- מדורים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1186
כל מי שעוסק במחקר כתבי הראי"ה קוק זצ"ל נדהם מכמות הכתבים והתעודות החשובים שטרם יצאו לאור. למרות שב"ה רב כבר הגלוי על הנסתר, קיימות עדיין תעודות רבות שפרסומן יוסיף הבנה לפעילותו והשקפת עולמו של מרן הרב זצ"ל.
הרבה כבר נכתב על אודות גישתו של הרב קוק כלפי פתיחת האוניברסיטה העברית שבהר הצופים. חלוקות הדעות לגבי הנאום 1 והתפילה 2 שנשא הרב קוק בטקס המפואר שנערך בז' בניסן תרפ"ה (אפריל 1925), ומתקיימים עדיין דיונים בשאלה האם התקוות שביטא שם, שהקמת האוניברסיטה תהיה צעד חשוב בתחיית עם ישראל על אדמתו, היו כנות, מגמתיות, נובעות מתמימות או כתוצאה מהטעייה, או אולי אפילו נאמרו על ידו בעל-כורחו 3 . נראה שהתעודות החדשות שאנו מפרסמים כאן לראשונה יוכלו להוסיף להארת הנושא.
א. איגרת התרמה באנגלית
לפנינו איגרת שנכתבה על ידי הרב קוק או בשמו (כפי הנראה תורגמה לאנגלית ע"י אדם אחר) 4 כחלק ממבצע גיוס תרומות עבור "הישיבה המרכזית העולמית" (=ישיבת "מרכז הרב"). האיגרת נמצאת בארכיון ה-Central Relief Committee (CRC) 5 , וברור מתוכנה שהיא נכתבה בקיץ תרפ"ה, סמוך לאחר חנוכת האוניברסיטה 6 . בניגוד לאיגרות האחרות הנמצאות שם שנכתבו עבור גיוס כספים לישיבה המרכזית, המנוסחות, לפחות חלקית, בגוף ראשון ובלשון יחיד ובנימה אישית מובהקת של הרב עצמו 7 - האיגרת הנוכחית משתמשת רק בלשון רבים (we, our, us). בנוסף, רוב המסמכים הנמצאים בתיק בו נמצאה איגרת זו בארכיון הנ"ל נראה שנכתבו בארה"ב, והם אינם עותקים שנשלחו מהארץ. לפי זה ניתן אולי להניח שהאיגרת שלפנינו לא נוסחה על ידי הרב עצמו, אך בוודאי אין בכך הוכחות ברורות 8 . לעומת זאת, אין ספק שהאיגרת מנוסחת כאילו הרב קוק הוא הכותב, שהרי שמו של הרב הראשי, ראש הישיבה ויוזם הרעיון, אינו מופיע בה כלל - דבר שלא יעלה על הדעת אם אדם אחר היה כותב אותה 9 . בנוסף, מצאנו איגרות בהן המזכיר כותב בשמו של הרב קוק - ואז צויין כך במפורש 10 , ובאיגרת זו אין כל ציון כזה.
אפשרות אחרת היא שהאיגרת תורגמה לאנגלית בארה"ב מהמקור העברי שנשלח על ידי הרב קוק מהארץ. ואכן, מצאנו "תקדים" לכך באיגרת שבאוסף זו, שם מבקש הרב מהרב אהרן טייטלבוים, יקירו וקרוב משפחתו 11 , פעיל הישיבה בניו יורק, שיתרגם את מכתבו לנתן שטראוס 12 . לגבי שאלת הסגנון הנ"ל, יתכן שהמתרגם הוא זה ששינה את הנוסח מלשון יחיד ללשון רבים, מתוך רצון לייפות את השפה. לפי זה, אכן קיימת אפשרות שהרב קוק בעצמו ניסח את המכתב המקורי.
גם אם האיגרת לא נוסחה על ידי הרב קוק בעצמו - ניתן ללמוד ממנה על תחושת הסיפוק שהייתה קיימת בסביבתו הקרובה של הרב קוק מטקס חנוכת האוניברסיטה; ולמרות שמגמת האיגרת היא הצורך להקים, לעומת האוניברסיטה, ישיבה מרכזית עולמית בקירבתה - האהדה לאותו אירוע מפורשת במכתב. נכון שהאיגרת מנוסחת כדי למצוא חן בעיני התורמים הפוטנציאליים, שבוודאי שמחו על הקמת האוניברסיטה – אך לא עולה על הדעת שיצא מהרב קוק או מטעמו, וכל שכן בשמו, מכתב המתנגד או הסותר את גישתו ודעתו.
