חמשה חומשי תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''חמשת חומשי התורה''' הם חמשת הספרים של התורה :ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר ו[[ספר ד...) |
(←ספר שמות: Erased a lie.) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (24 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Synagoge-Glockengasse-040.jpg|left|thumb|250px|ספר תורה פתוח לקריאה - צילם:Horsch, Willy]] | |||
[[חמשה חומשי תורה]] הם חמשת הספרים של התורה :[[ספר בראשית]], [[ספר שמות]], [[ספר ויקרא]], [[ספר במדבר]] ו[[ספר דברים]]. לכל הספרים יחדיו אנו קוראים '''חומש'''. | |||
חמשת הספרים הם הספרים הראשונים מתוך כ"ד ספרי ה[[תנ"ך]] והם מקיפים תקופה של 2,489 שנה מ[[בריאת העולם]] עד לפטירתו של [[משה רבינו]] | |||
התורה, אשר נקראת בציבור, כתובה על קלף וקרויה [[ספר תורה]]. | |||
[[קטגוריה:תורה]] | ==מעמדם של החומשים== | ||
על מעמדן של חמשה חומשי תורה אפשר ללמוד מדברי חז"ל: | |||
* '''על חשיבותם,''' לפי שאלת [[אסתר המלכה]] - ב[[מסכת מגילה]] <ref>ד',ה'</ref> נאמר על הפסוק : "וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ [מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה" - "אמר רב: "התך" זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך ? שחתכוהו מגדולתו <ref>בימי אחשורוש: שהרי בלשצר השליטו תלתא במלכותו, וכן דריוש המדי, שנאמר וְעֵלָּא מִנְּהוֹן סָרְכִין תְּלָתָא דִּי דָנִיֵּאל חַד מִנְּהוֹן (דניאל ו,ג) וכן כורש, שנאמר וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פרסיא פָּרְסָאָה (שם,כט) וכשמלך אחשורוש - חתכו מגדולתו)!</ref> ושמואל אמר: שכל דברי מלכות נחתכין על פיו. | |||
'''לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה''' - "אמר רבי יצחק: שלחה לו: שמא עברו ישראל על '''חמשה חומשי תורה''', דכתיב בהן <ref> שמות לב,טו</ref> "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם" מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים! | |||
* '''לא יבטלו לעולם''' - במסכת מגילה: "ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל <ref>וחמשה סיפרי תורה</ref> אינן עתידין ליבטל מה טעמא <ref>דברים ה</ref> קול גדול ולא יסף" <ref>דף ז,א פרק א הלכה ה גמרא </ref> | |||
==ספר בראשית== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר בראשית]]}} | |||
[[ספר בראשית]] הוא הראשון לחמשה חומשי תורה ולכ"ד ספרי התנ"ך. הוא מתאר יצירת העולם כולו ויצירת עם ישראל, במשך תקופה של 2,309 שנה, מבריאת העולם עד למותו של יוסף הצדיק. שאר ארבעת החומשים תקופתם 180 שנה עד למות משה רבינו. ספר בראשית נחשב לספר הגדול ביותר. סכום הפסוקים שלו הוא 1,533, על אף שלפי המסורת יש לו 1,534 סימנו א"ך ל"ד - 24% מפסוקי חמשת חומשי התורה. חציו בפסוק :"וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (כ"ז,מ'). מספר הפרשיות שלו הוא י"ב וסימנו ז"ה. | |||
===ספר הישר=== | |||
ספר בראשית מכונה על ידי בעל הלכות גדולות בשם ספר הישר וכן בגמרא במסכת עבודה זרה. | |||
[[הנצי"ב]] מסביר שהספר נקרא בכוונה ספר הישר ולא ספר צדיקים או חסידים משום שישנו הבדל מהותי בין השניים. הוא אומר כי על אף שאנשי בית שני היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, עדיין לא היו ישרים בהליכות עולמם ולכן הייתה בהם שנאת חינם אלו לאלו. ואף צדיקותם וחסידותם הובילה אותם לידי שנאת חינם זו משום שחשדו כל אחד בשני שלא היה נוהג כראוי וחשבו שכל מי שלא חושב כדעתם הוא צדוקי ואפיקורוס, וזה מה שהוביל לידי חורבן הבית משום ש"הקב"ה אינו חפץ בצדיקים כאלו אלא באלו ההולכים בדרך הישר ולא בדרכים עקומות אף אם הן לשם שמיים". | |||
והוא מפרט אף יותר שסיפורי האבות מכונים ספר הישר משום שזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' היו גם ישרים, כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום למרות שלפי הדין היה ראוי שייענשו משום שנהג לפנים משורת הדין ובדרך ישרה. וכן יצחק אבינו שניסה להתפייס על אבימלך ומרעיו ויעקב בהתנהלותו עם לבן שלמרות שרדף אותו לבסוף דיבר איתו בדיבור רך וטוב. לכן גם בלעם כינה את אבותינו "ישרים" ורצה שתהיה אחריתו כמותם משום שזו היא המעלה הגדולה המשלבת את הצדיקות והישרות יחד. | |||
