משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול/תאריכי פטירה

תשרי

א' (יום ראשון של ראש השנה):

שנת ב' אלפים פ"ה או פ"ו שרה אמנו^{(דרוש מקור)}
רבקה אמנו^{(דרוש מקור)}
חנה אם שמואל^{(דרוש מקור)}
שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי דעת ראב"ע^[1], רד"ק^[2] ורבנו ירוחם^[3]).
שנת ד' אלפים תשע"ב - רבי אמנון ממגנצא - מחבר הפיוט "ונתנה תוקף" (אור זרוע ראש השנה רעו).
שנת תקכ"א - רבי יהודה עייאש - בעל שו"ת "בית יהודה".
שנת תר"ג - רבי אהרן אבן צור מפאס - בעל "זבחי צדק".
שנת תר"מ - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר, המלבי"ם - מגדולי מפרשי התנ"ך.
שנת תרע"ד - הרב יעקב דוד וילבסקי, הרידב"ז - רבה של צפת.

ב' (יום שני של ראש השנה):

שנת תרפ"ב - רבי אברהם פרלוב, "הינוקא מסטולין" - האדמו"ר השישי של חסידות קרלין.
שנת תש"א - רבי סלמאן אליהו - מקובל, מחבר ספר "כרם שלמה".

ג' (צום גדליה):

שנת ג' אלפים של"ט - גדליה בן אחיקם, נציב יהודה (לפי מסורת חז"ל^[4]).
שנת תמ"ג - רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - מחבר ספר "מגן אברהם" על שולחן ערוך חלק אורח חיים.
שנת תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ - מחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה.
שנת תר"צ - רבי נפתלי טרופ, הגרנ"ט - ראש ישיבת ראדין.
שנת תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האגמו"ר החמישי של חסידות לעלוב.
שנת תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של קרינקי וסגן יו"ר "אגודת הרבנים" בפולין.
שנת תשי"ז - רבי אפרים הכהן - זקן מקובלי ירושלים.
שנת תשע"ב - הרב גדליה אייזמן - משגיח רוחני בישיבת קול תורה.

ד':

שנת תקפ"א - רבי אברהם דנציגר מוילנא - מחבר ספר "חיי אדם".
שנת תרל"ט - הרב יהודה חי אלקלעי - רב בבולגריה, ממבשרי הציונות.

ה':

שנת ב' אלפים קצ"ו - נפתלי בן יעקב^{(דרוש מקור)}.
שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (על פי העולה מדברי בעל הלכות גדולות^[5]).
שנת תשנ"ב - הרב ברוך שלום הלוי אשלג - מ�ובל ואדמו"ר מחבר ספר "ברכת שלום". בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג - בעל פירוש הסולם לזוהר.

ו':

שנת תקע"ב - רבי אריה לייב משפולי, הסבא משפולי - אדמו"ר חסידי.
שנת תשע"ב - הרב חנן פורת - איש חינוך והתיישבות ציוני-דתי, חבר הכנסת, ממייסדי ישיבת בית אורות ותנועת ,גוש אמונים.

ז':

שנת ב' אלפים שי"ב - זבולון בן יעקב^{(דרוש מקור)}

ט' (ערב יום הכיפורים):

שנת ג' אלפים תתפ"ד - נקבר רבי אלעזר בן רבי שמעון (בבלי בבא מציעא פד ב).
שנת ג' אלפים תתצ"ו - רבי עקיבא - מגדולי התנאים (ע"פ אחת המסורות^{(דרוש מקור)}).
שנת ר"פ - רבי אברהם סבע - מקובל ממגורשי ספרד, בעל ספר "צרור המור".
שנת תש"ך - רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הגרי"ז מבריסק - ראש ישיבת בריסק בליטא ובירושלים, ומחבר "חידושי הגרי"ז".

י' (יום הכיפורים):

זכריה בן יהוידע - נביא וכהן גדול בבית המקדש הראשון (ירושלמי תענית ד ה).
שנת ד' אלפים רע"א - רב אחאי בריה דרבה בר אבוה - מחכמי הדור הראשון לסבוראים^[6].
שנת תרכ"ו - רבי שמואל דוד לוצאטו, שד"ל - פרשן המקרא משורר ובלשן איטלקי.
שנת תשט"ו - הרב יהודה לייב הלוי אשלג - מחבר "פירוש הסולם" על ספר הזוהר.
שנת תש"ע - רבי שמעון נתן נטע בידרמן - האדמו"ר השביעי מלעלוב.
שנת תשע"א - הרב משה בוצ'קו - ראש ישיבת עף חיים במונטרה שבשוויץ וישיבת היכל אליהו בכוכב יעקב.