Dear Sir,
Jews the world over, all good and faithful Jews to whom the honor and glory and the triumph of their people is dear and in whose hearts the glorious occurrences of recent days find an echo of cheer, surely did experience a thrill of joy at the dedication of the Hebrew University and the triumphs attending that event. Our hearts swelled with pride, and our heads were raised high – perhaps for the very first time since the exile - on that day. That day did indeed constitute a day of triumph to the Jew, after the ages of his struggles and persecution. May it mark the dawn of a more glorious day for all of us. May it usher in a new era of happiness and freedom to us on the soil of our fathers, a glory and a happiness that shall grow with the passing of days and be everlasting in its duration!
This glorious success was, however, made possible only by our age-long faithfulness to our traditions and our assiduous study of the Holy Word. Had we not cherished so sacredly our Torah and our Commandments we would have been swallowed up among the nations long ago, beyond all possibility or hope of revival, either spiritually or physically.
A great world Yeshivah, to equal the great academies of the past, the academies that have become famous in our history and have been the Beacon Light by which we traveled during our ages of persecution and suffering is about to be established on the sacred Mount of David, in the immediate vicinity of the newly-dedicated Hebrew University. Ground for this World Yeshivah, which is destined to become the Universal Theological Academy of Jewry has already been bought and other necessary preliminaries have been completed.
About 50 prospective students of this World Yeshivah have already registered with us and have obtained their visas enabling them to travel to the Holy Land. More are sure to follow just as soon as this Academy opens its doors and begins to spread its light to the World .
We believe that there is room in this world for one Talmudical school whose object is not the training of ordinary pupils, but to be a Post Graduate school for the man who is out of the ordinary and who bears within him the promise of distinction and creative scholarship. It is intended this Academy become in the specifically Jewish field that which the Graduate School is to the College. It will be an Academy for the men who give promise of being our future leaders, scholars and creators.
This is the proper time, in our belief, to begin work on this sacred and promising project. Our nation is being rebuilt. The dream of centuries have become a reality. Our University is a fact. A Home for secular learning has been erected on Mt. Zion. Let us hasten to build also a fitting home for our own lore, for our own sacred literature and learning by the light of which we have traveled through the ages to our ultimate triumphs.
We hope to enlist your active cooperation in this great and sacred project. We trust that you will see your way clear to become one of the Founders of this great and matchless institution by the contribution of either a suitable sum to the Building Fund, by endowing a Wing or a room, or by the establishment of a scholarship in this home for the Higher Jewish Culture.
Very Truly Yours,
Jews the world over, all good and faithful Jews to whom the honor and glory and the triumph of their people is dear and in whose hearts the glorious occurrences of recent days find an echo of cheer, surely did experience a thrill of joy at the dedication of the Hebrew University and the triumphs attending that event. Our hearts swelled with pride, and our heads were raised high – perhaps for the very first time since the exile - on that day. That day did indeed constitute a day of triumph to the Jew, after the ages of his struggles and persecution. May it mark the dawn of a more glorious day for all of us. May it usher in a new era of happiness and freedom to us on the soil of our fathers, a glory and a happiness that shall grow with the passing of days and be everlasting in its duration!
This glorious success was, however, made possible only by our age-long faithfulness to our traditions and our assiduous study of the Holy Word. Had we not cherished so sacredly our Torah and our Commandments we would have been swallowed up among the nations long ago, beyond all possibility or hope of revival, either spiritually or physically.
A great world Yeshivah, to equal the great academies of the past, the academies that have become famous in our history and have been the Beacon Light by which we traveled during our ages of persecution and suffering is about to be established on the sacred Mount of David, in the immediate vicinity of the newly-dedicated Hebrew University. Ground for this World Yeshivah, which is destined to become the Universal Theological Academy of Jewry has already been bought and other necessary preliminaries have been completed.
About 50 prospective students of this World Yeshivah have already registered with us and have obtained their visas enabling them to travel to the Holy Land. More are sure to follow just as soon as this Academy opens its doors and begins to spread its light to the World .
We believe that there is room in this world for one Talmudical school whose object is not the training of ordinary pupils, but to be a Post Graduate school for the man who is out of the ordinary and who bears within him the promise of distinction and creative scholarship. It is intended this Academy become in the specifically Jewish field that which the Graduate School is to the College. It will be an Academy for the men who give promise of being our future leaders, scholars and creators.
