בית המדרש

  • שבת ומועדים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה

אנו שמחים לצרף לוח דינים ומנהגים לחודש הבא עלינו לטובה
מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת".
בברכת חודש טוב ומבורך.

כסלו תשפ"ה
1 בדצמבר – 30 בדצמבר 2024
המולד: ליל ראשון, ל' בחשוון (1.12.2024) בשעה 4:49 לפנות בוקר ו-15 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' בכסלו (4.12.2024), ועד ליל שני, ט"ו בכסלו (15.12.2024) שעה 23:11
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני, ח' בכסלו (9.12.2024)
ועד ליל שני, ט"ו בכסלו (15.12.2024) שעה 23:11

ב' דראש חודש כסלו (2.12.24), יום ב', א' בכסלו. תפילת ראש חודש.
בחו"ל מתחילים בערבית של ליל חמישי ד' בכסלו (5.12.2024) לשאול על הגשמים בברכת השנים.

שבת פ' ויצא, ו' בכסליו (7.12.2024)
מפטירים בהושע יב,יג "ויברח יעקב שדה ארם" עד יד,י "ופושעים יכשלו בם"; ויש מוסיפים יואל ב,כו-כז "ואכלתם אכל ושבוע... ולא יבשו עמי לעולם". במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישלח.

יום ג', ט' כסליו (10.12.2024). המסופק אם הזכיר "ותן טל ומטר" אינו חוזר, שכבר אמר 90 פעם.

שבת פ' וישלח, י"ג כסליו (14.12.2024)
מפטירים בספר עובדיה. במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישב.

שבת פ' וישב, כ' כסליו (21.12.2024)
מפטירים בעמוס ב,ו – ג,ח. "על שלשה פשעי..", עד "מי לא ינבא". במנחה קוראים לשלושה בפרשת מקץ.

יום ד', כ"ד כסליו (25.12.2024), ערב חנוכה, אין אומרים תחנון במנחה.

א' דחנוכה אור ליום ה', כ"ה כסליו (26.12.2024).
אחר תפילת מנחה ביום ד', הש"ץ מדליק נר חנוכה בבית-הכנסת לפרסם הנס (יש מדליקים קודם "עלינו").
מעמידים בביהכ"נ את המנורה לצד דרום, זכר למנורת המקדש. ומברכים "להדליק", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. אם אין לחזן את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית "שהחיינו". ברוב בתי הכנסת נוהגים שמדליקים נר חנוכה אחרי מנחה, מתפללים ערבית, וכל אחד הולך לביתו ומדליק.
זמן הדלקת נר חנוכה בימי החול: לדעת רוב הפוסקים, מיד אחרי צאת הכוכבים. לדעת הגר"א – מיד עם שקיעה. בדיעבד זמנה כל הלילה )תרע"ב שעה"צ יז(. בבית חד-קומתי מעמיד את המנורה בחוץ, משמאל הכניסה לבית, במרחק 10 ס"מ מהפתח, בגובה 30-100 ס"מ מהארץ. אין להדליק במקום שהרוח עלולה לכבות את הנר. אם אין אפשרות להדליק ליד הפתח, או מי שגר בבית קומות, מדליק בבית על יד החלון מימין. יש להדר להדליק בשמן זית. יש להפריד בין הנרות שלא ייראו כמדורה. גם הנשים חייבות במצווה. אין להדליק מנר לנר. זמן המצווה – חצי שעה. כבו הנרות קודם חצי שעה, נוהגים שמדליקים שוב בלי ברכה.
היוצא מביתו לפני שקיעה, יכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה (15:40) ובתנאי שהנרות יבערו עד חצי שעה אחרי שקיעה (17:20). לפי השיטה שיש להדליק לאחר צאת הכוכבים, צריכים הנרות לבעור לפחות עד לשעה 17:40 לערך.