י"א:

שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב טביומי, מר בר רב אשי - מאחרוני אמוראי בבל, ראש ישיבת סורא^{(דרוש מקור)}.
שנת ד' אלפים רכ"ז או רכ"ח - רב הונא בריה דמר זוטרא - מאחרוני אמוראי בבלתבנית:שרוש מקור.
שנת תרס"ד - רבי יוסף זכריה שטרן - רבה של שאוול, בעל שו"ת "זכר יהוסף".

י"ב:

שנת תקל"ז - רבי אברהם המלאך - בנו של המגיד ממזריטש.

י"ג:

שנת תקס"ג - רבי שלום שכנא מפרוהוביטש - בנו של רבי אברהם המלאך.
שנת תקצ"ח - רבי עקיבא איגר - רבה של פוזנן ומגדולי האחרונים.
שנת תרמ"ג - רבי שמואל שניאורסון, אדמו"ר מהר"ש - האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד - ליובאוויטש.
שנת תרמ"ה - רבי מנחם מנדל פאנט - האדמו"ר השני של חסידות דעעש.
שנת תרס"ז - רבי ישראל פרידמן מסדיגורא - האדמו"ר השני של חסידות סידגורא.

י"ד (ערב סוכות):

שנת תקע"ה - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ - מחשובי האדמור"ים בפולין.
שנת תש"ט - רבי יוסף צבי דושינסקי, מהרי"ץ - גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
שנת תשמ"ה - הרב בן ציון דרוק - ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים.

ט"ו (יום טוב של חג הסוכות):

שנת ב' אלפים רנ"ה או רנ"ו - יעקב אבינו^{(דרוש מקור)}
שנת תרנ"ו - רבי מרדכי לייפער - האדמו"ר השני של חסידות נדבורנה.
שנת תשס"ח - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בבית הדין הרבני הגדול.

ט"ז (היום הראשון של חול המועד סוכות. בחו"ל יו"ט שני של סוכות):

שנת תנ"ח - רבי משה זכות, הרמ"ז - רב ומקובל במנטובה.
שנת תרס"ט - רבי שלום דובער שניאורסון מרציצא - אדמו"ר בשושלת חסידות חב"ד קאפוסט.
שנת תרע"ד - רבי צבי הירש שפירא - רבה של מונקאטש והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, מחבר ספר "דרכי תשובה" על יורה דעה.

י"ז (היום השני של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הראשון של חוה"מ):

שנת תשי"ז - רבי דוד מרדכי טברסקי מטולנא - האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות טולנא.

י"ח (היום השלישי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השני של חול המועד):

שנת תקס"ב - רבי משולם איגרא - רבה של פרשבורג.
שנת תקע"א - רבי נחמן מברסלב - מייסד חסידות ברסלב.
שנת תקפ"א - רבי בצלאל רנשבורג, מהר"ב רנשבורג - מכחמי פראג, פוסק ופרשן התלמוד.

י"ט (היום הרביעי של חול המועד סוכות. בחו"ל היום השלישי של חוה"מ):

שנת תקנ"ח - רבי אליהו מוילנא, המכונה הגאון מוילנא והגר"א - מגדולי האחרונים.
שנת תקע"ד - רבי יצחק יעקב רבינוביץ' מפשיסחא, היהודי הקדוש - אדמו"ר בולט בפולין ומיסד זרם בחסידות.

כ' (היום החמישי של חוה"מ סוכות. בחו"ל היום הרביעי):

שנת תכ"ד - רבי העשיל מקראקא, הרבי ר' העשיל- בעל "חנוכת התורה".
שנת תקפ"ט - רבי אליעזר פאפו - רב בבולגריה ומחסר ספר "פלא יועץ".
שנת תשס"ו - רבי אברהם ישכר אנגלהרד - האדמו"ר השישי מחסידות ראדזין.

כ"א (הושענא רבא):

שנת כ"ד - רבי יחיאל ב"ר אורי- אבי הרא"ש.
שנת תרס"ד - רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר הראשון של חסידות טשורטקוב.

כ"ב (שמיני עצרת ובא"י גם שמחת תורה):

שנת תשכ"ז - רבי משה יעקב הכהן רביקוב, "הסנדלר" - מקובל וצדיק נסתר מיפו.

