת מגע|נוגע בנבלתם]], טומאה הנמשכת יום אחד בלבד ([[טומאת ערב]]), אך לא מטמאים את ה[[טומאת משא|נושא]] את הפגר כאשר אינו נוגע בו<ref>משנה [[מסכת כלים]] פרק א משנה א</ref>. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי ה[[עדשה תרבותית|עדשה]]<ref>משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד</ref> (שיעור קטן יותר מ[[כזית]] שנקבע ל[[טומאת מת|טומאת אדם מת]] או [[טומאת נבלות|נבלת בעלי חיים]]). | ||
שאר בעלי החיים הקטנים, כגון [[צפרדע]], [[נחש]], [[זבוב]] וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל<ref>משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.</ref>. גם '''דגים''' ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון<ref>משנה [[מסכת עוקצין]] פרק ג משנה ח</ref>, ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: | שאר בעלי החיים הקטנים, כגון [[צפרדע]], [[נחש]], [[זבוב]] וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל<ref>משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.</ref>. גם '''דגים''' ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון<ref>משנה [[מסכת עוקצין]] פרק ג משנה ח</ref>, ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: דרגות הטומאה). | ||
גרסה אחרונה מ־12:30, 31 במרץ 2016
|
בהלכות טומאה וטהרה, טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת המכרסמים וממשפחת הלטאות: "החולד והעכבר והצב[1] למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"[2]. השרצים מטמאים את הנוגע בנבלתם, טומאה הנמשכת יום אחד בלבד (טומאת ערב), אך לא מטמאים את הנושא את הפגר כאשר אינו נוגע בו[3]. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי העדשה[4] (שיעור קטן יותר מכזית שנקבע לטומאת אדם מת או נבלת בעלי חיים).
שאר בעלי החיים הקטנים, כגון צפרדע, נחש, זבוב וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל[5]. גם דגים ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון[6], ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: דרגות הטומאה).
הערות שוליים
- ↑ לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.
- ↑ ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על מסכת חולין, עמ' תקכח-תקלא.
- ↑ משנה מסכת כלים פרק א משנה א
- ↑ משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד
- ↑ משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.
- ↑ משנה מסכת עוקצין פרק ג משנה ח
טומאה וטהרה | ||
---|---|---|
דרגות הטומאה: | אבי אבות הטומאה - אב הטומאה - ולד הטומאה - ראשון לטומאה - שני לטומאה - שלישי ורביעי לטומאה | |
דרכי היטמאות: | אוהל - מגע - משא - היסט - מדרס | |
דברים המטמאים על פי התורה: | מת - נבלה - נבלת עוף טהור - נבלת השרץ - בעל קרי - נידה - זבה - יולדת - זב - מצורע - צרעת הבתים | |
דברים המטמאים על פי חכמים: | ארץ העמים - טומאת ידיים - בית הפרס - טומאת גויים | |
דברים הנטמאים: | אדם - כלים (כלי מתכות, כלי עץ וכלי חרס) - אוכלים - משקין | |
נידה: | הפסק טהרה - חומרא דרבי זירא - כתם - עקרות הלכתית - פרישה סמוך לווסת - שבעה נקיים | |
אחרים: | טומאת מקדש וקדשיו - הכשר לקבל טומאה - טומאה רצוצה - טומאה הותרה בציבור | |
היטהרות: | טבילה - פרה אדומה - מקווה - חציצה - טבול יום - מחוסר כיפורים | |
מסכתות בסדר טהרות: | כלים - אהלות - נגעים - פרה - טהרות - מקוואות - נידה - מכשירין - זבים - טבול יום - ידיים - עוקצים |