This is the proper time, in our belief, to begin work on this sacred and promising project. Our nation is being rebuilt. The dream of centuries have become a reality. Our University is a fact. A Home for secular learning has been erected on Mt. Zion. Let us hasten to build also a fitting home for our own lore, for our own sacred literature and learning by the light of which we have traveled through the ages to our ultimate triumphs.
We hope to enlist your active cooperation in this great and sacred project. We trust that you will see your way clear to become one of the Founders of this great and matchless institution by the contribution of either a suitable sum to the Building Fund, by endowing a Wing or a room, or by the establishment of a scholarship in this home for the Higher Jewish Culture.
Very Truly Yours,
אדוני היקר 13 ,
יהודי העולם כולו, כל היהודים הטובים והנאמנים המוקירים את כבוד עמם 14 מעלתו וישועתו 15 , ושבלבם מהדהד אושר האירועים הנעלים של הימים האחרונים, בוודאי חשו תחושת שמחה בחנוכת האוניברסיטה העברית ובישועות שקרו באותו אירוע. באותו יום נמלא לבנו גאוה, וראשנו הורם - אולי ממש בפעם הראשונה מאז גלותנו. אותו יום אכן היווה יום תשועה 16 לישראל 17 לאחר דורות של מאבקים וסבל, ולוואי שיהיה זה סימן לזריחת יום עוד יותר נהדר לכולנו, תקופה חדשה של שמחה וחירות באדמת אבותינו, הוד ושמחה שימשיכו לגדול במשך הימים ויתקיימו לנצח 18 .
ההצלחה הנהדרת הזאת התאפשרה רק בזכות הנאמנות הנצחית שלנו למסורת, והתמדת לימודנו בכתבי הקודש 19 . אלמלא הוקרתנו הקדושה כל כך לתורתנו ומצוותנו היינו נבלעים מזמן בין האומות, ללא כל אפשרות או תקוה לתחייה רוחנית או חומרית.
ישיבה גדולה, הדומה לאקדמיות 20 הגדולות של העבר, האקדמיות שהיו מפורסמות בתולדותינו, ושהיו למגדלור שלאורו הלכנו במשך דורות של צרות ועינויים, עומדת לקום בהר דוד הקדוש, בקרבת מקום לאוניברסיטה העברית שנחנכה זה עתה. כבר נרכשה קרקע לישיבה העולמית הזאת, העתידה להיות האקדמיה התיאולוגית העולמית של העם היהודי, והושלמו הכנות נוספות.
כבר נרשמו אצלנו כחמישים תלמידים המועמדים לישיבה העולמית הזאת, והם כבר השיגו את הוויזות שלהם המאפשרות להם לנסוע לארה"ק. ברגע שהאקדמיה הזאת תיפתח את דלתותיה ותתחיל להאיר לעולם יבואו בוודאי נוספים בעקבותיהם.
אנו מאמינים שיש בעולם מקום למוסד חינוכי תלמודי אחד, שמטרתו איננה רק לחנך תלמידים רגילים, אלא להיות מוסד להשכלה גבוהה לאיש היוצא מן הכלל, שבקרבו הבטחה למצויינות וליצירה לימודית. האקדמיה הזאת מיועדת להיות בתחום ההשכלה היהודית מה שמהווה הפקולטה לתארים מתקדמים ביחס לקולג'. היא תהיה אקדמיה לאנשים שמובטח בהם שהם יהיו בעתיד המנהיגים, החכמים והיוצרים שלנו.
זה הזמן הנכון, לדעתנו, להתחיל להשקיע במשימה הקדושה והמבטיחה הזאת. עמנו נבנה מחדש. חלום דורות התגשם. האוניברסיטה שלנו היא עובדה קיימת. מעון ללימודי חול כבר נבנה בהר ציון. הבה נזדרז לבנות גם מעון מתאים לחוכמתנו, לספרותנו הקדושה וללימודינו שלאורם הלכנו במשך הדורות, לישועתנו השלימה.
אנו מקווים לגייס אותך לפעילות מעשית למשימה הגדולה והקדושה הזאת. אנו בטוחים שתיראה את דרכך בבהירות, ותהיה אחד מהמייסדים של המוסד הגדול שאין דומה לו, על ידי נידבת סכום מתאים לקרן הבנין, תרומת אגף או כיתה, או ייסוד מילגת לימודים במעון לתרבות יהודית גבוהה זאת.