==ספר שמות== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר שמות]]}} | |||
[[ספר שמות]] הוא השני ל[[חמשה חומשי תורה]] ולכ"ד ספרי ה[[תנ"ך]]. הוא מתאר אירועי תקופה של 211 שנה, מירידת [[בני יעקב]] ל[[מצרים]] עד להשראת השכינה על [[משכן אוהל מועד]]. שאר שלושת החומשים תקופתם 40 שנה עד למות [[משה רבינו]]. בספר שמות כלולות פרשיות [[יציאת מצרים]], [[מעמד הר סיני]], הקמת "משכן העדות" ו[[חטא העגל]]. | |||
מספר הפסוקים בספר שמות הוא 1210 ומספר הפרשיות שלו הוא י"א וסימנו '''בו"א'''. | |||
===חיבור לחומש בראשית=== | |||
הנצי"ב בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו אופן, [[הרב ישראל מאיר לאו]], מדגיש כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית. | |||
==ספר ויקרא== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר ויקרא]]}} | |||
[[ספר ויקרא]] הוא השלישי מחמשה חומשי תורה, והקצר ביותר מביניהם. מכונה גם "תורת כהנים", כיון שהוא כולל את רוב דיני המקדש והקרבנות. ספר ויקרא כולל בעיקר ציוויים ומעט מאוד מאורעות. הספר כולל בין היתר את עניין הקרבנות, חנוכת המשכן, איסורי מאכלות ודיני כשרות,דיני טומאה וטהרה ועבודת [[יום הכיפורים]]. | |||
==ספר במדבר== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר במדבר]]}} | |||
[[ספר במדבר]] הוא החומש הרביעי בתורה. נקרא גם "ספר הפקודים" - בשל תיאור מספר מפקדים שערך עם ישראל. | |||
==ספר דברים== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר דברים]]}} | |||
[[ספר דברים]] ספר דברים הוא הספר החמישי והאחרון בחמשה חומשי תורה ובו 11 פרשות. | |||
==פרשות השבוע== | |||
חמשת חומשי התורה מחולקות לפי פרשיות השבוע כדלקמן: | |||
{{פרשת שבוע}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[תורה מן השמים]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[אוצר ישראל]] - הערך תורה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חמשה חומשי תורה]] | |||
[[קטגוריה: תנ"ך]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:28, 13 באוקטובר 2024
|
|
חמשה חומשי תורה הם חמשת הספרים של התורה :ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר וספר דברים. לכל הספרים יחדיו אנו קוראים חומש.
חמשת הספרים הם הספרים הראשונים מתוך כ"ד ספרי התנ"ך והם מקיפים תקופה של 2,489 שנה מבריאת העולם עד לפטירתו של משה רבינו
התורה, אשר נקראת בציבור, כתובה על קלף וקרויה ספר תורה.
מעמדם של החומשים[עריכה]
על מעמדן של חמשה חומשי תורה אפשר ללמוד מדברי חז"ל:
- על חשיבותם, לפי שאלת אסתר המלכה - במסכת מגילה [1] נאמר על הפסוק : "וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ [מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה" - "אמר רב: "התך" זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך ? שחתכוהו מגדולתו [2] ושמואל אמר: שכל דברי מלכות נחתכין על פיו.
לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה - "אמר רבי יצחק: שלחה לו: שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה, דכתיב בהן [3] "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם" מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים!
- לא יבטלו לעולם - במסכת מגילה: "ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל [4] אינן עתידין ליבטל מה טעמא [5] קול גדול ולא יסף" [6]
ספר בראשית[עריכה]
- ערך מורחב - ספר בראשית
ספר בראשית הוא הראשון לחמשה חומשי תורה ולכ"ד ספרי התנ"ך. הוא מתאר יצירת העולם כולו ויצירת עם ישראל, במשך תקופה של 2,309 שנה, מבריאת העולם עד למותו של יוסף הצדיק. שאר ארבעת החומשים תקופתם 180 שנה עד למות משה רבינו. ספר בראשית נחשב לספר הגדול ביותר. סכום הפסוקים שלו הוא 1,533, על אף שלפי המסורת יש לו 1,534 סימנו א"ך ל"ד - 24% מפסוקי חמשת חומשי התורה. חציו בפסוק :"וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (כ"ז,מ'). מספר הפרשיות שלו הוא י"ב וסימנו ז"ה.
