התובעים חתמו חוזה עם הנתבעת לשלוש שנים לשליחות בעיר רחוקה ממקום מגוריהם, לאחר כשנה התובע פוטר שלא כדין על ידי הנתבעת, לכן התובעים תובעים פיצויים בסך 20,000 ש"ח עבור עוגמת נפש, ועוד 30,000 ש"ח עבור המעבר, ובנוסף פיצויים עבור שנת עבודה.

התובע הוא גנן שהוזמן לעשות עבודת גננות אצל הנתבע, בין הצדדים הוסכם כי שכרו של התובע יהיה 31,950 ש"ח, לאחר תוספות ושינוים הוסכם כי עבודות בנייה יועברו לקבלן אחר, וכתוצאה מכך הופחת שכרו של התובע ל- 23,800 ש"ח, מוסכם בין הצדדים שעדיין התובע לא שילם לו 3,800 ש"ח, התובע תובע סכומים נוספים על תוספות שעשה, וסך הכל הוא תובע 10,650 ש"ח, הנתבע תבע נגדית תביעה על נזקים שלדבריו נגרמו לו.

הנתבע הוא נהג משאית, שלטענת התובעים פגע במכוניתה של התובעת, וגרם לה לנזק בסך 1,618 ש"ח, התובעים תובעים את תשלום הנזק מאת הנתבע. הם תובעים סכום נוסף על שעות עבודה שהשקיעו בחיפוש אחרי מוסך שהנתבע הפנה אותם אליו, הנתבע הסכים לשלם 50% מהנזק, ולטענתו התובעת גרמה לתאונה בנהיגה שלה.

סיכם לקנות סט שו"ע ולאחר שהפקיד צק' חזר בו מהמקח כיוון שמצא בזול יותר.
שאלת הקונה האם חייב ע"פ ההלכה לקיים את המקח והאם יש עליו מי שפרע.

ראובן הורה לשני פועלים גויים לשבור חלונות רכבו של שמעון מפני שהחנה רכבו באופן שחוסם את הכניסה למפעל.

שותפים בשני עסקים כאשר כל עסק רשום ע"ש אחד מהם. כאשר באו לחלק את השותפות ראובן בירר בביה"ד כמה היו הרווחים בעסק שלו וכמה הוא צריך לשלם לשותפו. אך שמעון לא בירר זאת משום שהעסק לא נוהל בשקיפות. ראובן טוען שהעסק של שמעון לא הרויח פחות משלו אך שמעון טוען שהרויח פחות.

התובעת,חברה לבנין, עשתה עבודה עבור הישיבה הנתבעת. במקום תשלום על העבודה קיבלה התובעת מגרש. התובעת מצאה קונה למגרש, לטענתה בגלל שהנתבעת לא טיפלה בענינים שהיו סביב המכירה, עניין המכר לאדם השלישי לא הושלם ולכן התובעת מעוניינת לבטל את קבלת המגרש, כיוון שירד ערכו בכחמישים אחוז. הנתבעת אומרת שאין לה עניין עם התובעת וכי המכר של המגרש הסתיים ביום שהסכימה לקחתו, ולכן ירידת הערך אינה קשורה אליה.

התובעת הועסקה על ידי הנתבעים באמצעות מנהלת מעון הילדים לעבוד כאחראית מטבח, סוכם ביניהם שכרה של התובעת, ובנוסף סוכמו שעות העבודה, אך הסכם העבודה לא נחתם, התובעת עבדה מספר ימים לפני שנת הלימודים, ולאחר כמה ימים היא פוטרה מעבודתה, לטענתה ללא סיבה, ואילו לטענת הנתבעים משום שהיא לא עבדה כראוי.

התובעת השכירה לנתבע יקב. בתחילת ההשכרה היה בניהם חוזה, אך כיום אין בנהים חוזה עקב סירוב השוכר לחתום על חוזה. הנתבע עזב את המושכר בהודעה קצרה מראש, שלטענת התובעת לא איפשרה לה להשכיר לאחר ולכן נגרם לה נזק גדול. לטענת הנתבע כיוון שאין חוזה הוא יכול לעזוב מתי שהוא רוצה ובוודאי מספיק ההודעה שלו.

מתווך הראה דירה לאשה לצורך קנייתה, הוא המליץ לה לא לקנות את הדירה, בגלל בעייה שהיתה עם המוכר, האשה רכשה את הדירה בסופו של דבר, והמתווך תובע ממנה דמי תיווך, היא מסרבת בטענה שהוא המליץ שלא לקנות את הדירה