שלך בכנות רבה 21
יהודי העולם כולו, כל היהודים הטובים והנאמנים המוקירים את כבוד עמם 14 מעלתו וישועתו 15 , ושבלבם מהדהד אושר האירועים הנעלים של הימים האחרונים, בוודאי חשו תחושת שמחה בחנוכת האוניברסיטה העברית ובישועות שקרו באותו אירוע. באותו יום נמלא לבנו גאוה, וראשנו הורם - אולי ממש בפעם הראשונה מאז גלותנו. אותו יום אכן היווה יום תשועה 16 לישראל 17 לאחר דורות של מאבקים וסבל, ולוואי שיהיה זה סימן לזריחת יום עוד יותר נהדר לכולנו, תקופה חדשה של שמחה וחירות באדמת אבותינו, הוד ושמחה שימשיכו לגדול במשך הימים ויתקיימו לנצח 18 .
ההצלחה הנהדרת הזאת התאפשרה רק בזכות הנאמנות הנצחית שלנו למסורת, והתמדת לימודנו בכתבי הקודש 19 . אלמלא הוקרתנו הקדושה כל כך לתורתנו ומצוותנו היינו נבלעים מזמן בין האומות, ללא כל אפשרות או תקוה לתחייה רוחנית או חומרית.
ישיבה גדולה, הדומה לאקדמיות 20 הגדולות של העבר, האקדמיות שהיו מפורסמות בתולדותינו, ושהיו למגדלור שלאורו הלכנו במשך דורות של צרות ועינויים, עומדת לקום בהר דוד הקדוש, בקרבת מקום לאוניברסיטה העברית שנחנכה זה עתה. כבר נרכשה קרקע לישיבה העולמית הזאת, העתידה להיות האקדמיה התיאולוגית העולמית של העם היהודי, והושלמו הכנות נוספות.
כבר נרשמו אצלנו כחמישים תלמידים המועמדים לישיבה העולמית הזאת, והם כבר השיגו את הוויזות שלהם המאפשרות להם לנסוע לארה"ק. ברגע שהאקדמיה הזאת תיפתח את דלתותיה ותתחיל להאיר לעולם יבואו בוודאי נוספים בעקבותיהם.
אנו מאמינים שיש בעולם מקום למוסד חינוכי תלמודי אחד, שמטרתו איננה רק לחנך תלמידים רגילים, אלא להיות מוסד להשכלה גבוהה לאיש היוצא מן הכלל, שבקרבו הבטחה למצויינות וליצירה לימודית. האקדמיה הזאת מיועדת להיות בתחום ההשכלה היהודית מה שמהווה הפקולטה לתארים מתקדמים ביחס לקולג'. היא תהיה אקדמיה לאנשים שמובטח בהם שהם יהיו בעתיד המנהיגים, החכמים והיוצרים שלנו.
זה הזמן הנכון, לדעתנו, להתחיל להשקיע במשימה הקדושה והמבטיחה הזאת. עמנו נבנה מחדש. חלום דורות התגשם. האוניברסיטה שלנו היא עובדה קיימת. מעון ללימודי חול כבר נבנה בהר ציון. הבה נזדרז לבנות גם מעון מתאים לחוכמתנו, לספרותנו הקדושה וללימודינו שלאורם הלכנו במשך הדורות, לישועתנו השלימה.
אנו מקווים לגייס אותך לפעילות מעשית למשימה הגדולה והקדושה הזאת. אנו בטוחים שתיראה את דרכך בבהירות, ותהיה אחד מהמייסדים של המוסד הגדול שאין דומה לו, על ידי נידבת סכום מתאים לקרן הבנין, תרומת אגף או כיתה, או ייסוד מילגת לימודים במעון לתרבות יהודית גבוהה זאת.
שלך בכנות רבה 21
למרות שכמובן הנושא העיקרי באיגרת הוא הישיבה המרכזית, ניכרת ההתלהבות ואף הגאוה מה"אוניברסיטה שלנו" בביטויים כמו "אושר האירועים הנעלים"; "תחושת שמחה... בישועות שקרו באותו אירוע"; "נמלא לבנו גאוה וראשנו הורם"; "יום תשועה לישראל"; "חלום דורות התגשם. האוניברסיטה שלנו היא עובדה קיימת".
