בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
5 דק' קריאה
ככל שהאדם מתאר את האמונה באופן מגושם יותר, ככוחות אליליים שדמותם ואופיים נשאבים מהטבע, כך בהשפעת אמונתו הוא נעשה פחות מוסרי. מפני שהרעיון המוסרי האנושי אינו נשקף מהטבע אלא להפך, בטבע החזק שורד ובעלי החיים החזקים גוברים על החלשים וטורפים אותם. גם איתני הטבע פועלים בשרירותיות. פתאום מתפרצת סערה ושיטפון של גשמים מטביע בני אדם וחיות, וברקים גורמים לשריפות ולמוות, ולעיתים השמיים נעצרים וגשם לא יורד, והעץ נובל והתבואה לא צומחת, ואדם ובהמה מתים בצמא.
הגשמת הא-ל גם מחייבת לפצל את האמונה לאלים רבים, שכן בעולם הגשמי מתגלים כוחות רבים שכדי לייצגם צריכים ליצור אלילים רבים. מדרך הטבע אלילים אלה מתחרים ונלחמים זה בזה, כדרך שאיתני הטבע, בעלי החיים ועמים שונים נלחמים זה בזה. כהמשך לכך מתבססת בקרב האדם התפיסה שהמלחמה והתחרות היא טבעו של העולם, וכל מי שיכול צריך לגבור על שאר האנשים ולשעבדם.
כך יצא שבכל הסיפורים על האלילים, אלים חזקים רצחו את הוריהם ומשלו במקומם, וכששלטו ניצלו את כוחם כדי לנאוף ולגזול מהחלשים מהם. לדוגמה, זאוס האל היווני החזק הצליח להערים על אביו שלא הכירו, ובמסגרת מלחמה גדולה בין האלילים גבר על אביו, חתך אותו לאלף חתיכות והתמנה לשליטם העליון של האלים. באופיו היה זאוס תאוותן, שתיין, רודף אלילות ונשים, חם מזג וכעסן, וכאשר הקריבו לו קורבנות הוא נטה להתפייס. סיפורים אלו שיקפו לבני האדם באופן עמוק את המתרחש בטבע. וכאשר כך נוהגים האלילים, מובן שגם בני האדם שמאמינים בהם ילכו בדרכם.

ההפרדה בין הכוח למוסר
לפי אמונת הייחוד, היא אמונת ישראל, א-לוהים הוא מקור הטוב והצדק, והכוחות השונים נועדו לשרת את הטוב והצדק. ואף תכליתו של האדם שנברא בצלם א-לוהים ללכת בדרכי ה', לעשות צדקה ומשפט ולהוסיף ברכה לעולם. לכן המאמין בה' רוצה שבני האדם ישתפו פעולה ביניהם, ויאהבו ויעזרו איש לרעהו, ולא ירמו זה את זה, ולא ינצל אדם את מצוקת חברו כדי לעשוק את שכרו או לקחת ממנו ריבית, ובכך תתווסף רווחה ושפע לחברה והטוב הכללי בעולם ירבה.
לעומת זאת באמונה האלילית יש הפרדה בין המוסר לכוח, ומכיוון שלפי התפיסה המגשימה הכוח בולט ומשפיע יותר, הוא חשוב יותר. וכשם שהאלילים משתמשים בכוחם כדי לספק את תאוותיהם, כך בני האדם שזכו בחסותם לכוח יכולים להשתמש בו כאוות נפשם וליהנות מכל הטוב שישנו בעולם בלא לשקוד על טיפוחו לטובת הכלל והדורות הבאים.

חטאי דור המבול
לאחר גירוש אדם הראשון מגן עדן, בהתגוששות שבין אמונת האמת לעבודה הזרה, ידם של הרשעים גברה. במקום לעסוק ביישוב העולם ובתיקונו, בחסות האמונה באלילים נהגו הרשעים כמו האלילים - רצחו, נאפו וגזלו ככל יכולתם. כך הלכה האנושות והתדרדרה, וכשמלאה הארץ חמס בעבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים וגזל נחתם דינם להימחות מעל פני האדמה במבול (בראשית רבה לא, א-ו).
נאמר: "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם. ויראו בני הא-לוהים את בנות האדם כי טובות הנה וייקחו להם נשים מכל אשר בחרו... וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם" (בראשית ו, א-יא).
אמרו חכמים (בראשית רבה כו, ה): "וייקחו להם נשים" אלו נשים נשואות שלקחו בכוח, "מכל אשר בחרו" – "זה זכר ובהמה". ומי היו בני הא-לוהים? יש אומרים בני השופטים והשרים. ויש אומרים מלאכים ממש (מדרש אגדה), והיה בכך ביטוי לאמונתם האלילית, לפיה בני האלים הגדולים הזדווגו עם בנות האדם וכך נוצרו חצאי אלילים והם היו המלכים והשליטים הגיבורים. בכל אופן, לא מדובר בנישואין של אהבה ונאמנות אלא באונס של בעלי הכוח שחטפו נשים כתאוות ליבם, כפי התפיסה האלילית.
"ותישחת הארץ לפני הא-לוהים ותימלא הארץ חמס". אמרו חכמים: "בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערווה ועבודה זרה" (סנהדרין נז, א).

משמעות עונש המבול
בעקבות חטאי דור המבול אמר ה': "הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמיים כל אשר בארץ יגווע".
בעלי הכוח והשררה, שראו את עצמם כבני אלים, חשבו שאין קץ לכוחם שנשען על איתני הטבע והאלילים, ובלא לעבוד ולהוסיף ברכה יוכלו תמיד לנצל את כל הטוב שבעולם ולחמוס מהחלשים את כל אשר גידלו ויצרו. בא המבול ולימד אותם שיש קץ לטבע וכוחו של האדם מוגבל, ובידי ה' הכוח ליטול ממנו את החיים והטוב. ואף החלשים והמסכנים נספו במבול, מפני שגם הם האמינו באותה תפיסה אלילית, ואם היו מסוגלים גם הם היו נוהגים כמו בעלי הכוח והשררה שמילאו את הארץ חמס.

