טומאת מגע: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: בהלכה היהודית, '''טומאת מגע''' היא טומאה המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא. זוהי הד...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[הלכה]] היהודית, '''טומאת מגע''' היא [[טומאה]] המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא. זוהי הדרך הפשוטה ביותר להיטמא, הקיימת ברוב ככל אבות הטומאות ובכל מיני הנטמאים.. משנה מסכת כלים פרק א משנה א, ומסכת זבים פרק ה משניות ו, ז, י. | ב[[הלכה]] היהודית, '''טומאת מגע''' היא [[טומאה]] המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא. זוהי הדרך הפשוטה ביותר להיטמא, הקיימת ברוב ככל אבות הטומאות ובכל מיני הנטמאים.. (משנה מסכת כלים פרק א משנה א, ומסכת זבים פרק ה משניות ו, ז, י.) מלבד [[טומאת נבלת עוף טהור|נבלת עוף טהור]], המטמאת באכילה בלבד, וחטאות המטמאות את העוסק בהוצאתן מהמקדש או בשריפתן, ואדם שנוגע בהן בלי קשר להוצאה ולשריפה - אינו נטמא. | ||
==טומאת מגע בית הסתרים== | ==טומאת מגע בית הסתרים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ה[[אמורא]] [[רבינא]] מחדש, שאוכל המחובר לאוכל אחר, נטמא על ידי נגיעתו לאוכל. לפי הסברו של רבינא, חיבור חלקי האוכל זה לזה הוא חיבור חלוש, ואין חיבורו נחשב לחיבור, לכן יש להחשיב כל חלק מהאוכל בנפרד, כך שחלק מהאוכל שנגע בחלק אחר, מטמא. | ה[[אמורא]] [[רבינא]] מחדש, שאוכל המחובר לאוכל אחר, נטמא על ידי נגיעתו לאוכל. לפי הסברו של רבינא, חיבור חלקי האוכל זה לזה הוא חיבור חלוש, ואין חיבורו נחשב לחיבור, לכן יש להחשיב כל חלק מהאוכל בנפרד, כך שחלק מהאוכל שנגע בחלק אחר, מטמא. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{טומאה וטהרה}} | {{טומאה וטהרה}} | ||
[[קטגוריה:דרכי היטמאות]] | [[קטגוריה:דרכי היטמאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:35, 11 באוקטובר 2012
|
|
בהלכה היהודית, טומאת מגע היא טומאה המתרחשת על ידי נגיעה פיזית של הדבר הנטמא בדבר המטמא. זוהי הדרך הפשוטה ביותר להיטמא, הקיימת ברוב ככל אבות הטומאות ובכל מיני הנטמאים.. (משנה מסכת כלים פרק א משנה א, ומסכת זבים פרק ה משניות ו, ז, י.) מלבד נבלת עוף טהור, המטמאת באכילה בלבד, וחטאות המטמאות את העוסק בהוצאתן מהמקדש או בשריפתן, ואדם שנוגע בהן בלי קשר להוצאה ולשריפה - אינו נטמא.
טומאת מגע בית הסתרים[עריכה]
מגע הוא רק מגע במקום גלוי בדבר המטמא עם מקום גלוי בדבר הנטמא. אבל טומאת בית הסתרים, בגוף האדם - כמו למשל מקום ביאה, אינו מטמא, (אם כי התורה גזרה שביאה על נידה מטמאת למרות שאין בה טומאת מגע). חלוק על הדברים הוא רבי מאיר\ הסבור שגם טומאת בית הסתרים מטמאת.
מחלוקת ידועה בין רבי מאיר לחכמים בנושא זה, הוא בחתיכת בגד שנתלשה מתוך בגד אחר הטמא בטומאת מדרס (שטמא דרך עליה), שלמרות שטומאת מדרס אינה חלה על החתיכה, חלה עליה טומאת מגע, מכיוון שהיא נגעה בחתיכת המדרס בעת שהייתה מחוברת אליו[1].
האמורא רבינא מחדש, שאוכל המחובר לאוכל אחר, נטמא על ידי נגיעתו לאוכל. לפי הסברו של רבינא, חיבור חלקי האוכל זה לזה הוא חיבור חלוש, ואין חיבורו נחשב לחיבור, לכן יש להחשיב כל חלק מהאוכל בנפרד, כך שחלק מהאוכל שנגע בחלק אחר, מטמא.
הערות שוליים
- ↑ במקרה שהבגד בגודל מספק, שגם לאחר תלישת החתיכה הוא בגודל של שלושה טפחים על שלושה טפחים, מודה גם רבי יוסי שהוא מטמא את החתיכה, שכן בשעת תלישת החתיכה והפרדתה מהבגד היא נגעה בבגד הטמא.
| טומאה וטהרה | ||
|---|---|---|
| דרגות הטומאה: | אבי אבות הטומאה - אב הטומאה - ולד הטומאה - ראשון לטומאה - שני לטומאה - שלישי ורביעי לטומאה | |
| דרכי היטמאות: | אוהל - מגע - משא - היסט - מדרס | |
| דברים המטמאים על פי התורה: | מת - נבלה - נבלת עוף טהור - נבלת השרץ - בעל קרי - נידה - זבה - יולדת - זב - מצורע - צרעת הבתים | |
| דברים המטמאים על פי חכמים: | ארץ העמים - טומאת ידיים - בית הפרס - טומאת גויים | |
| דברים הנטמאים: | אדם - כלים (כלי מתכות, כלי עץ וכלי חרס) - אוכלים - משקין | |
| נידה: | הפסק טהרה - חומרא דרבי זירא - כתם - עקרות הלכתית - פרישה סמוך לווסת - שבעה נקיים | |
| אחרים: | טומאת מקדש וקדשיו - הכשר לקבל טומאה - טומאה רצוצה - טומאה הותרה בציבור | |
| היטהרות: | טבילה - פרה אדומה - מקווה - חציצה - טבול יום - מחוסר כיפורים | |
| מסכתות בסדר טהרות: | כלים - אהלות - נגעים - פרה - טהרות - מקוואות - נידה - מכשירין - זבים - טבול יום - ידיים - עוקצים | |