כאמור, גם אם הרב קוק בעצמו אינו המנסח, ולמרות שקשה להוכיח ממכתב התרמה על השקפותיו האמיתיות של הכותב - איגרת כזו שנכתבה מטעמו ומטעם ישיבתו באותה תקופה היא בוודאי מסמך חשוב ומאיר. הביטויים שבה מחדדים את תחושת השמחה, ומחזקים עדויות אחרות שיש לנו לגבי תחושותיו של הרב מאותה תקופה 22 . אין ספק שהרב ראה בהקמת האוניברסיטה היהודית החדשה בארץ ישראל שלב חשוב בקימומו מחדש של עם ישראל על אדמתו, בהנחה שלצורך בנין הבית היהודי בארץ ישראל דרוש מוסד מדעי גבוה שחוקרים ומלמדים בו את המדעים השונים ברמה ראויה.
ב. תשובת הרב קוק לשאלת השתתפותו של נציג ה"ישיבה אוניברסיטה" בחנוכת האוניברסיטה העברית
לקראת חנוכת האוניברסיטה העברית התלבטו ראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן, הלא היא "ישיבה אוניברסיטה" שבניו יורק, אם להשתתף באירוע או לא. באיגרת ששלח לרב קוק הפקיד הרב ד"ר דוב רוול, נשיא הישיבה אוניברסיטה, את ההחלטה בידי הרב 23 :
שלום וברכה עד העולם לידיד ה' ואנשים, רבן של ישראל ומתוה דרך לרוחו, מורה לנבוכי הזמן, הגאון הגדול והמובהק אדמו"ר אברהם יצחק הכהן, מרא דארעא דישראל.
עד שמש ינון שמו.
ד"ר שניאור זלמן צייטלין המוסר את מכתבי זה לרום גאונו הוא חבר ועד המורים של ישיבת רבנו יצחק אלחנן הק', חכם וחוקר בדי"י (=בדברי ימי ישראל) בתקופת בית שני. הוא בא כח האקדמי[ה] לחכמת ישראל שבאמריקה לפתיחת המכללה בירושלים.
עולם המדע ועולם המדיני מעוניינים מאד 24 בפתיחת המוסד הלאומי הזה, אך לבנו מלא פחד מה יהיה משפט המוסד הזה, אם לא יהפך ח"ו לרועץ להיהדות הנאמנה. המורים שנמנו לעת עתה במכללה משביעים רצוננו במדה ידועה, ואולי ישתכלל המכון הזה ברוח נכון אם לא נתרחק ממנו. ולכן נבוכים אנחנו, ראשי ומנהלי הישיבה הק', אם הגון שהישיבה תשתתף באיזה עניין בעבודת המכללה, ואם תקדם אותה בברכה לפתיחתה. מסרנו ביד ד"ר צייטלין מכתב ברכה - שהעתקה ממנו רצוף בזה - בפקודה שאם דבר המכללה הגון לפני רום גאונו, והוא או הבד"צ שלו ישתתפו בחג הפתיחה, אז ישתתף גם הוא ויקריא את מכתב הברכה בשם הישיבה (וכנראה יזמינו אותו להשמיע גם איזה שיעורים בהמכללה), ואם כבוד גאונו יעמוד מרחוק אז יכבוש גם הוא את ברכת הישיבה.
עד שמש ינון שמו.
ד"ר שניאור זלמן צייטלין המוסר את מכתבי זה לרום גאונו הוא חבר ועד המורים של ישיבת רבנו יצחק אלחנן הק', חכם וחוקר בדי"י (=בדברי ימי ישראל) בתקופת בית שני. הוא בא כח האקדמי[ה] לחכמת ישראל שבאמריקה לפתיחת המכללה בירושלים.
עולם המדע ועולם המדיני מעוניינים מאד 24 בפתיחת המוסד הלאומי הזה, אך לבנו מלא פחד מה יהיה משפט המוסד הזה, אם לא יהפך ח"ו לרועץ להיהדות הנאמנה. המורים שנמנו לעת עתה במכללה משביעים רצוננו במדה ידועה, ואולי ישתכלל המכון הזה ברוח נכון אם לא נתרחק ממנו. ולכן נבוכים אנחנו, ראשי ומנהלי הישיבה הק', אם הגון שהישיבה תשתתף באיזה עניין בעבודת המכללה, ואם תקדם אותה בברכה לפתיחתה. מסרנו ביד ד"ר צייטלין מכתב ברכה - שהעתקה ממנו רצוף בזה - בפקודה שאם דבר המכללה הגון לפני רום גאונו, והוא או הבד"צ שלו ישתתפו בחג הפתיחה, אז ישתתף גם הוא ויקריא את מכתב הברכה בשם הישיבה (וכנראה יזמינו אותו להשמיע גם איזה שיעורים בהמכללה), ואם כבוד גאונו יעמוד מרחוק אז יכבוש גם הוא את ברכת הישיבה.
