ספק טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף

הגדרה[עריכה]

ספק טומאה שנמצא ברשות הרבים טהור, וברשות היחיד טמא (הסוגיא בסוטה כח.).

לדוגמא, נמצא כלי, ספק האם הוא טהור או טמא (פסחים יט:). ספק האם האדם נגע בדבר טמא (קידושין פ.).

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מפרשת מסוטה (סוטה כח., והגמרא שם (כט.) הוסיפה שאת דין יש בו דעת להישאל (דהיינו שאם לא היה שם אדם - אפילו ברשות היחיד טהור) לומדים מהפסוק "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל" (ויקרא ז-יט)).

הטעם שברשות הרבים טהור, שהרי אפילו טומאה ודאית דחויה בציבור, וכל שכן ספק (תוספתא טהרות סוף פרק ו, רמב"ם שאר אבות הטומאות טז-א).

והטעם שברשות היחיד טמא, משום שבזה כו"ע מודים שספיקא דאורייתא לחומרא דאורייתא (שהרי בשאר ספיקא דאורייתא נחלקו הראשונים^[1]) (לבוש מרדכי יבמות ט).

לגבי ודאותו, הוא דין ודאי (ולא דין ספק) בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד:

1. ברשות הרבים הנוגע טהור טהרה ודאית אפילו אם באמת נגע בחפץ טמא (הנהגה, שאנו פוסקים שטהור, אפילו שבמציאות נגע בטומאה) (אחיעזר ח"א א-ג. אך הקובץ שיעורים (ח"ב מה-ט) כתב שאינה טהרה ודאית, אלא רק אין צריך לחשוש שהוא טמא, אך אם באמת נגע בטומאה לא נטהר).
2. ברשות היחיד הנוגע טמא בטומאה חדשה אפילו אם באמת החפץ טהור (הנהגה, שאנו פוסקים שטמא, אפילו שבמציאות לא נגע בטומאה) (אחיעזר ח"א א-ג. והקובץ הערות (לט-א) חקר האם נחשב כאילו נגע בטומאה, או שטמא אפילו שלא נגע בה).

פרטי הדין[עריכה]

באין בו דעת להישאל עליו, כלומר שלא היה שם אדם, אפילו ברשות היחיד טהור (סוטה כח:).

כשאדם יודע שבאמת טמא, אף על פי שספק ברשות הרבים דינו כוודאי טהור, מצווה עליו להפריש אחרים (שערי יושר א-ב ד"ה ונראה).

ספק הרגיל וקרוב לוודאי (לטהר) טהור אפילו ברשות היחיד (תוס' פסחים ט. ד"ה ואם)^[2].

חוזק[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה^[3].

עד אחד בטומאה, מסתפק בזה השב שמעתתא (ו-כג).

רוב עדיף מספק טומאה (קהילות יעקב כתובות ח)^[4].

חזקת הגוף - לקובץ שיעורים (כתובות רסג רסה) לא מועילה לטהר ברשות היחיד, ולשב שמעתתא (א-טו) כן מועילה.

חזקת הדין לא מועילה לטהר ברשות היחיד (תוס' חולין ט: ד"ה התם).

ספיקא דרבנן עדיף מדין ספק טומאה ברשות היחיד, ולכן מקילים בטומאה דרבנן (קונטרסי שיעורים כד-א ד"ה ולא).

אין ספק מוציא מידי ודאי מועיל לטמא אפילו ברשות הרבים. כגון שידוע שהיתה כאן טומאה וספק האם גררוה, נחשבת כוודאי טומאה וטמאה (מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. והמהר"ם עבודה זרה מב. (על תד"ה מפני) כתב זאת בלשון "ויש לתרץ בדוחק").

ספק ספיקא, טומאה עדיפה ממנו. ולכן בספק ספיקא לטהר ברשות היחיד - עדיין טמא (קהילות יעקב כתובות ח, קובץ שיעורים בבא בתרא רמו).

כללים[עריכה]

בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.

בתרי ותרי, כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, מפורש במשנה (טהרות ה-ט) שברשות הרבים טהור וברשות היחיד טמא, אך הר"ש (שם) הקשה על זה.

הערות שוליים[עריכה]