בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
מה שאמיתי - עולה ביוקר
הרב יאיר כלב משפיע חסידי
היסטוריה, נסיבות החיים, שריטות וכל השאר – הכל גזרה מאת ה', הדבר היחידי שלא נברא הוא משמעות החיים, ובזה דומה האדם לקדוש ברוך הוא. הוא צריך להיות ממש "אלוקים" של משמעות חייו. זאת משום שהקדוש ברוך הוא תובע מהאדם עבודה עצמית, כך שיגיע להישגיו בזכות ולא בחסד, שלא יהיה בבחינת "לחם בושת" שמקבלים בחינם, "נהמא דכיסופא" בלשון חז"ל. כך טבע הקדוש ברוך הוא בבריאה: על האדם לצאת מעצמו בעבור משמעות חייו, כדי לברוא את עצמו.
יש לי רצון פנימי וחזק להיות גיטריסט, ולשם כך עליי לקבל את עול התרגילים המעצבנים. אבל חולשותיי, עצלותי ולחצים למיניהם מן הסביבה, מולידים בי רצונות חיצוניים המונעים ממני להתממש. אם כך הדבר בענייני גיטרה, כל שכן ברובד הנשמה. הרצון הפנימי של הנשמה האלוקית עטוף ברצון חיצוני המונע את גילויו. חשיפת הנשמה תצליח רק אם יתמסר האדם להילחם בכל מאודו, במסירות נפש, על משמעות חייו – כל כך יקר העניין!
השליחות שלי היא לברר ולהעלות, בכוח הנשמה המסתתרת שלי, את הניצוצות המסתתרים מתחת לפני השטח של העולם הזה והממתינים רק לי. רק העבודה בפועל תהפוך את הנשמה לגלויה ומוּדעת, ובשביל שזה יקרה, עליי להקריב את הדבר היקר לי מכל – את אהבת עצמי!

פשוט לחיות
הרב חגי לונדין, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו
השאלה טומנת בחובה הנחת מוצא שהנשמה היא אובייקט רוחני שמצוי במלחמה מתמדת עם העולם הגופני שמסתיר אותה. זוהי הבנה לא מדויקת שיש ללטשה.
מהי בעצם הנשמה?
הידיעה היציבה ביותר בחיינו היא עצם קיומנו. אני הולך, אוכל וחושב, אולם ברור כי כל אלה נותנים רק מושג קלוש מעצם חיי שהם הרבה יותר מכך ולעולם אינם ניתנים לכימות. נקודת החיים היא אינסופית. לנקודת הקיום של האדם יש שֵם ביהדות – נשמה. נשמה מלשון "נשימה", פעולת החיים השורשית ביותר, שאנו משתמשים בשמה המושאל כדי לבטא את שורש חיינו. הנשמה היא יסוד אינסופי שמופיע הן בקיומנו הרוחני והן בקיומנו הפיזי.
יתרה מזאת, כשם שלחיינו ישנו שורש קיומי שכינינו אותו בשם "נשמה", כך גם למציאות בכללה, שאנו מודעים לקיומה דרך חיינו האישיים, ישנו שורש קיומי. נקודת הקיום האינסופית של מרחב המציאות שאנו חיים בה נקראת בשבילנו (!) – "אלוקים". כלשונו של ספר הזוהר (בראשית מה, ע"א): "נשמתא דכל נשמתין". הנשמה הגדולה של הכל.
משמעות הביטוי "אני מאמין באלוקים" בעומק העניין כוונתו היא: אני חי טיפה של חיים ממרחב הקיום האינסופי. מכל זה יוצא שהנשמה כלל איננה 'מסתתרת' באופן שיש להילחם מלחמת חורמה בגוף וכוחותיו על מנת להיפגש עימה, אלא פשוט לחיות את החיים במובנם האלוקי. להיות אדם נמרץ, מלא חיים, מלא שמחה, מתחדש ללא הפסק, נמצא בתנועה מתמדת לקראת עולם שלם בכל התחומים: הרוחניים והחומריים.

רק אתה, בנאדם
הרב דוד גבירצמן עלים לתרופה
קודם כל, שתי ההנחות נכונות, דהיינו - נשמותינו גבוהות מאוד בשורשן ועם זאת הן מתחבאות נמוך מאוד במציאותן. מישהו החביא אותן ומתוך כוונה עמוקה.
הדרך היחידה להגיע למעלה נמצאת למטה. בקבלה מכונה הרעיון 'בירור ניצוצות', וזהו סוג של משא ומתן: כדי לעלות למעלה אתה חייב להביא איתך משהו שאין למעלה, אבל למטה יש ממנו הרבה. ואכן, מלאכים לא יכולים לרדת וגם לא שאר ישויות רוחניות, רק אתה - בן אדם. החלקים החסרים בפאזל העולמות העליונים מונחים למטה, וכדי שניאות לחפש שם, הנשמה לעיתים מתחבאת עמוק על מנת שנבוא בעקבותיה ונגלה ניצוצות אבודים. ובמילים פשוטות - מה שחסר בתענוג של ה' נמצא בדיוק בפינה שהנשמה השובבה שלך בחרה לשחק בה מחבואים.
הסוד הזה מרכיב את כוונותיה הקבליות של 'נפילת אפיים'. תמצית הכוונה היא שאחרי תפילת העמידה העילאית, אנו מפילים עצמנו למטה כדי להביא דברים חדשים באמת ממקומות שאיש מלבדנו לא יכול לבקר בהם. וכשעלה משה למרום לקבל תורה ומלאכים קטרגו, ענה להם: "למצרים ירדתם? לפרעה נשתעבדתם? תורה למה תהא לכם?!". ההימצאות במעמקים היא הנימוק הטוב יותר לזכאותנו בגבהים.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il