משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול/תאריכי פטירה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
תשרי
א' (יום ראשון של ראש השנה):
- שנת ב' אלפים פ"ה או פ"ו שרה אמנו(דרוש מקור)
- רבקה אמנו(דרוש מקור)
- חנה אם שמואל(דרוש מקור)
- שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי דעת ראב"ע[1], רד"ק[2] ורבנו ירוחם[3]).
- שנת ד' אלפים תשע"ב - רבי אמנון ממגנצא - מחבר הפיוט "ונתנה תוקף" (אור זרוע ראש השנה רעו).
- שנת תקכ"א - רבי יהודה עייאש - בעל שו"ת "בית יהודה".
- שנת תר"ג - רבי אהרן אבן צור מפאס - בעל "זבחי צדק".
- שנת תר"מ - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר, המלבי"ם - מגדולי מפרשי התנ"ך.
- שנת תרע"ד - הרב יעקב דוד וילבסקי, הרידב"ז - רבה של צפת.
ב' (יום שני של ראש השנה):
- שנת תרפ"ב - רבי אברהם פרלוב, "הינוקא מסטולין" - האדמו"ר השישי של חסידות קרלין.
- שנת תש"א - רבי סלמאן אליהו - מקובל, מחבר ספר "כרם שלמה".
ג' (צום גדליה):
- שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי מסורת חז"ל[4]).
- שנת תמ"ג - רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - מחבר ספר "מגן אברהם" על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
- שנת תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ - מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה.
- שנת תר"צ - רבי נפתלי טרופ, הגרנ"ט - ראש ישיבת ראדין.
- שנת תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האגמו"ר החמישי של חסידות לעלוב.
- שנת תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" בפולין.
- שנת תשי"ז - רבי אפרים הכהן - זקן מקובלי ירושלים.
- שנת תשע"ב - הרב גדליה אייזמן - משגיח רוחני בישיבת קול תורה.
ד':
- שנת תקפ"א - רבי אברהם דנציגר מוילנא - מחבר ספר "חיי אדם".
- שנת תרל"ט - הרב יהודה חי אלקלעי - רב בבולגריה, ממבשרי הציונות.
ה':
- שנת ב' אלפים קצ"ו - נפתלי בן יעקב(דרוש מקור).
- שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (על פי העולה מדברי בעל הלכות גדולות[5]).
- שנת תשנ"ב - הרב ברוך שלום הלוי אשלג - מ�ובל ואדמו"ר מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג - בעל פירוש הסולם לזוהר.
ו':
- שנת תקע"ב - רבי אריה לייב משפולי, הסבא משפולי - אדמו"ר חסידי.
- שנת תשע"ב - הרב חנן פורת - איש חינוך והתיישבות ציוני-דתי, חבר הכנסת, ממייסדי ישיבת בית אורות ותנועת ,גוש אמונים.
ז':
- שנת ב' אלפים שי"ב - זבולון בן יעקב(דרוש מקור)
ט' (ערב יום הכיפורים):
- שנת ג' אלפים תתפ"ד - נקבר רבי אלעזר בן רבי שמעון (בבלי בבא מציעא פד ב).
- שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (ע"פ אחת המסורות(דרוש מקור)).
- שנת ר"פ - רבי אברהם סבע - מקובל ממגורשי ספרד, בעל ספר "צרור המור".
- שנת תש"ך - רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הגרי"ז מבריסק - ראש ישיבת בריסק בליטא ובירושלים, ומחבר "חידושי הגרי"ז".
י' (יום הכיפורים):
- זכריה בן יהוידע - נביא וכהן גדול בבית המקדש הראשון (ירושלמי תענית ד ה).
- שנת ד' אלפים רע"א - רב אחאי בריה דרבה בר אבוה - מחכמי הדור הראשון לסבוראים[6].
- שנת תרכ"ו - רבי שמואל דוד לוצאטו, שד"ל - פרשן המקרא משורר ובלשן איטלקי.
- שנת תשט"ו - הרב יהודה לייב הלוי אשלג - מחבר "פירוש הסולם" על ספר הזוהר.
- שנת תש"ע - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האדמו"ר השביעי מלעלוב.
- שנת תשע"א - הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת עף חיים במונטרה שבשוויץ וישיבת היכל אליהו בכוכב יעקב.
י"א:
- שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב טביומי, מר בר רב אשי - מאחרוני אמוראי בבל, ראש ישיבת סורא(דרוש מקור).
- שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב הונא בריה דמר זוטרא - מאחרוני אמוראי בבלתבנית:שרוש מקור.
- שנת תרס"ד - רבי יוסף זכריה שטרן - רבה של שאוול, בעל שו"ת "זכר יהוסף".
י"ב:
- שנת תקל"ז - רבי אברהם המלאך - בנו של המגיד ממזריטש.
י"ג:
- שנת תקס"ג - רבי שלום שכנא מפרוהוביטש - בנו של רבי אברהם המלאך.
- שנת תקצ"ח - רבי עקיבא איגר - רבה של פוזנן ומגדולי האחרונים.
- שנת תרמ"ג - רבי שמואל שניאורסון, אדמו"ר מהר"ש - האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד - ליובאוויטש.
- שנת תרמ"ה - רבי מנחם מנדל פאנט - האדמו"ר השני של חסידות דעעש.
- שנת תרס"ז - רבי ישראל פרידמן מסדיגורא - האדמו"ר השני של חסידות סידגורא.
י"ד (ערב סוכות):
- שנת תקע"ה - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ - מחשובי האדמור"ים בפולין.
- שנת תש"ט - רבי יוסף צבי דושינסקי, מהרי"ץ - גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
- שנת תשמ"ה - הרב בן ציון דרוק - ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים.
