נזקה של עין הרע | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

965

5 דק' קריאה

שאלה: לעיתים אנו שומעים על חשש מפני עין הרע. גם אומרים שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף, שעליו אנו לומדים בפרשות השבוע. מהי עין הרע והאם נכון לחשוש מפניה?
תשובה: עין הרע היא מבט עוין של אדם בזולתו, מבט שנובע מצרות עין וקנאה בהצלחתו. כגון שעינו צרה בכבודו, בממונו, בחוכמתו, בבריאותו, בכוחו, ביופיו, בילדיו הטובים או המרובים. מתוך המבט העוין בעל העין הרע מוצא דופי בזולת וממעט בהישגיו. כפי שנלמד בהמשך, עין הרע מזיקה ברבדים גלויים ונסתרים. לפיכך, ראוי לאדם שלא יתפאר ויבליט את הצלחותיו או את עושרו או את רוב בניו המוצלחים, כדי לא לגרום צער לאנשים שלא זכו לברכה כמותו וכדי לא לעורר את קנאתם.

הנזק הגלוי
הנזק הגלוי נובע מאובדן האמון של האדם בעצמו. כאשר אדם יודע שמביטים בו בעין רעה או חושבים עליו רעות, הוא עלול לאבד את אמונו בעצמו ולהרגיש מאוים ולהתקשות לפעול באופן מאוזן ומדויק. בעקבות זאת יטעה וייכשל. גם כשאדם אינו מודע למחשבות הרעות שחושבים ליו, פעמים שנפשו חשה באנרגיה השלילית שמקיפה אותו, והוא אינו מסוגל לתפקד כראוי. בנוסף לכך, כאשר אדם חושב רעות על חברו, אנשים נוספים חשים בכך ובעקבות זאת גם אצלם יכולה להתפתח כלפיו תחושה שלילית שתגרום להם לחשוד בו ולהתרחק ממנו.

רביבים (765)

הרב אליעזר מלמד

771 - חגים נוכריים ותאריך לועזי

772 - נזקה של עין הרע

773 - מנהגי אמונות טפלות

טען עוד

הנזק הנסתר
ברובד נסתר יותר, מכיוון שכל הנפשות קשורות זו בזו, כשם שמחשבה שלילית של האדם על עצמו עלולה להזיק לגופו, כך היא יכולה להשפיע על זולתו ולהזיק לו. בנוסף לכך, מכיוון שהאדם נברא בצלם אלוקים, יש למחשבתו השפעה על כל העולמות, ולכן כאשר מתעוררת אצלו קנאה כלפי חברו, ויותר כאשר הוא חושב עליו רעות, הוא עלול לעורר עליו קטרוג, שיבחנו בבית דין של מעלה האם חברו ראוי לטוב שזכה בו ואולי ראוי להענישו. ככלל, בחוץ לארץ הנזק הנסתר מעין הרע בולט יותר, ואילו בארץ ישראל הנזק הגלוי מורגש יותר (ראו בבלי בבא מציעא קז, א, ירושלמי שבת יד, ג).

הנזק מפרסום חיובי
לעיתים הנזק מעין הרע אינו ממחשבות שליליות, אלא להפך - מפרסום חיובי מוגזם שיוצר אצל הציבור ציפיות גדולות, שמעתה האדם המוכשר הזה יצליח בכל דרכיו מעל ומעבר למקובל. ציפיות אלו ממכרות אך גם יוצרות מתח רב, כי אם חס ושלום המפורסם לא יצליח כל כך הוא יאבד את הערצת הציבור, וכדי להצדיק את הכבוד המופרז שחולקים לו הוא מנסה בכל כוחו להצליח, ופעמים רבות מרוב מתח הוא מאבד את איזונו ונכשל. לעיתים גם ינסה בדרכים עקלקלות להמשיך את הצלחתו, עד שיאבד את עולמו. לפיכך ראוי לאדם להצניע את עצמו.