כ"ג (אסרו חג סוכות בא"י. בחו"ל שמחת תורה):

שנת ד' אלפים תשע"ה - רבי חנוך ב"ר משה מקורדובה - מארבעת השבויים, בנו של רבי משה ב"ר חנוך.
שנת תשל"ב - רבי דוד יונגרייז - ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

כ"ד (בחו"ל אסרו חג סוכות):

שנת רס"ט - רבי יהודה מינץ, מהר"י מינץ - רבה של פדובה.
שנת תקמ"ב - רבי יעקב יוסף מפולנאה - תלמיד הבעל שם טוב ומחבר ספר תולדות יעקב יוסף.
שנת תרל"ה - רבי אליהו גוטמכר - רבה של גריידיץ וממבשרי הציונות.
שנת תשע"א - הרב יהודה מועלם - ר"מ בישיבת פורת יוסף.

כ"ה:

שנת תק"ע - רבי לוי יצחק מברדיטשב - רבה של ברדיטשב ואדמו"ר, מתלמידי המגיד ממזריטש.
שנת ת"ר - רבי משה סופר, החתם סופר - רבה של פרשבורג, מייסד וראש ישיבת פרשבורג.
שנת תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ''- האדמו"ר מביאלה - בני ברק.

כ"ו:

שנת תקפ"ז - רבי אשר מסטולין - האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין.

כ"ז:

שנת ד' אלפים תתקל"ה או תתקל"ח - רבי יצחק הזקן מדנפיר, ר"י הזקן - מגדולי בעלי התוספות.
שנת תק"ב - רבי אלעזר רוקח - רב בגליציה ובהולנד, מחבר ספר "מעשה רוקח".
שנת תשע"ו - הרב יורם אברג'יל - מייסד וראש מוסדות "רב פעלים - קול רינה" בנתיבות.

כ"ח:

שנת שצ"ד - רבי אפרים זלמן שור - רב בפולין, מחבר ספר "תבואות שור".

כ"ט (ערב ראש חודש חשוון):

שנת ג' אלפים תמ"ט - שמעון הצדיק - מאנשי כנסת הגדולה וכהן גדול^{(דרוש מקור)}.
שנת רס"ח או רס"ט - רבי יצחק אברבנאל - הוגה דעות ופרשן המקרא בדור גירוש ספרד.
שנת תר"א - רבי אברהם דוד מבוטשאטש - רב ופוסק, בעל "אשל אברהם" על אורח חיים.

ל' (א' דראש חודש חשוון):

שנת תרט"ז - רבי צבי הירש חיות, מהר"צ חיות - רבה של ברודי, פרשן התלמוד וחוקר.

מרחשוון

א' (ב' דראש חודש חשוון):

שנת תכ"ג - רבי מנחם מנדל קורכמל - מחבר שו"ת "צמח צדק" (הקדמון).
שנת תרע"ט או תר"פ - רבי יוסף ענגיל - רבה של קראקא ומחבר ספרי "אתוון דאורייתא" ועוד.
שנת תקנ"א - רבי דוד חזן- מחבר שו"ת "חקרי לב".
שנת תשע"ב - הרב בנימין אייזנר - רב ומחנך ציוני דתי.

ב':

שנת ש"ן - רבי שמואל די מודינה, מהרשד"ם - בעל שו"ת מהרשד"ם.
שנת תשכ"ד - רבי ברוך הגר - האדמו"ר הראשון של חסידות סרט ויז'ניץ.

ג':

שנת תרי"א - רבי ישראל פרידמן מרוז'ין - מייסד שושלת חסידות רוז'ין.
שנת תרכ"ו - רבי יוסף זונדל מסלנט - מורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים.
שנת תרכ"ז - רבי יהודה לייב שניאורסון, מהרי"ל - מייסד שושלת חסידות קאפוסט.
שנת תר"פ - רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק - מייסד וראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק ומייסד שיטת נובהרדוק במוסר.
שנת ת"ש - רבי יצחק זעליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב - אדמו"ר בפולין, נינו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
שנת תשע"ד - הרב עובדיה יוסף - הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה.

ד':

שנת תרפ"ג - רבי יואב יהושע וינגרטן - רבה של קינצק ומחבר שו"ת "חלקת יואב".
שנת תש"ד - רבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה - מחבר ספרי חובת התלמידים ועוד.

ה':

שנת תרל"ה - הרב צבי הירש קלישר - רבה של טהורון, ממבשרי הציונות.

ו':

שנת תס"א - רבי יהודה החסיד השני - מנהיג קהילת האשכנזים בירושלים.

ז':

שנת תר"צ - רבי יוסף לייב בלוך - ראש ישיבת טלז.
שנת תרצ"ד - רבי מאיר שפירא מלובלין - מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין והוגה רעיון "הדף היומי".

