התובעים טוענים כי חצר הבניין הינה רכוש משותף וע"כ יש להסיר את תוספת הבנייה של משפחת הנתבעים.
לטענת הנתבעים שטח זה הוא ללא בעלות. ולא היה בו שימוש.

העמותה שכרה את שרותיו של רואה חשבון,וקבעה עמו שכאשר רואה שגובה המשכורות לעובדים מחייב במס הוא ידווח על התשלומים שהם ניתנים כמלגות ולא כמשכורת.
לפני מספר שנים הרואה חשבון לא שם ליבו ודיווח על כל המשכורות למרות שהיו בגובה המחייב במס.

הנתבע הסכים לפסק הפשרה בו הוא מתחיב 20,000 ש"ח פיצויי פיטורין. לאחר שבירר האם החוק מחייבו בפיצויי פיטורין ונודע לו שלא, בא לערער על הסכמתו לפשרה.
לטענתו זו פשרה בטעות ולכן יש לבטלה.

התובעת היא מעצבת פנים שלטענתה הנתבע לא שילם לה את מלוא שכרה, לטענת הנתבע התובעת לא ביצעה את כל המוטל עליה בחוזה, בין הצדדים מחלוקת לגבי מחויבותה של התובעת בכתוב בחוזה.

תביעה לפיצווים כנגד כתב בעיתון שלטענת התובע הוציא שם רע על המכון לגיור שברשותו. לטענת הנתבע הכל אמת ואין כאן הוצאת שם רע אלא הזהרה לציבור.

א' קנה כרטיס הגרלה, ב' וג' נשתתפו בקניית כרטיס נוסף. על פי כללי ההגרלה, הקונה שני כרטיסים, זוכה בשלישי, ולכן זכו יחדיו בכרטיס שלישי. הכרטיס השלישי זכה בהגרלה. לטענת א' שייך לו מחצית מהזכיה, לטענת ב' וג' יש לכל אחד שליש.

קבלן קיבל לשפץ דירה וחזר בו, לטענת בעל הבית, ללא סיבה ניכרת לעין. בעל הבית מסר את העבודה לקבלן אחר וכעת תובע שהקבלן הראשון, ישלם את כל ההוצאות כולל הוצאות נלוות. לטענת הקבלן אין לו אחריות כיוון שבעל הבית אמר לו להפסיק לעבוד ולכן עזב.

א.תובע את מנכ"ל הישיבה, שהתחייב ללא קניין לתת לו דירה, לקיים הבטחתו. המנכ"ל הנתבע חוזר בו מהבטחתו.

אישה נתנה את פיאתה לסירוק. לטענתה הפיאה שקיבלה אינה הפיאה שנתנה. והיא מבקשת לקבל את פיאתה או פיצוי. בעלת הסלון טוענת שהפיאה שניתנה לה, היא הפיאה שנתנה לסירוק.