- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
12
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מצד יסוד החסד, שהוא יסוד הנצח של העולם, אשר חסד יבנה, הרי תכנה של גמילות חסדים אחוז בחיי עולם, בשרש הקרן הקימת לעוה"ב, עולם הנצחי. אמנם בתכן המתגלם במעשה החסדים, הנדרשים למלא את המחסורים של כל אלה אשר הם סובלים חסרון, בעולם המוגבל המלא חסרונות, הרי הדבר אחוז בתכונת חיי עוה"ז, ובשביל כך כפולה היא מדת גמילות חסדים, בעושר חיים כפלים, חיי השעה וחיי העולם, וראוי לה שתהיה נמנית בין הדברים, שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קימת לעוה"ב.
השכמת בית המדרש שחרית וערבית.
דרישתה של תורה בעתים הקבועים, שהצבור מוכן לקבע להם את זמנו בתדירות, כשהיא משתמרת, יש לה אופי נצחי מצד ערכה של תורה, שהוא למעלה מן השמש, ומקורו בחיי עולם. אבל האיגוד, שהצבור כולו מתאגד ע"י הזמנים הקבועים, שלבו פונה לקביעות התורה, ביחוד מקום, ובהשכמה, כדי שלא יטרד השעור מפני עסקי החיים ודאגותיותם, ענין זה יש בו משום ברכה זמנית, שהוא מישר את המדות המעשיות ומקיים את יסוד הצבור ומאמץ את ערכו. ע"כ יש בזה משום הכח הכפול של חיי שעה וחיי עולם, אכילת פירות בעוה"ז וקיום הקרן לעוה"ב.
והכנסת אורחים.
נפלאה היא מצוה זו, מצד חסדה הזמני להמציא להאורח, הנודד ממקומו, את משאליו החסרים לו, כאילו היה נמצא בביתו. עוד יש בה משום הארה נצחית, שהנקודה היותר טהורה ויותר טובה שבאדם מתגלה היא בשעה שהפגישה עמו היא חדשה, וביחוד כשהיא פוגשת את המבט של האהבה של חן ושל הידידות של אחים, והאור הזה קורא את המקוריות הנצחית של הנשמה להתלהט ולהאיר באור תפארה, הנותנת חיים נצחיים להאישיות, הפועלת לחשוף את האורה האצילית הזאת הקימת עדי עד. הרי יש כאן פירות בעוה"ז, מצד החסד הארעי, והקרן קימת לעוה"ב, מצד הארת הנשמה, האצורה תמיד בצרור חיי עד.
ובקור חולים.
החולה, שגופו נדכא, וחייו החמריים מדולדלים הם, כמה מן הטוב הזמני יש לכל הבא להיות לעזר לו בחומר וברוח. אבל יותר מזה עומד כאן לפנינו חזון נצחי. המחלה באנושיות היא מקלשת את החמריות הגסה והיא מקרבת את האדם לצד עילאה. "שכינה למעלה מראשותיו של חולה". כאן יש זיו הנצח החי וקים עדי עד, המתחבר בקרנו העליונה עם הפירות, הבאים מצד הערך הזמני של הישועה החמרית, אשר להחולה שנשבר גופו והגיע עד דכא, שמשם יושע לאור באור החיים.
ולוית המת.
כמה מן הערך הזמני של כבוד האדם יש בתכונה זו של כבוד המתים בכלל, ויותר מובלטת מכל היא תכונת הלויה, הכוללת כבוד וחבה לגויה הנבדלת מתוך החיים, באשר היא היתה מכון ומשכן לאור האלהי, חביון לנשמה המאירה באור חיי עולם. כבוד האדם בהוה, מצד התועלת החברותית, הנמצא בחיי הזמן, מכל אשר יחובר אל החיים, הוא התכן של הפירות בעוה"ז, והיקר העליון של זיו הנשמה, של "והחי יתן אל לבו" אל תכלית החיים ומכונם העליון, הלא הוא יסוד הקרן הקימת לעוה"ב.

שאו שערים ראשיכם (2)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אב תשע"א

"ויאמר אליו", "ויאמר הנני", "ויאמר קח נא"
עולת ראיה – פרשת העקידה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב טבת תשפ"ה

"ככתוב בתורתך", "ויהי אחר", "והאלוקים ניסה"
עולת ראיה – פרשת העקידה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א טבת תשפ"ה

המונעים הכרת הטוב במציאות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה תמוז תשע"א

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י' - י"א (1)
שיעור מס' 99
כ"ו סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך עושים קידוש?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
האם מותר לפנות למקובלים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
עירוב תבשילין