פרשני:בבלי:נדה נג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נידה נג א

חברותא[עריכה]

אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא שחוששת לראיית בין השמשות, בשלא בדקה. ונראין דברי חכמים שלא חששו לראיית בין השמשות, בשבדקה.
והיינו: שרבנן ורבי יהודה בן אגרא משום רבי יוסי נחלקו בין בדקה ובין לא בדקה, ורבי הכריע כרבנן כשבדקה, וכרבי יוסי כשלא בדקה.
ותמהה הגמרא, מה טיבה של בדיקה זו?
מאי "בדקה", ומאי "לא בדקה"?
שהרי אם בדקה את חלוקה בבין השמשות ולא מצאה כתם, ברור שלא ראתה אז, ומדוע חוששת לזוב לפי רבי יהודה בן אגרא משום רבי יוסי? (מאירי).
אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב, דיתבי וקאמרי בביאור הבדיקה, הכא במאי עסקינן, כגון: שבדקה את עצמה בזמן בין השמשות, ולא בדקה חלוקה!
ואף את עצמה לא בדקה בכל אותו משך זמן "בין השמשות" שהוא לפי כל הדעות, אלא רק במשך בין השמשות דרבי יהודה (שהוא שיעור זמן הליכת חצי מיל לפני צאת הכוכבים). אבל, ובבין השמשות דרבי יוסי, שהוא פרק זמן קצר ביותר הסמוך לצאת הכוכבים, כהרף עין, לא בדקה!
ומחלוקתם של חכמים ורבי יוסי היא לשיטתם:
דרבנן סברי שלא אכפת לנו מזה שלא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי, הסמוך ממש ללילה, משום שפרק זמן זה, לדעתם, ליליא הוא! וכל החשש הוא רק ברואה בין השמשות שמא עולה ראייתה לשני ימים, וכאן אין לה לחוש לכך היות והא בדקה בבין, השמשות דרבי יהודה ולא מצאה בו דם.
ורבי יוסי הולך לטעמיה, דאמר בין השמשות הסמוך ללילה גם הוא ספיקא הוי, וכיון שלא בדקה בו יש לחוש שמא ראתה בו, ועלתה לה ראייתה לשני ימים.
ואמינא להו אנא (רבא, לרבנן דבי רב, שהסבירו את טעמם של רבנן שאינה חוששת משום שבדקה עצמה בבין השמשות דרבי יהודה).
אילמלי (אלו היו) ידיה בעיניה, לשים לבה לאותו מקום אם תראה דם, במשך כל בין השמשות, יפה אתם אומרים! אבל עכשו שאינה בודקת במשך כל הזמן, נחשוש שמא עם סלוק ידיה ראתה!?
ואמרו לי: כי קאמרינן שאינה חוששת לפי רבנן, כשנתנה ידיה בעיניה במשך כל בין השמשות של רבי יהודה.
ולאחר ביאור מחלוקתם של רבנן ורבי יוסי מבארת הגמרא את דבריו של רבי,
"אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא משום רבי יוסי שחוששת לראיית בין השמשות כשלא בדקה".
מאי "לא בדקה"?
אילימא: דבדקה רק בבין השמשות דרבי יהודה ולא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי, ולפיכך הכריע רבי כדבריו, כיון שלא בדקה במשך כל בין השמשות כולל הזמן שהוא לפי רבי יוסי לכן חוששת לראיית בין השמשות.
אי אפשר לומר כן. כי מכלל, דרבי יהודה בן אגרא עצמו, שאינו מחלק בין בדקה ללא בדקה וחושש בכל ענין, סבר שאף על גב דבדקה בתרוייהו בין השמשות (גם של רבי יהודה וגם של רבי יוסי) חיישא שמא ראתה בבין השמשות. ומדוע? הא בדקה בכל בין השמשות ולא מצאה בו דם!?