גלוי לעין שעם כל חששותיו, מביע הרב רוול סיפוק מסויים מצוות המרצים באוניברסיטה ("המורים שנמנו לעת עתה במכללה משביעים רצוננו במדה ידועה") 25 ורואה בה בסיס לתקוותיו לעתיד ("ואולי ישתכלל המכון הזה ברוח נכון"), ויש בידו גם הצעה אופרטיבית לייחס כלפיה ("אם לא נתרחק ממנו"). קיימת כאן זהות בין תחושותיו ותקוותיו לאלו של הרב קוק עצמו, שהתייחס אף הוא לשמחה, לפחד, ולצורך להכניס לצוות האוניברסיטה אנשים יראי שמים 26 .
עד עתה לא התפרסמה תגובתו של הרב קוק למכתבו של רב רוול. אנו יודעים שהרב עצמו אכן השתתף ודיבר בטקס, אך אין מכאן ראיה עדיין מה היתה תגובתו למכתב ראש הישיבה-אוניברסיטה: אולי השתתפותו בטקס היתה "בעל כורחו" משום תפקידו כרב הראשי, או משום דרכי שלום, ותגובתו להצעת ראשי הישיבה-אוניברסיטה הייתה שלילית?
אנו מפרסמים כאן לראשונה תעודה שנשלחה מישיבה אוניברסיטה לפרסום בעיתונות, והיא מיישבת לנו את הספק:
PRESS NOTICE: April 26, 1925,
"Dr. Solomon Zeitlin, member of the Faculty of the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary, who represented the Yeshiva Faculty at the inauguration of the Hebrew University on April 1st, is delivering a course of lectures at the Hebrew University in Jerusalem, on the Second Commonwealth".
תרגום:
הודעה לעיתונות : 26 באפריל, 1926 27
ד"ר שלמה צייטלין, חבר הפקולטה של ישיבת הרב יצחק אלחנן, שייצג את צוות הישיבה בחנוכת האוניברסיטה העברית ב-1 באפריל, יעביר סידרת הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא תקופת הבית השני.
"Dr. Solomon Zeitlin, member of the Faculty of the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary, who represented the Yeshiva Faculty at the inauguration of the Hebrew University on April 1st, is delivering a course of lectures at the Hebrew University in Jerusalem, on the Second Commonwealth".
תרגום:
הודעה לעיתונות : 26 באפריל, 1926 27
ד"ר שלמה צייטלין, חבר הפקולטה של ישיבת הרב יצחק אלחנן, שייצג את צוות הישיבה בחנוכת האוניברסיטה העברית ב-1 באפריל, יעביר סידרת הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא תקופת הבית השני.
כלומר, תשובתו והדרכתו של הרב קוק היו חיוביות לא רק לגבי ההשתתפות שלו עצמו בטקס, ולא רק משום דרכי שלום או משום שהוכרח לכך 28 , אלא הוא כנראה אף המליץ לגופים חינוכיים-תורניים אחרים להשתתף בחנוכת האוניברסיטה, והסכים אפילו שאנשי ציוותם ילמדו בה 29 .
ג. עדות עיתונאי מביקור הרב בארה"ב בתרפ"ד
במאמר שהתפרסם בשנת תרפ"ד, יותר משנה לפני שנערך טקס חנוכת האוניברסיטה בהר הצופים, "הסיח לפי תומו" העיתונאי א' גודמן על שאיפתו של הרב קוק לפתוח ישיבה מרכזית ליד האוניברסיטה:
There is no doubt that he is in favor of the University, but he does not see, as no educator can see, a way to develop religious leaders in a secular institution.
אין ספק שהוא בעד האוניברסיטה , אך הוא לא רואה, כמו שאף מחנך לא יכול לראות, דרך לגדל מנהיגים דתיים במוסד חילוני 30 .