ספר הישר[עריכה]
ספר בראשית מכונה על ידי בעל הלכות גדולות בשם ספר הישר וכן בגמרא במסכת עבודה זרה.
הנצי"ב מסביר שהספר נקרא בכוונה ספר הישר ולא ספר צדיקים או חסידים משום שישנו הבדל מהותי בין השניים. הוא אומר כי על אף שאנשי בית שני היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, עדיין לא היו ישרים בהליכות עולמם ולכן הייתה בהם שנאת חינם אלו לאלו. ואף צדיקותם וחסידותם הובילה אותם לידי שנאת חינם זו משום שחשדו כל אחד בשני שלא היה נוהג כראוי וחשבו שכל מי שלא חושב כדעתם הוא צדוקי ואפיקורוס, וזה מה שהוביל לידי חורבן הבית משום ש"הקב"ה אינו חפץ בצדיקים כאלו אלא באלו ההולכים בדרך הישר ולא בדרכים עקומות אף אם הן לשם שמיים".
והוא מפרט אף יותר שסיפורי האבות מכונים ספר הישר משום שזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' היו גם ישרים, כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום למרות שלפי הדין היה ראוי שייענשו משום שנהג לפנים משורת הדין ובדרך ישרה. וכן יצחק אבינו שניסה להתפייס על אבימלך ומרעיו ויעקב בהתנהלותו עם לבן שלמרות שרדף אותו לבסוף דיבר איתו בדיבור רך וטוב. לכן גם בלעם כינה את אבותינו "ישרים" ורצה שתהיה אחריתו כמותם משום שזו היא המעלה הגדולה המשלבת את הצדיקות והישרות יחד.
ספר שמות[עריכה]
- ערך מורחב - ספר שמות
ספר שמות הוא השני לחמשה חומשי תורה ולכ"ד ספרי התנ"ך. הוא מתאר אירועי תקופה של 211 שנה, מירידת בני יעקב למצרים עד להשראת השכינה על משכן אוהל מועד. שאר שלושת החומשים תקופתם 40 שנה עד למות משה רבינו. בספר שמות כלולות פרשיות יציאת מצרים, מעמד הר סיני, הקמת "משכן העדות" וחטא העגל.
מספר הפסוקים בספר שמות הוא 1210 ומספר הפרשיות שלו הוא י"א וסימנו בו"א.
חיבור לחומש בראשית[עריכה]
הנצי"ב בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות שבה"ג קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו אופן, הרב ישראל מאיר לאו, מדגיש כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית.
ספר ויקרא[עריכה]
- ערך מורחב - ספר ויקרא
ספר ויקרא הוא השלישי מחמשה חומשי תורה, והקצר ביותר מביניהם. מכונה גם "תורת כהנים", כיון שהוא כולל את רוב דיני המקדש והקרבנות. ספר ויקרא כולל בעיקר ציוויים ומעט מאוד מאורעות. הספר כולל בין היתר את עניין הקרבנות, חנוכת המשכן, איסורי מאכלות ודיני כשרות,דיני טומאה וטהרה ועבודת יום הכיפורים.
ספר במדבר[עריכה]
- ערך מורחב - ספר במדבר
ספר במדבר הוא החומש הרביעי בתורה. נקרא גם "ספר הפקודים" - בשל תיאור מספר מפקדים שערך עם ישראל.
ספר דברים[עריכה]
- ערך מורחב - ספר דברים
ספר דברים ספר דברים הוא הספר החמישי והאחרון בחמשה חומשי תורה ובו 11 פרשות.
פרשות השבוע[עריכה]
חמשת חומשי התורה מחולקות לפי פרשיות השבוע כדלקמן:
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- אוצר ישראל - הערך תורה
הערות שוליים
- ↑ ד',ה'
- ↑ בימי אחשורוש: שהרי בלשצר השליטו תלתא במלכותו, וכן דריוש המדי, שנאמר וְעֵלָּא מִנְּהוֹן סָרְכִין תְּלָתָא דִּי דָנִיֵּאל חַד מִנְּהוֹן (דניאל ו,ג) וכן כורש, שנאמר וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פרסיא פָּרְסָאָה (שם,כט) וכשמלך אחשורוש - חתכו מגדולתו)!
- ↑ שמות לב,טו
- ↑ וחמשה סיפרי תורה
- ↑ דברים ה
- ↑ דף ז,א פרק א הלכה ה גמרא