התובעת נסעה באוטובוס, והניחה בתא המטען, עגלת תינוקות. לטענתה כתוצאה מליקוי בתא המטען הוא לא נסגר טוב. והעגלה שלה עפה. היא תובעת מהנהג ומחברת האוטובוסים לשלם לה על העגלה.
לטענת הנתבע, בעל החברה, האחריות לכך שתא המטען יהיה סגור היטב היא על הנוסעים. הנהג רק יכול לראות שהיה סגור. אם נפתח ולא נסגר כראוי הוא אינו יכול לדעת, ולכן אינו אחראי.

הנתבע מעוניין לפתוח חלון, מעל מרפסת חבירו. התובע טוען שאסור לו לפתוח חלון גדול, כיוון שהחלון מאפשר לנתבע לראות את המתרחש במרפסת, וזהו היזק ראיה.

הבניין הנתבע הוציא תב"ע לתוספות בניין. התובעים טוענים שהבניה תחסום להם את האור והאויר, שיש להם חזקה בהם. נזק נוסף שנתבע הוא בנייה על גבי הרחבה שמשמשת את השכנים. בנוסף הם מבקשים למנוע את בניית המרפסות, בטענה שהם קרובות לביתם. וחלונות שיגרמו להיזק ראיה. לטענת הנתבעים אין לרבים חזקה בדרך כי היא קטנה משש עשרה אמה.

הנתבע מכר לתובע חבילת אתרוגים, והדסים סגורים, שחלקם נמצאו פסולים. התובע מבקש לחזור בו מהקניין. הנתבע טוען שהיה עליו לבדוק וכיון שלא בדק סבר וקיבל.

התובע נשכר למתן שירות של ניהול חשבונות במוסד מסויים. בעקבות קשיים בקבלת תקציבים ממשלתיים. לטענת התובע הוא נשכר רק לניהול השוטף אך תמורת עבודתו על תיקון חשבונות העבר מגיע לו שכר נוסף כמקובל בשוק.
לטענת הנתבע הוא נשכר רק בגלל הבעיה הזאת, ולכן אין מקום לתשלום נוסף.

לתובע ישיבה בירושלים. ע"ש ישיבה שחרבה באירופה. הנתבע מעוניין לפתוח ישיבה בירושלים עם אותו שם. התובע דורש לאסור את השימוש בשם ישיבתו.

התובעים הם בעלי דירה שהושכרה לנתבע, בתחילת חודש אפריל 2020, ביקש השוכר לעזוב את הדירה משום שנפגעו המכירות של החנות שאיתה הוא עבד

התובע רצה לחגוג לבנו חגיגת בר מצוה באולם שבבעלות הנתבע, לאחר שפרצה מגיפת הקורונה, וההגבלות שבאו בעקבותיה, הוא חגג לבנו במקום אחר, הוא דורש מהנתבע את החזרת המקדמה ששילם לו בסך 3,000 ש"ח.

הנתבע שכר מהתובעים דירה לצורך שימוש בה כבית כנסת, עקב החלטת הממשלה לסגור את בתי הכנסת הוא לא שילם שכר דירה, הם הגיעו להסכמות שאם תהיה בעתיד הוראה של משרד הבריאות על סגירת בתי כנסת השוכר יהיה זכאי להפחתה של 80% והסמכיכו את בית הדין להחליט מה גובה התשלומים על תקופת הסגר הקודמת.