בית המדרש

  • שבת ומועדים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
5 דק' קריאה
יום המרטיט את נימי הלב הוא ראש השנה. יום הדין, שבו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון. אלא שיום זה נושא עימו גם תמיהה גדולה, שאולי דווקא מתוכה נוכל מעט לגשת לעומקו של יום.
למעשה, ראש השנה מלא ספקות, ורבות מהלכותיו נראות כקביעות דיעבדיות. כך למשל עצם הזמן שבו ראש השנה מתקיים. המשנה במסכת ראש השנה (יח, א) מונה שישה חודשים שבהם שלוחי בית הדין היו יוצאים לבשר לעם על קביעת החודש. אחד הימים היה ראש חודש אלול, מפני ראש השנה.
ישנה בעיה מובנית בקביעת זמנו של חג זה, משום שכאשר היו קובעים את ראשי החודשים על פי ראיית הלבנה המתחדשת, ראש השנה – שחל ביום הראשון של החודש – היה נתון בספק. אם יגיעו עדים באותו היום, הרי שכבר מהלילה חל החג, אך אם לא, רק למחרת בית הדין יקדש את החודש, מה שקרוי חודש מעובר. תארו לעצמכם סיטואציה בימינו, שבה כולם מתכנסים לבית הכנסת עטופים בטליתות ויראת שמיים נסוכה על פניהם, עומדים בתפילה לפני מלך מלכי המלכים הפותח את שעריו לשבים בתשובה – ופתאום כל האירוע מתבטל למפרע, כי מתברר שחודש אלול השנה התארך ביום נוסף, ורק למחרת יתחיל א' בתשרי!
התוספות (שם ד"ה ועל אלול) אומרים כי כך בדיוק היו עושים, ובגלל הספק הזה קבעו חז"ל כי ראש השנה יארך תמיד יומיים, בניגוד גמור לכל שאר חגי ישראל.

שני ימים ומאה תקיעות – מספק?
אם לא די בתסבוכת הזאת, נוסף לה עוד נדבך. חז"ל במסכת ביצה קבעו כי אף שיום אחד מימי ראש השנה מסופק מלכתחילה, הרי ששני הימים נחשבים כקדושה אחת – בניגוד לשני ימים טובים של גלויות, שנולדו גם הם בעקבות ספק דומה, ונחשבים לשתי קדושות נפרדות (טור אורח חיים סי' תר).
עד כדי כך מגיעים הדברים, שרבותיו של רש"י התייחסו לשני ימים אלו כאל יום אחד ארוך, ומשום כך התנגדו לברך שהחיינו גם ביום השני של ראש השנה, שהרי בירכנו כבר ביום הראשון. אם כן, האם ראש השנה הוא יום אחד ארוך או שני ימים מסופקים?
גם במצווה העיקרית של החג, תקיעת השופר, ישנו ספק משמעותי. הגמרא במסכת ראש השנה (לג, ב) מבארת כי סביב פירוש הציווי "יום תרועה יהיה לכם", נחלקו אם תרועה היא כגניחה (כלומר מה שאנו קוראים שברים), או כיללה (תרועה בלשון ימינו). משום כך, מספרת הגמרא, רבי אבהו התקין שיש לתקוע תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה נוספת, משום ש"מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל".
ואכן, הרמב"ם כתב בהלכותיו (שופר ג, ב) כי האריכות בתקיעות השופר שלנו איננה אלא מפני הספק!
הדברים הללו קשים ביותר, שהרי רבותינו הראשונים והאחרונים חיפשו לאותם מאה קולות טעמים. כך למשל התוספות (לג, ב ד"ה שיעור) מביא את דברי הערוך, כי אנו תוקעים מאה קולות כנגד מאה פעיות שייללה אימו של סיסרא. הרמ"ע מפאנו כותב (עין גנים ח"ב, סוד התקיעות) שמאה התקיעות הן על פי דברי המדרש, שאישה המצויה על המשבר פועה מאה פעיות. מה הטעם בכל ההסברים הללו, אם ריבוי התקיעות הוא רק מחמת הספק?

לא או או, אלא גם וגם
השאלה שהעמדנו על אודות הספקות בתקיעה, היא אולי זו שתפתח לנו צוהר להבנת העניין כולו. על שאלה זו ממש כתב בזוהר פרשת פנחס (דף רלא, ב) שאין כאן כלל ספק, אלא רק הבבלים הם אלו שלא ידעו את סוד היבבה והיללה, ולא הבינו כי את שני הסוגים אנו צריכים.
לכאורה היינו יכולים להעמיד את דברי הזוהר כמחלוקת בינו לבין דברי התלמוד, אלא שהגר"א לימדנו כי בשום מקום אין הש"ס חלוק על הזוהר (שאילתא קכא, בסוף נפש החיים). מלבד זאת, לפי ביאורו של רב האי גאון לדברי הגמרא, אין צורך לומר כן. לדברי הגאון, "כך היה הדבר מימים קדמונים, מנהג בכל ישראל, מהן עושין תרועה יבבות קלות, ומהן עושין תרועות יבבות כבדות שהן שברים, ואלו יוצאין ידי חובתן ואלו יוצאין ידי חובתן.... וכשבא ר' אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד, ולא יראה ביניהם דבר שההדיוטות רואין אותן כחלוקה" (מובא בחידושי הר"ן על ר"ה לד, א). כלומר, אין באמת ספק אם יבבה היא תרועה או שברים, אלא שני האופנים אפשריים. לכן, כאשר הזוהר כותב כי הבבלים לא ידעו ששני האופנים נכונים לפי הסוד, אין הוא מתכוון לרבי אבהו בתקנתו, אלא לעם שבשדות. רק כדי שהם לא יחשבו כי יש כאן חשש שמא לא יצאו ידי חובה, התקין רבי אבהו לעשות את שני האופנים גם יחד.
יש לשים לב: רבי אבהו לא ביטל אף אופן מהתקיעות כדי להוציא מידי חשש שמא לא יצאו ידי חובה באחד מהם, אלא אדרבה, צירף את שני האופנים. מדוע? מהי הסיבה שגרמה לרבי אבהו לצרף את שתי השיטות הללו, שכל אחת מהן לגיטימית, וכך להוסיף עוד מספר רב של תקיעות? לאן נעלם ה'טרחא דציבורא'?

