פרשת אמור

פרשת אמור היא הפרשה השמינית בחומש ויקרא.

תוכן הפרשה

• ציוויים לכהנים - הכהנים צריכים לשמור על טהרה, ולא להטמא למת מלבד מספר קרובים: אשתו^[1], אביו, אמו, בנו, בתו, אחיו, ואחותו הבתולה. כן אסור לו לעשות קרחה בשערו, לגלח את זקנו ולעשות שריטה בבשרו. אסור לכהן לשאת חללה, זונה או גרושה.
• ציוויים לכהן הגדול - לכהן הגדול אסור להטמא כלל, אפילו לקרוביו. אסור לו לפרוע את ראשו ולפרום את בגדיו, והוא חייב לשאת לאישה נערה בתולה - אסורות לו אלמנה, גרושה, חללה או זונה.
• רשימת מומים הפוסלים כהנים לעבודת המקדש. כהן בעל מום יכול לאכול בקדשים, אך אסור לו לעבוד בבית המקדש.
• איסור עבודה בטומאה - אין להכנס למקדש או לאכול קדשים בטומאה.
• רשימת מומים הפוסלים בהמות להקרבה - בהמות שיש בגופן מומים פסולות כקרבן. בנוסף, אין להקריב בהמה פחותה מגיל שבעה ימים, ואין להקריב שור או שה ואת בנו באותו יום.
• פרשת המועדות - ציוויים מפורטים על החגים: שבת, פסח, הבאת העומר וספירת העומר, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות.
• תורת לחם הפנים - כמותו, סידורו וזמנו.
• פרשת המקלל - במהלך מריבה קילל אדם במחנה ישראל את ה'. הוא הושם במשמר, וה' ציוה את משה שירגמו אותו באבנים - וכן היה.