הנזק לבעל עין הרע
יותר ממה שבעל העין הרע מזיק לזולתו הוא מזיק לעצמו, וכפי שאמר רבי יהושע: "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם" (אבות ב, יא). לדוגמה, אם הוא מקנא בעושרו של חברו, לא יוכל לשמוח בחלקו, ונפשו תישרף באש קנאתו (רבנו יונה אבות שם). כך כוחותיו וכישרונותיו יתכלו בתסכולו, ולא יישארו לו תעצומות נפש להגשים את ייעודו. זהו שאמרו חכמים: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (אבות ד, כא).
גם ברובד הנסתר, אחר שעורר דין על חברו, מתעוררים לדון בו בחומרה יתרה. שכל המכניס עין הרע בממונו של חברו - מאבד את שלו, ולא עוד אלא אפילו את עצמו, שנאמר: "ורוח נכאה תייבש גרם" (משלי יז, כב) (רשב"ץ ומהר"י אלשקר על אבות ב, יא). וכן אמרו חכמים: "כל המוסר דין על חברו, הוא נענש תחילה" (ראש השנה טז, ב).

הסכנה שבפרסום
אמרו חכמים שמפני שישראל קיבלו את התורה בפומביות גדולה, שנאמר "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ, טו), "שלטה בהם עין רעה ונשתברו הלוחות" (במדבר רבה יב, ד). כלומר, מפני הפרסום הגדול שבו ניתנה התורה לישראל, התעורר על ישראל קטרוג בכל העולמות האם הם אכן ראויים לקבל את התורה, וניתנה רשות לשטן להעמידם בניסיון קשה וחטאו בחטא העגל. לפיכך את הלוחות השניים קיבלו בצנעה, והן נתקיימו בידנו (תנחומא כי תשא לא).
כיוצא בזה חנניה מישאל ועזריה, לאחר שניצלו מכבשן האש בנס גדול לעיני כל נכבדי בבל, לא נזכר עוד שמם. יש אומרים שמתו בעין הרע. ויש אומרים שהתגברו על עין הרע בכך שוויתרו על מעמדם ועלו לארץ ישראל ולמדו תורה ונשאו נשים והולידו בנים ובנות (סנהדרין צג, א).

צעירים מופלגים בחוכמה
כמו כן מסופר על רבן שמעון בן גמליאל שהיה יושב עם החכמים בבית המדרש על הספסלים, ולפניהם ישבו הצעירים על הקרקע, וביניהם היו בנו רבי יהודה, ורבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי. והיו הצעירים מקשים ומתרצים עד שהתפעלו החכמים מחוכמתם ותמהו: "מימיהם אנו שותים והם יושבים על גבי קרקע?" עשו להם ספסלים והעלום. "אמר להם רבן שמעון בן גמליאל: פרידה אחת יש לי ביניכם, ואתם מבקשים לאבדה הימני!?" כי חשש שמא בעקבות ישיבתו של בנו על הספסל בעודו צעיר תשלוט בו עין הרע. הורידו את בנו רבי יהודה לקרקע. "אמר להם רבי יהושע בן קרחה: מי שיש לו אב יחיה, ומי שאין לו אב ימות!?" שרבי אלעזר שאביו נפטר יישאר על הספסל וימות בעין הרע. הורידו גם את רבי אלעזר לשבת על הקרקע. וכך ישבו בענווה על הקרקע עד שבגרו וכבר לא היה חידוש מופלג בחוכמתם היתרה (בבא מציעא פד, ב).

המתעשרים ועין הרע
אמרו חכמים שאנשים שמתפרנסים מעבודות בולטות שמושכות תשומת לב רבה עד שרואיהם חושבים שהם מרוויחים רווח גדול, אינם רואים סימן ברכה, מפני עין הרע ששולטת בהם (פסחים נ, ב; בבא מציעא קז, א). כיוצא בזה אנשים שהרוויחו רווח גדול בהגרלה או ממקור לא צפוי, עלולים לאבדו במהרה. העצה הראויה לכל אלה היא להרבות בצדקה ולקיים לומדי תורה, ועל ידי כך ממונם יתקיים בידם (עיינו עירובין סד, א).