יום האחדות הכוללת
השאלות האלה, שהתחדדו עד הקצה, מובילות אותנו להעמיק במשמעותו של ראש השנה. המהר"ל בספר גבורות ה' (פרק לח) מלמד אותנו כי כל מציאות ראשונית, בין שהיא ראשונה בזמן ובין שהיא ראשונה בחומר, היא שורש ועצם לכל הפרטים שיבואו בעקבותיה. משמעות הדבר מתבארת באופן נרחב בפרקי 'האחדות הכוללת' שבספר אורות הקודש. מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מבאר כי "כל המאורעות שבעולם, כל היצורים, כל מעשיהם וכל פרטי ענייניהם... הכול הוא תמצית מההופעה של כללות ההוויה" (שם, פסקה ג). כלומר כל פרטי הפרטים הנראים מחולקים, אינם אלא התפרטות של צדדים המצויים באופן בלוע ואחדותי, בלי חילוקי גדרות וגוונים, בשורש העליון. כלומר בעולם העליון מציאות אחדותית מכילה את כל הגוונים באחידות מופלאה, אך במציאות התחתונה הדברים מתפרטים, כפי שאור בהיר מתפרק במנסרה לגוונים שונים. כך מבאר הרב זצ"ל את המשמעות של המושג "אחד" הנאמר כלפי הקב"ה בקריאת שמע: "הוא ציור הכול, שהוא כולל כל הכוחות הפרטיים באחדות אחת" (עולת ראיה א, עמ' רמט).
אולם יש חילוק בין המציאות העליונה לתחתונה. בעולמות העליונים, במקומות רוחניים שבהם אין חילוקי מקום וזמן, כל פרטי הפרטים והגוונים יכולים להופיע באופן מאוחד, כך שלא ניתן להכיר את השינויים בין התכונות השונות. לעומת זאת, במציאות הממשית הקונקרטית, שבה כבר יש גבולות של מקום ושל זמן, הכול הופך מפורט ומגוון, בעל הגדרות וחיתוכים חדים.
ראש השנה הוא זמן ביניים, מציאות גבולית, שיש בה מהעצם האחדותי ויש בה מהמציאות העכשווית. למציאות אמצעית שכזו קוראים 'כתר'. כך מסביר האר"י הקדוש, כי הכתר הוא בחינת אמצעי, המחבר בין כל מציאות מאצילה לנאצלת, עד שמחד ישנם בה כל הפרטים שיאצלו אחר כך, ומאידך הם אינם מופיעים באופן ממשי: "והוא כי הנה כתר הוא דוגמת החומר הקדום הנקרא היול"י שיש בו שורש כל הד' יסודות בכוח ולא בפועל, ולכן נקרא תהו כי הוא מתהא מחשבות בני אדם, באומרם הנה אנחנו רואים שאין בו צורה כלל, ועם כל זאת אנחנו רואים שהוא נאצל ויש בו כוח הד' צורות" (ע"ח שער מב פ"א).
כך גם ראש השנה הוא הכתר של כל השנה, ומשום כך מסביר הזוהר כי מדרגתם הרוחנית של ישראל מצויה בבחינת אותו כתר (זוהר ח"ג דף ערה, א; פע"ח שער ר"ה פ"ב), כלומר מדרגה שיש בה מהמציאות האחדותית העליונה, ומאידך היא כוללת בפרטיה את כל האפשרויות.
כך קורה גם בראש של השנה – כאשר היום הכללי הזה מגיע לעולמנו, הוא נפרד ונעשה שניים; ועם כל זאת, הוא חשוב כיום אחד ארוך – "יומא אריכתא".
כך גם התרועה. במציאותה העליונה היא כוללת כוח שיש בו גם תכונת שברים וגם תכונת תרועה יחד, אלא שבמציאות שלנו הדברים מתפרקים לשני חלקים נפרדים, ומשום כך רבי אבהו היה צריך לצרף את כל סוגי התקיעות יחד.
השנה ראוי לנו להתכנס אל רעיונו של ראש השנה. להעמיק בשאיפה המאחדת שיום זה כולל בתוכו. האחדות שבה זכינו בעקבות המלחמה, אסור לה שתחלוף מאיתנו. רק בזכות האחדות אנו זוכים למדרגות גבוהות ונשגבות, שכל השאר כבר יתפרט ויתברך מתוכן. השנה, רק יחד – ננצח!

הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, מייסד פרויקט 'רבנן דאגדתא' ומחבר הספר 'האר"י והראי"ה'.
מתוך העיתון 'בשבע'



ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    undefined
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    undefined
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    undefined
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    undefined
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    undefined
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    undefined
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    undefined
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il