שיטת הרב קוק - שילוב הלכה ואגדה בחיים, לימוד בבלי וירושלמי, ראיה רחבה, לקחת את החלקים הטובים מכל חלקי היהדות, לימוד קבלה עדיף על חסידות. חסידות מצומצמת לפרט וקבלה היא לכלל. הקבלה היא ממש איך ה’ פועל בעולם. דוגמא: 4 עולמות – אצילות= כולו טוב, בריאה= רובו טוב קצתו רע, יצירה= חציו טוב חציו רע, עשיה- כולו רע. אם נסתכל בעיני בשר ודם כמעט כל אדם יהיה רע בעינינו אבל עם נסתכל לפי אחד מן העולמות האחרים נמצא יותר ויותר טוב בכל אדם. וזה מה שהרב קוק כתב. שאפילו הגוי עם כל הרשעות שלא אם נסתכל מעולם גבוה יותר נראה כמה שהוא טוב כי הקב"ה יצר אותו והקב"ה כולו טוב. בהסתכלות כללית הוא טוב. ההסתכלות הכללית היא הסתכלותו של הקב"ה ואנחנו צריכים להדמות לבוראנו. מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון... איפה כל העולמות האלה? העולמות האלה תוכננו בתוך כל יהודי. כל יהודי רואה את העולם בהסתכלות אחרת, ככל שהנשמה כללית יותר ומסתכלת טוב יותר על המציאות היא עולה לעולם גבוה יותר. בעולמות הגבוהים יותר הנשמה יכולה לראות דברים בחוש שלא בעין. הנשמה יכולה לראות דברים רוחנים שבעולם העשיה למרות שרוב האנשים לא רואים אותם מכיוון שהם לא הגיעו להסתכלות הזו. למה באמת לא מגיעים לזה רוב האנשים? צריך להיות צדיק גדול בשביל זה בכל חלקי התורה. הלכה ואגדה, נגלה ונסתר, רמז וסוד. לפי דרכו של הרב קוק ההלכה עוברת ממישור ההישרדות, למישור העצמאות וההתרחבות ללא גבולות, משהגענו לא"י. אפשר לראות את זה ביהודי הגלותי של פעם בחו"ל ואיך הוא עדיין בארץ ישראל נעול על מנגנון ההישרדות. לעומת היהודי החדש שנוצר בא"י שהוא לא שורד הוא גם יוזם, יוצר, ומתגבר על הגשמיות וכל היצרים והתרבות של המזרח והמערב. הוא לא נכנע להם. יש שתי בחינות של התגברות. יש בחינה של "אני סגור בתוך עצמי וככה אני לא אפגע". ויש בחינה של "אני מוציא את הטוב שבתוכי החוצה והאור מסנוור, מרחיק, ומסלק את החושך." "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". יש משל שמבאר את הרעיון: בגלות נמשלנו כדג שרק במים הוא יכול לחיות עם יגיע ליבשה הוא ימות. משהגענו לארץ ישראל אנחנו כצפרדעים דו חיים. חיים גם ביבשה וגם במים. שזה די משקף את ההבדל בין החרדים לדתיים לאומים. החרדי יכול לחיות רק במים שלו שזה החסידות שלו או החצר שלו. בעיר שלו. הדתי לאומי חי בשני מישורים גם בקבוצה כמוהו וגם עם יהודים לא דתיים. החרדים נגד הצבא ונגד מדינת ישראל בגלל הפגיעה בהלכה. יהודי לא יכול שלא להיכשל בצבא בכשרות, בצניעות, ובכלל בשמירת ההלכה, כהלכה. יהודי לא יכול לגור בסביבה חילונית שמכשילה אותו ומקלקלת אותו. הרעיון של הרב קוק הוא נכון אך אולי ניתן לומר שהוא גבוה מידי בשביל פשוטי העם. עובדה שהרבה אנשים ממשיכים מיד אחרי הישיבה התיכונית לצבא וחוזרים שם בשאלה רחמנא לצלן. אנחנו לא חיים מספיק חיי תורה, הלכה, ומחשבה, כדי שנוכל להתמודד עם הבעיות האלו. איך פותרים את הבעיה הזו של לקיים את דברי הרב קוק בלי ליפול בהלכה בפרט ובכלל?

תורת הרב קוק לא באה חס וחלילה לזלזל בפרטים או בחשיבות של עולם העשיה. התיקון שלנו הוא כאן בעולם העשיה. הקריאה הגדולה של מרן הרב היתה לחבר, לחבר את הפרטים עם הכללים. החיבור הוא לא נועד בכדי לשים את הפרטים הצידה . להיפך ככל שאדם מבין יותר את הערך הכללי שיש בכל פרט. ככל שאדם לומד יותר כך גם ערך הדברים הקטנים חשובם בעניו. כשם שאנו אומרים מה גדלו מעשיך ה', כך אנו אומרים מה קטנו מעשיך ה'. הדרך להופעת תורת הרב בדרך הבונה היא ללמוד את תורת הרב לא מהכתבים אלא מתלמידי חכמים. דווקא תורה זו חשוב שתבוא בדרך של שימוש תלמידי חכמים. תורת הרב שנלמדת ללא שימוש תלמידי חכמים היא מסוכנת. אפשר למצוא בה הכל. כל נקודה בתורה מוארת באור גדול. אפשר להיתפס לנקודה אחת ולחשוב שזו כל התורה כולה. לשם כך צריך שימוש תלמידי חכמים. רק בפגישה עם תלמידי חכמים נפגשים עם תורה שיש בה איזון פנימי ויחסים נכונים בין ההארות השונות שיש בתורתו של מרן הרב. אם כן הדרך היא להיות קשור לבית מדרש שיש בו תלמידי חכמים והחיבור הזה הוא בונה עולמות ואמירות גדולות.