בכל שמונת ימי חנוכה אומר בתפילה ובברכת המזון "על הנסים". שכח ולא אמר בשמונה עשרה, אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" אומר במקום שנזכר, ואם נזכר לאחר שאמר "ה'", אינו חוזר.
בברכת המזון אם נזכר לאחר שגמר הברכה אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו" יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם וגו' בימי מתתיהו...". בכל ימי חנוכה אין אומרים תחנון, ואין אומרים למנצח. מתענים רק תענית חלום, ואין מספידים אלא לחכם בפניו.
שחרית . גם בשחרית נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה, לפרסם הנס. הלל שלם בכל ימי חנוכה, חצי קדיש.
קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא (במדבר ז א) "ויהי ביום כלות משה". לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "מלאה קטורת", לשלישי עד "נחשון בן עמינדב". שיר של יום: "מזמור שיר חנוכת הבית" (תהילים ל.)
בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת מנחה.

ב' דחנוכה כ"ו כסליו (27.12.2024). שחרית. תפילה כאתמול, קריאת התורה "ביום השני": לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "נתנאל בן צוער", לשלישי חוזר מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער".
ג' דחנוכה, יום שבת קודש, פ' מקץ, כ"ז כסליו (28.12.2024).
מדליקים נרות חנוכה 25 דקות לפני שקיעה [גם בירושלים שם מקדימים את ההדלקה בכל שבת], כדי שנרות החנוכה ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. בהדלקת נר חנוכה מברך שתי הברכות, להדליק ושעשה נסים, ומיד לאחר הדלקת נר חנוכה מדליקים נר שבת. יש להדליק נר שיבער חצי שעה לאחר תחילת לילה.
קבלת שבת ותפילה כבכל שבת. אומר "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון [שכח "על הנסים", ראה דינו ביום א' של חנוכה.]
שחרית. תפילת שבת. על הנסים. הלל שלם. מוציאים 2 ספרי תורה, בראשון קוראים לשבעה בפרשת מקץ. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת נשא: "ביום השלישי". מפטירים בזכריה ב,יד "רני ושמחי בת-ציון" עד "חן חן לה" (ד,ז). מברכים חודש טבת שיחול ביום שלישי ורביעי (31.12.2024-1.1.2025). אין אומרים אב הרחמים. שיר של יום מזמור שיר ליום השבת. יש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" כבכל ימי חנוכה.
מולד חודש טבת: ליל שלישי (30.12.2024) בשעה 17:33 ו-16 חלקים.
מנחה: קוראים לשלושה בפרשת ויגש. על הנסים. אין אומרים צדקתך צדק.
מוצש"ק: ערבית. אתה חוננתנו, על הנסים, ויהי נועם, ואתה קדוש. בבית הכנסת. מדליקים נר חנוכה ומבדילים, ובבית מבדילים ומדליקים נר חנוכה. אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.

ד' דחנוכה, יום א', כ"ח כסליו (29.12.2024)
שחרית. תפילת חנוכה. קריאת התורה לשלושה בפרשת נשא. לכוהן: "ביום הרביעי" עד "מלאה קטורת"; ללוי: "פר אחד" עד "אליצור בן שדאור"; לשלישי: חוזר מ"ביום השלישי" עד "אליצור בן שדאור".

ה' דחנוכה, יום ב', כ"ט כסליו (30.12.2024), תפילת חנוכה. קריאת התורה "ביום הרביעי" והחלוקה כאתמול.

ו' דחנוכה, יום ג', ל' כסליו (31.12.2024), א' דר"ח טבת. תפילת ראש חודש. בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים", הלל שלם, ומברך בתחילה ובסוף. קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל "בריך שמיה". מוציאים 2 ס"ת, קורין 3 גברי בשל ר"ח (לכהן: "וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי: "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי: "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"). ואין אומרים קדיש.
העולה הרביעי קורא בספר שני "ביום הששי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון. חצי קדיש, חולץ תפילין, מוסף של ר"ח, ואומר בו "על הנסים". קדיש תתקבל, עלינו, "ברכי נפשי", ומסיימים כבכל יום.





ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il