כמה שווה כוסית משקה | הרב שמואל הולשטיין | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מצוה גדולה

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יןסף בן גרסיה

169

2 דק' קריאה

מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במידות ובמשקלות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט, במדה, במשל ובמשורה" (ויקרא י"ט).

קשה לדמיין ולתאר את התרוממות הרוח שהייתה באותו לילה אצל הצדיק הנסתר רבי דוד מללוב. מעטים היו שהכירו בגדלותו של רבי דוד, וגם את המעט שהכירוהו לא היה מקרב רבי דוד כמעט כתוצאה מהענווה שהייתה מושרשת בו, ורצונו להישאר נסתר. לכן כשהיה מוכן לקבל אליו קבוצה קטנה של חסידים ללימוד משותף הייתה זו שמחה מיוחדת עבורם. ואכן התרוממות נפש מיוחדת הייתה באותו לילה, שהתחיל בחצות בטבילה במקוה והמשיך בלימוד תורת הנסתר עד עלות השחר. משהגיע הזמן, עצר רבי דוד את הלימוד, התעטף בטלית והניח תפילין. החסידים עקבו בעניין רב באופן הנחת התפילין שניכר היה בחיבורו העמוק של הרבי למצוה. לאחר שסיים להניח תפילין המשיך הרבי בלימוד עד שיגיע זמן תפילה כוותיקין.
דקות מספר לפני התפילה נשמעו נקישות בדלת. לאחר שאחד החסידים הלך לפתוח את הדלת, נשמעו מכיוונה קולות ויכוח. לשאלת הרבי מי בדלת, נענה כי גוי אחד הגיע על מנת לקנות מהיי"ש אותו הרבי היה מוכר לפרנסתו, ואילו החסיד שפתח את הדלת סירב להכניסו בשעה קדושה זו ודרש ממנו לבוא במהלך היום. אך הרבי ששמע את בקשתו של הגוי לרכישת חצי לוג יי"ש, קפץ ממקומו ורץ כשהוא עטור בתפילין, לחבית היי"ש הגדולה והחל למלא לגוי את הכלי שבידו, בזריזות מרובה. החסידים הביטו במבט מופתע בצדיק, מופתעים מכך שעזב באמצע הלימוד בשביל לספק לגוי את תאוותו.
משסיים הרבי את מדידת היי"ש לגוי נקב במחיר, אולם הגוי החל להתווכח ודרש להוריד את המחיר. הרבי ששמע את דרישתו של הגוי נטל ממנו את הכלי המלא שבידיו, ושפך אותו חזרה לחבית, וביקש מהקונה לעזוב את ביתו היות ואינו מעוניין למכור לו כלל, לא הועילו לגוי כל בקשותיו של הגוי, ניכר היה כי ראשו של הרבי חזר לגמרי ללימודו ובקושי כבר שם לב לנכחותו של הגוי בחדר.
משיצא הגוי מהבית, הבחין הרבי במבט התמה אצל החסידים. אחד מהם אף העיז ושאל - מדוע לרבי היה חשוב כל כך למכור את כמות היי"ש הזו לקונה? ואם חשוב היה כל כך למכור לו אפילו לפני התפילה, מדוע אם כן לבסוף חזר בו ולא מכר לו את היי"ש?
הרבי הסביר: "כתוב 'בכל דרכיך דעהו' - כלומר בכל מעשה שאדם עושה צריך לדעת מהו הנחת אותו הוא עושה לריבונו של עולם באותו מעשה. והנה כשהגיע הקונה לקנות את יי"ש חשבתי כי כעת נזדמן לי לעשות נחת לה' בכך שאקיים את מצוות התורה לשמור על הין צדק ומשקל צדק, וכן שלא לעשות עוול במשקלות, ולכן עשיתי את הכל בזריזות גדולה כפי שראוי כשעושים מצוה. אולם משהחל הגוי להתווכח על המחיר הבנתי כי כעת יש פה מסחר רגיל ותו לא, וממסחר סתם לא ראיתי כיצד יוצא מזה נחת לה', ולכן לא היה לי שום עניין להמשיך ולהתעסק עם הגוי הזה ולכן שלחתי אותו מביתי".