אלא פשיטא שלא אמר רבי את הכרעתו כרבי יהודה בן אגרא באופן כזה אלא באופן אחר, דלא בדקה לא בבין השמשות דרבי יהודה ולא בבין השמשות דרבי יוסי, ולפיכך הכריע רבי בזה כרבי יוסי, שחוששת שמא ראתה בבין השמשות.
ולפי זה, שרק היכן שלא בדקה כלל בבין השמשות חשש רבי, יוצא:
אבל בדקה בבין השמשות דרבי יהודה ולא בדקה בבין השמשות דרבי יוסי, לא חיישא!
אלמא, "בין השמשות דרבי יוסי", לרבי, ליליא הוא! ולכן לא חש רבי שמא תראה בו. שאפילו אם תראה, זה רק יום אחד, מה שאין כן אם רואה בבין השמשות, נחשב הדבר לראיה של שני ימים ואם ראתה עוד פעם, יש כאן רצף של שלשה ימים ונהיית זבה. אימא סיפא של דברי רבי:
"ונראין דברי חכמים שלא חששו לראיות בין השמשות, כשבדקה!"
מאי "בדקה"?
אילימא דבדקה בביהש"מ דרבי יהודה, ולא בדקה בביהש"מ דרבי יוסי, והכריע רבי כחכמים משום שבדקה בביהש"מ של רבי יהודה, ודי בכך כדי שלא נחוש.
מכלל, דרבנן עצמם שאינם מחלקים בין בדקה ללא בדקה סברי שאף על גב דלא בדקה בתרוייהו, לא חיישינן!
ומדוע? הא לא בדקה כלל בבין השמשות, ושמא ראתה בהם?!
אלא פשיטא שזה שהכריע רבי כרבנן מדובר באופן אחר,
דבדקה בין בביהש"מ דרבי יהודה ובין בביהש"מ דרבי יוסי, ובזה בלבד הכריע רבי כרבנן שלא חוששים
אבל, בדקה בביהש"מ דרבי יהודה ולא בדקה בביהש"מ דרבי יוסי, חיישינן לפי רבי (שרבנן עצמם לא חוששים!)
אלמא, בין השמשות דרבי יוסי, לרבי, ספקא הוי! קשיא דרבי אדרבי! שמהרישא דייקנו שסובר כי זמן זה הוא ודאי לילה ולא בין השמשות.
ומכח קושיה זאת מעמידה הגמרא את דברי רבי בצורה אחרת, שלא בא לחלוק אלא לפרש:
אלא, הכי קאמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בן אגרא בשם רבי יוסי לרבנן שחוששת לראיית בין השמשות היכן דלא בדקה כלל, לא בביהש"מ דרבי יהודה ולא בביהש"מ דרבי יוסי.
שאף חכמים לא נחלקו עליו, אלא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי.
שלרבנן מספיק בבדיקה זאת שלא תחשוש, משום שביהש"מ של רבי יוסי לילה הוא לדעתם.
ואילו לרבי יוסי חוששת, והולך לשיטתו שגם בין השמשות שלו עדיין ספק הוא.
אבל היכא דלא בדקה כלל, מודו ליה רבנן לרבי יוסי שחוששת!
(ולפי דברי רבי בצורתם הזאת אין להוכיח כפי שסברנו קודם שרבנן ורבי יוסי חולקים בכל ענין, בין בדקה ובין לא בדקה. שהרי עתה אין רבי מכריע בבדקה כרבנן ובלא בדקה כרבי יוסי אלא מפרש דבריהם).
ורמינהו סתירה לכך, לכאורה, ממה ששנינו: אשה הרואה כתם,
לראיה מרובה של ג' גריסים ועוד, חוששת לזוב.
לראיה מועטת של פחות מג' גריסים ועוד, אינה חוששת!
זו דברי רבי יהודה בן אגרא שאמר משום רבי יוסי.