על רקע הדברים החיוביים האחרים שראינו עד כה, גם מקור זה "חזי לאצטרופי" להבעת עמדתו החיובית של הרב קוק לעצם הקמת האוניברסיטה בירושלים.
ד. איגרת לרב הרץ, רבה הראשי של בריטניה
לעומת הדברים החיוביים והאופטימיים אך הזהירים שראינו עד עתה, כעבור פחות משנה מקיום טקס הפתיחה של האוניברסיטה, פונה הרב קוק לרבה הראשי של בריטניה בבקשת עזרה להתרים בקהילתו עבור הישיבה המרכזית. במכתב זה שטרם פורסם מתייחס הרב לתקוותיו המינימליות מהאוניברסיטה 31 :
חושב אני שכת"ר הוא שווה עמנו בדעה, שאפילו אם תינצל המכללה ממכשולים עקריים לא תהיה היא המכשרת 32 את רוח היהדות ושומרת אותו בתמותו והפרייתו העתיקה המזהרת, אם לא יהיה לנו מכון אדיר בעיר קדשנו שהוא כולו תורני, שמור בחותם המלא של היהדות הנאמנה, ומעוטר בכשרון הסעיפים הרבים הנדרשים לקיומה של תורה בדורנו ביחוד.
כלומר, הרב קוק אינו משלה את עצמו שלא יהיו מכשולים באוניברסיטה, אלא שכל תקוותו היא שיינצלו "ממכשולים עקריים". האמת היא שכבר בשנת תרפ"ב חשש הרב מהכיוון המסתמן באוניברסיטה 33 , ולצערנו החששות אכן הלכו והתבררו כאמיתיים 34 .
ה. איגרות משנת תרפ"ו
הערכה פסימית יותר בנוגע ללימודי היהדות באוניברסיטה נמצאת באיגרת נוספת של הרב קוק שטרם פורסמה, שנכתבה לר"א טייטלבוים, הפעיל המרכזי של הישיבה בניו יורק 35 .
חביבי, שמחתני בבשורתך הטובה בט"ג (=טלגרם, מברק) בדבר יסוד המשרד למשאת נפשנו, הרחבת המרכז ופיתוחה של הישיבה המרכזית, שאליה עינינו נשואות בע"ה...
כלל אחד אני רוצה להגיד לכתר"ה, ולכל עדיני הנפש הרוצים להכנס עמנו בעבודת הקודש הזאת של יסוד הישיבה המרכזית העולמית לישראל בירושלים, שאנחנו הננו עומדים כעת רק בצעדים הראשונים של היצירה הגדולה הזאת. האידיאל העליון שלנו בתכונתה של הישיבה היא לרומם את הדרת הקודש בתחיית האומה על אדמתה במובן הרוחני, לא ישאר הרושם אצל כלל היהדות שתפארת הגדולה של תחיית רוח ישראל תבא ע"י מקורים חילוניים...
אנכי איני עוסק במלחמה שלילית, כי אם במלחמה חיובית. ולעומת המכון למדע היהדות, שגם אם צביונו היה נשמר בלא נסיגה רבה מדרך היהדות לא היה נותן לנו את הרכוש הרוחני השלם - קדושת התורה ותום האמונה בקדושתה וטהרתה, קל וחומר שאין שום תקוה על השמירה שלו ממדחפות גדולות אל תוך הקלחת של כל המחלקה הזרה הארסית השולטת בעולם החילוני...
אבל כדי שהמגמה הקדושה שלנו תצא אל הפועל מוכרחים אנחנו להיעזר מאת אלה שיודעים כמה רבה היא הסכנה...
כלל אחד אני רוצה להגיד לכתר"ה, ולכל עדיני הנפש הרוצים להכנס עמנו בעבודת הקודש הזאת של יסוד הישיבה המרכזית העולמית לישראל בירושלים, שאנחנו הננו עומדים כעת רק בצעדים הראשונים של היצירה הגדולה הזאת. האידיאל העליון שלנו בתכונתה של הישיבה היא לרומם את הדרת הקודש בתחיית האומה על אדמתה במובן הרוחני, לא ישאר הרושם אצל כלל היהדות שתפארת הגדולה של תחיית רוח ישראל תבא ע"י מקורים חילוניים...