נח - דרך ארץ מתוך אמונה
רק נח היה צדיק תמים בדורותיו. היו לו כוח ורכוש אבל הוא בחר להאמין בא-לוהים אמת ועמד כנגד הרשעים, לא גנב וחמס אלא עסק ביישובו של עולם. אמרו חכמים שהוא המציא את המחרשה, שבעזרתה יכלו בני האדם להוציא מהאדמה בעבודתם יבול רב ומבורך, במקום לחמוס אחרים או להשתמש בכוחות מאגיים שמאלצים את הטבע להוציא את פירותיו ובתוך כך משחיתים את כוחותיו.
לכן ציווה א-לוהים לנח שלא השחית אלא הוסיף טובה וברכה לעשות תיבה שעל ידה יינצל הוא וכל החי עמו.

לקחי המבול
לאחר המבול, כשיצא נח מהתיבה, בנה מזבח והקריב עליו מהבהמות והעופות הטהורים שהציל. בקורבנות אלה היה גילוי חדש של אמונת אמת, ובזכותה הקים ה' ברית עם נח ובניו, שיותר לא יביא מבול לעולם. שנאמר: "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל ליבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי. עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח, כא-כב).
החל מתקופת נח האנושות הבינה שיש חוקים שהם מעל האדם וכוחות הטבע, והאדם צריך לציית להם. בעקבות הבנה זו כרת ה' ברית עם נח ובניו, שמעתה לא ישנה את חוקי הטבע ויחריב את העולם.
חוקים אלה במצב הטוב הם שבע המצוות שנתן ה' לבני נח, ובמצב הפחות טוב הם חוקים שהאדם קבע כדוגמת חוקי חמורבי, שאומנם אינם חותרים לצדק ומוסר אבל לכל הפחות קובעים שיש חוקים שמחייבים את כולם. כלומר, לפני המבול בני האלים חשבו שבעלי הכוח הם מעל החוק, ולכן אלה שתחתיהם צריכים לציית לחוקיהם אבל להם עצמם מותר לאנוס ולחמוס כאוות נפשם, כי הם מקור החוק. לשקר הזה המבול שם קץ. לאחר המבול האנושות הבינה שיש חוקים והם הכרחיים לקיום האדם.
ואומנם היצר הרע עלול לגרום לאנשים להשחית את דרכם ולעבור על החוקים או לחשוב שהם מעליהם, אולם העמדה שהתבססה היא שהאתגר המונח לפני האדם הוא להתגבר על היצרים המובילים לכך, בדרך של דיכוי היצר או תיקונו.

ריח הניחוח של מסירות הנפש
אמרו חכמים שבקורבן שהקריב נח היה טמון סוד עמוק. "'וירח ה' את ריח הניחוח' - הריח ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש... ריח של חנניה מישאל ועזריה עולה מכבשן האש... ריח דורו של שמד" (בראשית רבה לד, ט). כלומר, בקורבן שהביא נח הייתה טמונה נכונותו למסור את נפשו על אמונת הייחוד, שהתגלתה לימים בימי משבר אצל בחירי צאצאיו שהמשיכו בדרכו ועמדו בפרץ והצילו במסירות נפשם את העולם. ראשון היה אברהם אבינו שהעדיף ליפול לכבשן האש ולא להיכנע לשקר ולרשע שבעבודת האלילים, וזכה להיות האב הראשון של עם ישראל. לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי הבבלים נדמה היה שהעולם כולו נכנע לכוחו הגדול של נבוכדנצר ומשתחווה לפסלו, אולם חנניה מישאל ועזריה מסרו את נפשם ונפלו לכבשן האש, ובזכות אמונתם זכו ישראל וחזרו לארץ כדי לבנות את בית המקדש השני. וכך לאחר חורבן בית המקדש השני, כאשר הרומאים רצו לבטל את ישראל מאמונתם ולבוללם בעמים, בזכות מוסרי הנפש בדור השמד עם ישראל המשיך בדרכו הקשה להחזיק באמונת אבותיו ובתורתו עד שנזכה לגאולה שלמה.
העמידה נגד עובדי עבודה זרה דורשת מסירות נפש, מפני שלכאורה נראה שבזכות אמונתם האלילית רצחו, נאפו וחמסו - והצליחו. אנשי האמת והאמונה צריכים לכפור בהצלחתם ובאמונתם האלילית, מפני שהיא מבוססת על רשע ושקר ומשאירה אחריה המוני אנשים אומללים שעל גוום המוכה נבנו ארמונות הרשע, ולהיות מוכנים למסור את נפשם על האמונה בה' א-לוהים, שהוא אבי היתומים ודיין האלמנות, והוא סופר את דמעותיהם של כל הסובלים והנאנקים ויסייע ביד ההולכים בדרכיו לתקן עולם במלכות ש-די.
ריח הניחוח שעלה מקורבנו של נח ביטא את עומק נכונותו של נח למסור את נפשו על אמונת האמת, ועלה מצאצאיו הצדיקים הגיבורים שממשיכים בדרכו וברגעי משבר מוכנים למסור נפשם על אמונת האמת כדי להמשיך בסולם העולה אל תיקון העולם עד גאולתו כדבר ה'. בזכותם כרת ה' ברית עם האנושות, שלא יחריב עוד את העולם.

מתוך העיתון בשבע
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il