אמר רבי: אני שמעתי ממנו, מרבי יוסי, שאחת זו ואחת זו חוששת. ומן הטעם הזה אמר לי רבי יוסי:
ומה אלו נדה שלא הפרישה בטהרה (שלא בדקה עצמה בסוף היום השביעי) מן המנחה ולמעלה ביום השביעי, על אף שבדקה עצמה שחרית ביום השביעי לנדתה ומצאה עצמה טהורה, וכי לא תהא בחזקת טמאה? והרי הוחזקה לראות כל זמן נדתה, וחייבת לפרוש בטהרה רק בסיומו של היום השביעי מן המנחה והלאה. ואם לא הפרישה אז בטהרה, ולא בדקה, חוששים שמא ראתה בסיומו של היום, והמשיכה ראייתה ליום השמיני, ולא תועיל לה טבילה בו.
והוא הדין ברואה כתם, כיון שודאי לנו שראתה דם, עליה לבדוק במשך כל בין השמשות. ואם לא בדקה במשך כל זמן בין השמשות, חוששים שמא ראתה דם עם סילוק ידיה בסוף היום, ותעלה ראייתה לב' ימים.
ומוסיף רבי: ונראין לי דבריו של רבי יהודה בן אגרא, שאינה חוששת לראיה מועטת, כשבדקה!
מאי "בדקה"?
אילימא דבדקה בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי, שמודה רבי לדברי רבי יהודה באופן זה, שהבדיקה בבין השמשות של רבי יהודה דיה להוציאה מחשש ראיה בבין השמשות, אך חולק עליו כשלא בדקה כלל, מכלל, דרבי יהודה בן אגרא סבר שאף על גב דלא בדקה לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי לא חיישא! והא לא בדקה!?
אלא, פשיטא, כי זה שמודה רבי לרבי יהודה בן אגרא מדובר היכן דבדקה בין בדרבי יהודה ובין בדרבי יוסי, שלרבי רק באופן זה שבדקה במשך כל בין השמשות כולל בין השמשות של רבי יוסי בזה אינה חוששת.
מכלל, דרבי יהודה בן אגרא סבר שאם בדקה בדרבי יהודה בלבד, ולא בדקה בדרבי יוסי, לא חיישא.
אלמא, בין השמשות דרבי יוסי לרבי יהודה בן אגרא, ליליא הוא!
קשיא דרבי יהודה בן אגרא אדרבי יהודה בן אגרא! שלמעלה אמרנו לפי רבי יהודה בן אגרא שרבי יוסי הולך לשיטתו שבין השמשות שלו גם נחשב ספק.
בשלמא בלא דברי רבי, שיש לחלק בין בדקה ללא בדקה, לא קשיא! שאפשר לתרץ שסבר רבי יהודה בן אגרא כפי שסברנו קודם, שבין השמשות של רבי יוסי נחשב ספק, ולהעמיד את דבריו בצורה הזאת:
שהתם, למעלה, שאמר רבי יהודה בן אגרא משום רבי יוסי שחוששת לראיית בין השמשות מדובר דבדקה אך ורק בדרבי יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי, ואלו הכא שאמר בשם רבי יוסי שאינה חוששת לראיה מועטת מדובר דבדקה נמי בדרבי יהודה ובדרבי יוסי.
אלא, בדרבי קשיא, שמדבריו למעלה משמע שלרבי יהודה בן אגרא משום רבי יוסי נחשב בין השמשות של רבי יוסי כספק, ואלו מדבריו פה מוכח שנחשב לילה!
ומתרצת הגמרא: תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא! ולפי שניהם בין השמשות של רבי יוסי נחשב ספק ולא לילה. אלא, האי תנא, למעלה, שחשש, סבר, שלים בין השמשות דרבי יהודה, שזמן בין השמשות של רבי יהודה אינו חופף את זמנו של רבי יוסי, אלא נשלם קודם הזמן של רבי יהודה,

דרשני המקוצר[עריכה]