בית המדרש

  • שבת ומועדים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

3 דק' קריאה
בראש השנה אנחנו עומדים לדין לפני הבורא, אך אין אנו נאשמים סבילים שעומדים בתא הנאשמים וממתינים לגזר הדין במשפטם. אדרבא, אנחנו מרשים לעצמנו להגיש בקשות, הצעות ולפעמים אפילו להציב דרישות בפני הדיין היושב במרומים. אנחנו מתפללים ומבקשים חיים ובריאות, שגשוג ותבונה, יציבות במשפחה ובעם, וגם גאולה, שלום, שלווה ולהצלחה שיש בה משמעות.
אנחנו מגישים לבורא רשימה ארוכה ומרשימה של בקשות. האתוס של היהדות מתיר בקשות כאלה ואפילו מעודד אותנו לפנות להקב"ה ולבקש ממנו. זאת דוגמה לתלות שלנו בקב"ה ולכך שאיננו יכולים לקוות, לתכנן ולמצוא את דרכנו בחיים בלי הסיוע והחסד של הבורא.
שערי השמים, שערי התפילה, נפתחים לרווחה לפנינו בראש השנה, בעשרת ימי התשובה וביום הכיפורים, ואנחנו מצווים לנצל את ההזדמנות הזאת ולהתפלל ולבקש, ובמקביל גם לשפר את התנהגותנו החברתית והדתית. יהיה זה מטופש עד מאוד להתעלם מהאפשרות הזאת ולא לנצל את ההזדמנות ולבקש מה שאנחנו צריכים כאנשים יחידים וכאומה.
על אף שתוצאות המשפט בראש השנה אינן מתבררות לנו מיד, אנחנו מקווים לטוב, והיום הזה הוא חג, יום של שמחה וסעודה עם חברים ומשפחה. ראש השנה מאפשר לנו לקיים קשר עם הנצח ועם היושב במרומים, וזה מה שהופך את היום הזהה, שהיה אמור להיות יום של מתח ומורא, ליום של סיפוק ושלווה קדושה.
אך מה שקורה בראש השנה הוא דו-סטרי. לא רק אנחנו מבקשים מהבורא מה שאנחנו צריכים אלא גם הקב"ה מודיע לנו, כביכול, מה הוא מבקש ודורש מאתנו. היהדות היא אמונה שמבוססת על ברית מחייבת והדדית בין הקב"ה לעם היהודי, כאומה וכיחידים. חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה רוצה, בראש ובראשונה, את הלב. הוא רוצה כנות ואמונה ומשמעת, אופי חזק ורצון טוב. הוא מתעב שקר וצביעות, כזב והונאה.
מהנביאים למדנו שהקב"ה רוצה שנעשה צדק, נאהב חסד, ננהג בחמלה כלפי הזולת ותמיד נתהלך בדרכיו בענווה. הוא תובע מאתנו לקיים את חלקנו בבית, לשמור את מצוותיו ולקדש את הימים הנוראים ואת השבת בהתנהגות נאותה. הוא רוצה שנכיר את עברנו ונעריך אותו, אך גם נבנה חזון לעתיד. הוא רוצה שנהיה שותפים להשקפתו, כביכול, על העם היהודי כממלכת כהנים וגוי קדוש, כאור לעמי העולם.
הוא גם מבקש שכל אחד מאתנו יבין שהוא אדם יחיד ומיוחד ולא רק מספר בעולם שמונה מיליארדי בני אדם. אנשים שמרגישים מיוחדים הם מיוחדים. השיפוט העצמי שלנו משפיע על הדרך שבה שופטים אותנו משמים בראש השנה. אפשר לומר שהקב"ה מזמין אותנו, כביכול, לשפוט את עצמנו יחד עם בית דין של מעלה. אנחנו שותפים שווים במשפט שלנו ובפסק הדין שנקבע בסופו.
ראש השנה הוא גם ביטוי לתקווה לאומית של העם היהודי. כל יהודי הוא שותף לגורלו של העם היהודי כולו. המאה שעברה, על האסונות והמאורעות העצובים שהתרחשו בה, היתה סימן ברור לכך שאין טעם לחשוב שיחידים יכולים איכשהו להתחמק מן הברית הזאת אם רצונם בכך. סולידריות עם האמונה היהודית ועם העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם תורת הנצח שלנו היא הערובה לקיום בעל משמעות גם של היהודי כפרט.
כשיהושע נתקל במלאך באוהלו , הוא שואל רק שאלה אחת "הלנו אתה אם לצרנו?", האם אתה לצדנו או נגדנו, לצד אויבינו? לדאבון הלב, יהודים רבים שנופלים טרף לאשליות של סיסמאות ההומניזם, ביודעין או שלא ביודעין, לא יכולים להשיב נכון לשאלה של יהושע. ראש השנה מאפשר לנו להביט לתוך נשמותינו ולהכריז בפני אלקי ישראל שאנחנו באמת ובתמים לו ולעמנו.
אנחנו רוצים להיכתב בספר החיים והתהילה של העם היהודי ולא, חלילה, בדפי הבושה והבגידה בעם ישראל. בראש השנה הבחירות לפנינו רבות, ועלינו לקבל החלטות שיש להן השלכות נצחיות. מי יתן ונבחר תמיד נכונה ובתבונה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il