צדקה ותרומה סגולה נגד עין הרע
מעלה גדולה לקיים מצוות בצנעה, שנאמר: "והצנע לכת עם אלוקיך" (מיכה ו, ח), מפני שכאשר המצווה נעשית בצנעה היא נעשית לשם שמיים בלי חשש גאווה וגם אין חשש שתעורר עין הרע. אומנם לעיתים יש צורך לפרסם עושי מצווה, כדי שרבים ילכו בעקבותיהם. וכאשר המצווה היא מתן צדקה או תרומה לדברים שבקדושה - החשש מנזק פוחת, מפני שיש במצווה זו ביטוי מובהק של עין טובה, המידה ההפוכה מעין הרע (אברבנאל, חיד"א ורבי חיים פלאג'י). אלא שאם העשיר אינו נותן כפי הראוי לו, מעשר ואף חומש, אין הצדקה מועילה להגן עליו (כתובות סו, ב).

אין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף
אמרו חכמים (ברכות כ, א) שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף. כי הוא "עלי עין", שהתעלה מעל העין הרע. ועל זרעו נאמר "וידגו לרוב בקרב הארץ", "מה דגים שבים - מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם". עוד פירוש אמרו: "עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו", שלא התפתה לחטוא עם אשת פוטיפר, "אין עין הרע שולטת בו".

בתחילה עין הרע שלטה ביוסף
ראוי לציין שמתחילה לא היה כמעט אדם שעין הרע שלטה בו כמו ביוסף. בעקבות כישרונו המיוחד, שכפי הנראה היה מעל ומעבר לאחיו, ובעקבות אהבת אביו, אחיו קינאו בו קנאה איומה עד שכמעט הרגו אותו. ואימתי זה היה? כאשר הלך בשליחות אביו לבדוק את שלום אחיו. התוצאה הייתה נוראה: ממעמד של בן חביב הוא הפך לעבד. גם במצרים עין הרע שלטה בו ועוררה את אשת אדונו לחמוד את יופיו. ודווקא מפני שכבש את יצרו ולא חטא לאדונו, העלילה עליו שרצה לאנוס אותה, והשליכו אותו למאסר עולם.

מתוך תהום העין הרע התעלה
אולם בזכות דבקותו בה' ובייעודו המיוחד, המשיך לפתח את אמונתו וכישרונותיו, ולמרות כל האכזבות שהיו מנת חלקו המשיך ללכת בדרכי ה', שהוא טוב ומיטיב לכול. בכלא עזר לשאר האסירים, וכשהובא לפרעה ביקש להיטיב לכל המצרים, וגם באחיו שמכרוהו לעבד לא נקם אלא גמל עימהם חסד ופרנסם בעין טובה. בכך זכה להתעלות אל מעל ומעבר לכל הקטרוגים של עין הרע, וסלל דרך לכל הרוצים להיות נאמנים לדרכם לפעול בגדלות לשם שמיים בלא לחשוש מעין הרע.

העצה נגד עין הרע - ללכת בדרכו של יוסף
מתוך כך למדנו שהעצה נגד עין הרע היא ללכת בדרכו של יוסף, שמתוך אמונה ודבקות בה' עשה את כל מעשיו לשם שמיים, ואף כשהצליח לפתור את חלומות פרעה תלה את הצלחתו בה', ועל ידי כך התעלה אל מעל להשפעת עין הרע. כך דבק בייעודו בלי להתפתות ליהנות מדבר שאינו שלו, ובלי להתפתות לעשות מעשים טובים לשם כבוד. על ידי כך נעשה מוגן מעין הרע כדגים שבים.
כלומר, מי שאינו מושפע לרעה מהסובבים אותו, אינו מבקש מהם הכרה וטובות הנאה, וגם אינו נוטר להם על רעתם כלפיו - אין להם יכולת להזיק לו בעין הרע.
מתוך העיתון 'בשבע'