- שנת ב' אלפים רנ"ה או רנ"ו - יעקב אבינו(דרוש מקור)
- שנת תרנ"ו - רבי מרדכי לייפער - האדמו"ר השני של חסידות נדבורנה.
- שנת תשס"ח - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בבית הדין הרבני הגדול.
ט"ז (היום הראשון של חול המועד סוכות. בחו"ל יו"ט שני של סוכות):
- שנת תנ"ח - רבי משה זכות, הרמ"ז - רב ומקובל במנטובה.
- שנת תרס"ט - רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא - אדמו"ר בשושלת חסידות חב"ד קאפוסט.
- שנת תרע"ד - רבי צבי הירש שפירא - רבה של מונקאטש והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, מחבר ספר "דרכי תשובה" על יורה דעה.
י"ז (היום השני של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הראשון של חוה"מ):
- שנת תשי"ז - רבי דוד מרדכי טברסקי מטולנא - האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות טולנא.
י"ח (היום השלישי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השני של חול המועד):
- שנת תקס"ב - רבי משולם איגרא - רבה של פרשבורג.
- שנת תקע"א - רבי נחמן מברסלב - מייסד חסידות ברסלב.
- שנת תקפ"א - רבי בצלאל רנשבורג, מהר"ב רנשבורג - מכחמי פראג, פוסק ופרשן התלמוד.
י"ט (היום הרביעי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השלישי של חוה"מ):
- שנת תקנ"ח - רבי אליהו מוילנא, המכונה הגאון מוילנא והגר"א - מגדולי האחרונים.
- שנת תקע"ד - רבי יצחק יעקב רבינוביץ' מפשיסחא, היהודי הקדוש - אדמו"ר בולט בפולין ומיסד זרם בחסידות.
כ' (היום החמישי של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הרביעי):
- שנת תכ"ד - רבי העשיל מקראקא, הרבי ר' העשיל- בעל "חנוכת התורה".
- שנת תקפ"ט - רבי אליעזר פאפו - רב בבולגריה ומחסר ספר "פלא יועץ".
- שנת תשס"ו - רבי אברהם ישכר אנגלהרד - האדמו"ר השישי מחסידות ראדזין.
כ"א (הושענא רבא):
- שנת כ"ד - רבי יחיאל ב"ר אורי- אבי הרא"ש.
- שנת תרס"ד - רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר הראשון של חסידות טשורטקוב.
כ"ב (שמיני עצרת ובא"י גם שמחת תורה):
- שנת תשכ"ז - רבי משה יעקב הכהן רביקוב, "הסנדלר" - מקובל וצדיק נסתר מיפו.
כ"ג (אסרו חג סוכות בא"י. בחו"ל שמחת תורה):
- שנת ד' אלפים תשע"ה - רבי חנוך ב"ר משה מקורדובה - מארבעת השבויים, בנו של רבי משה ב"ר חנוך.
- שנת תשל"ב - רבי דוד יונגרייז - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
כ"ד (בחו"ל אסרו חג סוכות):
- שנת רס"ט - רבי יהודה מינץ, מהר"י מינץ - רבה של פדובה.
- שנת תקמ"ב - רבי יעקב יוסף מפולנאה - תלמיד הבעל שם טוב ומחבר ספר תולדות יעקב יוסף.
- שנת תרל"ה - רבי אליהו גוטמכר - רבה של גריידיץ וממבשרי הציונות.
- שנת תשע"א - הרב יהודה מועלם - ר"מ בישיבת פורת יוסף.
כ"ה:
- שנת תק"ע - רבי לוי יצחק מברדיטשב - רבה של ברדיטשב ואדמו"ר, מתלמידי המגיד ממזריטש.
- שנת ת"ר - רבי משה סופר, החתם סופר - רבה של פרשבורג, מייסד וראש ישיבת פרשבורג.
- שנת תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ''- האדמו"ר מביאלה - בני ברק.
כ"ו:
- שנת תקפ"ז - רבי אשר מסטולין - האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין.
כ"ז:
- שנת ד' אלפים תתקל"ה או תתקל"ח - רבי יצחק הזקן מדנפיר, ר"י הזקן - מגדולי בעלי התוספות.
- שנת תק"ב - רבי אלעזר רוקח - רב בגליציה ובהולנד, מחבר ספר "מעשה רוקח".
- שנת תשע"ו - הרב יורם אברג'יל - מייסד וראש מוסדות "רב פעלים - קול רינה" בנתיבות.
כ"ח:
- שנת שצ"ד - רבי אפרים זלמן שור - רב בפולין, מחבר ספר "תבואות שור".
כ"ט (ערב ראש חודש חשוון):
- שנת ג' אלפים תמ"ט - שמעון הצדיק - מאנשי כנסת הגדולה וכהן גדול(דרוש מקור).
- שנת רס"ח או רס"ט - רבי יצחק אברבנאל - הוגה דעות ופרשן המקרא בדור גירוש ספרד.
- שנת תר"א - רבי אברהם דוד מבוטשאטש - רב ופוסק, בעל "אשל אברהם" על אורח חיים.
ל' (א' דראש חודש חשוון):
- שנת תרט"ז - רבי צבי הירש חיות, מהר"צ חיות - רבה של ברודי, פרשן התלמוד וחוקר.
מרחשוון
כסלו
טבת
שבט
אדר
ניסן
אייר
סיוון
תמוז
אב
אלול
הערות שוליים
- ↑ זכריה ח יח
- ↑ רד"ק ירמיהו מא א
- ↑ מובא בשולחן ערוך אורח חיים תקמט ב.
- ↑ תוספתא סוכה ו י; בבלי ראש השנה יח ב
- ↑ מובא בשמו בטור אורח חיים תקפ]]
- ↑ (ע"פ אגרת רב שרירא גאון)