אנכי איני עוסק במלחמה שלילית, כי אם במלחמה חיובית. ולעומת המכון למדע היהדות, שגם אם צביונו היה נשמר בלא נסיגה רבה מדרך היהדות לא היה נותן לנו את הרכוש הרוחני השלם - קדושת התורה ותום האמונה בקדושתה וטהרתה, קל וחומר שאין שום תקוה על השמירה שלו ממדחפות גדולות אל תוך הקלחת של כל המחלקה הזרה הארסית השולטת בעולם החילוני...
אבל כדי שהמגמה הקדושה שלנו תצא אל הפועל מוכרחים אנחנו להיעזר מאת אלה שיודעים כמה רבה היא הסכנה...
הרב מצמצם את הציפייה האופטימלית שלו מהמכון למדעי היהדות שבאוניברסיטה שלא תהיה בו "נסיגה רבה מדרך היהדות", אך גם לצפייה הזאת "אין שום תקוה", וגם הוא עתיד להיסחף "אל תוך הקלחת של כל המחלקה הזרה הארסית השולטת בעולם החילוני". על כן מדגיש הרב "כמה רבה היא הסכנה ".
המגמה השלילית שבאוניברסיטה הלכה והחמירה בעיני הרב קוק, כפי שהוא מציין באיגרת נוספת לר"א טייטלבוים, שגם היא טרם פורסמה, כחודש לאחר מכן, על החשיבות להזדרז לחזק את הישיבה המרכזית בדחיפות 36 , "...לעומת הכח החילונית של המכללה, ההולכת ומרחבת את גבולותיה ואת אופיה החילונית...".
דברים דומים עולים באיגרת נוספת שטרם פורסמה שנכתבה שבועיים לאחר מכן, שם כותב הרב לגדולי הרבנים בארה"ב על חשיבות ביצורה של הישיבה המרכזית, "שיהיה בתור משקל מכריע נגד הגדולות שעושים בעלי החול שלנו, בעיר הקודש ביחוד, להגדיל את התרבות החילונית ומדעיה... אי אפשר לנו לעמוד מרחוק ולראות שיתרבו בעיר הקודש צעירים נוהרים אליה מאפסי ארץ מהסוג החילוני לבד, או גם העוסקים במדעי היהדות שהקודש נעשה אצלם חול במדה ידועה, ולא מאלה יושע יהודה ברוחו ונשמתו..." 37
סוף דבר
אם כי אי אפשר להשליך מתקוותיו ותמיכתו התיאורטיות של הרב קוק זצ"ל ביחס לאוניברסיטה שבדרך, כפי שעולים מתוך חלק מהתעודות הללו, לייחסו אליה בעקבות כיוון התפתחותה בפועל בהמשך – ניכר שהרב ראה בפתיחת האוניברסיטה צעד גדול בתחייה הלאומית. במקביל עודד הרב מדענים שומרי תורה ללמד במחלקות השונות של האוניברסיטה, אף שהביע פסימיות בנוגע לייחסה של האוניברסיטה העברית למדעי היהדות 38 . נוסף על כך ניתן ללמוד מהתעודות הללו על תמיכתו הנמרצת של הרב קוק בצורך להקים אוניברסיטה ישראלית אמיתית , בלי "מכשולים" ו"סכנה", שעתידה להיות צעד גדול אף יותר בתחייה הישראלית, בדרך של תורה עם דרך-ארץ-ישראל. עלינו לזכור את האידיאל שבחזונו של הרב קוק זצ"ל כפי שהוא בא לידי ביטוי בתעודות הנ"ל, אידיאל שיתגשם בעז"ה ללא ספק בבוא העת.
דברים לזכרו של הראי"ה קוק
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אלול תשפ"ד
דברים לזכרו של הראי"ה קוק
הרב ש. יוסף וייצן | ג' אלול תשפ"ד
אהבה שאינה מקלקלת את השורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | התש"ס

הענוה של מרן הראי"ה
"הנעלבים ואינם עולבים, עושים מאהבה ושמחים ביסורין"
הרב משה צוריאל זצ"ל | ט"ו אייר, תשס"ו
בריאת העולם של פסח
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות והליכות- "פורים המשולש"
לב המועדים גיליון 122
הרב יהודה לב | י"א אדר תשפ"א
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
פרשת שלח תשמ"ט-נ"א: משמעות חטא המרגלים ותיקונו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשמ"ט-נ"א

דיני פורים המשולש
חלק ו
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
מהות המגילה – גילוי שם ה' בעולם
הרב חיים בן שושן | י"ג אדר תשפ"ה