ח':

שנת תר"מ - רבי מנחם נחום קפלן מהורדנה - רבו של החפץ חיים.

ט':

שנת פ"ח - רבי אשר ב"ר יחיאל, הרא"ש - מגדולי הראשונים.
שנת ת"ש - רבי שמעון שקופ - ראש ישיבת גרודנא ומחבר ספר "שערי יושר".

י':

שנת ב' אלפים שכ"ב - גד בן יעקב^{(דרוש מקור)}.
שנת תרי"ב - רבי יצחק מינקובסקי מקרלין - בעל "קרן אורה" על הש"ס.
שנת תשכ"ו - הרב דב בעריש ויידנפלד, הרב מטשיבין - ראש ישיבת כוכב מיעקב טשיבין ומחבר ספר "דובב שפתי ישנים".

י"א:

שנת אלף תרנ"ו - מתושלח בן חנוך^[7]
שנת ב' אלפים ר"ח או ר"ט - רחל אמנו^[8].
שנת ב' אלפים שי"ח - בנימין בן יעקב^{(דרוש מקור)}.
שנת תקנ"ח - רבי מנחם נחום מטשרנוביל - מייסד שושלת חסידות טשרנוביל לענפיה ומחבר ספר "מאור עיניים".
שנת תרמ"ד - רבי אברהם וינברג (הראשון) - מייסד חסידות סלונים ובעל "יסוד העבודה".
שנת תרצ"ב - רבי יהודה לייב חסמן - משגיח בישיבת סלבודקא בליטא, בחברון ובירושלים. מחבר ספרי "אור יהל".
שנת תשע"ב - הרב נתן צבי פינקל (מיר - ראש ישיבת מיר.

י"ב:

שנת תקמ"ח - רבי זאב וולף קיצעס - מתלמידי הבעל שם טוב.
שנת תרכ"ו - רבי נחום לעווי משאדיק - מחכמי ירושלים ומחבר "אבני קודש".
שנת תשנ"ב - רבי יהודה צדקה - ראש ישיבת פורת יוסף ומחבר ספר "קול יהודה".

י"ג:

שנת תקמ"ד - רבי ברוך מקוסוב - מתלמידי המגיד ממזריטש. מחבר ספרי "יסוד האמונה" ו"עמוד העבודה".

י"ד:

שנת תש"ג - רבי אברהם אלימלך פרלוב - האדמו"ר השמיני של חסידות קרלין.

ט"ו:

שנת ג' אלפים תרכ"ב - מתתיהו בן יוחנן - כהן גדול ואבי משפחת החשמונאים. מנהיג המרד ביוונים^{(דרוש מקור)}.
שנת תשי"ד - רבי אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש - פוסק חשוב, מחבר ספר "חזון איש", ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל וממעצבי דמותה.

ט"ז:

שנת תק"צ - רבי עמקם רוזנבוים, "רבי עמרם חסידא" - רב וצדיק בהונגריה ובצפת.
שנת תרצ"ז - הרב בן ציון אברהם קואינקה - ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ועורך "המאסף".
שנת תשכ"ד - הרב ראובן כץ - רבה של פתח תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
שנת תשנ"ה - רבי שלמה קרליבך - מליחן, זמר ומקרב לבבות.
שנת תשס"ב - הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק ומנהגי היהדות החרדית בארץ ישראל.
שנת תשע"ד - הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומרכז ישיבות בני עקיבא.

י"ז:

שנת תקפ"ו - רבי מנחם מנדל מקוסוב - אבי שושלת חסידות קוסוב (שממנה יצאה חסידות ויז'ניץ) ומחבר ספר "אהבת שלום".

י"ח:

שנת תשי"ז - רבי יעקב פרידמן- האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות הוסיאטין.
שנת תשל"א - רבי רפאל ברוך טולידנו - רבה של מקנס וממנהיגי יהדות מרוקו באר"י.
שנת תשמ"ז - רבי נחום פרצוביץ - ראש ישחיבת מיר בירושלים.
שנת תשנ"א - הרב מאיר דוד כהנא - מייסד וראש ישיבת הרעיון היהודי ומחבר ספר "אור הרעיון". חבר הכנסת ומנהיג פוליטי.
שנת תשנ"ה - רבי ישראל דב אודסר - מזקני חסידות ברסלב ומייסד הזרם המכונה "נ-נח" בחסידות זו.

י"ט:

שנת תר"י - רבי אליהו רגולר מקאליש - מחבר שו"ת "יד אליהו".
שנת תרפ"ב - רבי דוד צבי הופמן, רד"צ הופמן - רב פוסק ופרשן המקרא בהונגריה ובגרמניה.

כ':