טומאת אדם

בהלכות טומאה וטהרה, אדם יכול להחשב לטמא אם הינו מוגדר כמצורע, זב, בעל קרי, נדה או יולדת, או אם נטמא מאב הטומאה בטומאת מגע, טומאת משא, טומאת אוהל או טומאות אחרות. אדם יכול להחשב רק כאבי הטומאה או כראשון לטומאה, ולא בדרגות נמוכות יותר.

סוגי הטומאה[עריכה]

בשונה מכלי, (ולדעת חלק מהראשונים בשונה מכלי מתכת), אדם אינו יכול להחשב בדרגת אבי אבות הטומאה בחייו, אלא רק במיתתו, שאז הוא בהכרח אבי אבות.

אדם יכול להגיע לטומאת אב הטומאה בכמה אופנים:

• להטמא במת (על ידי מגע משא או אוהל או נגיעה ונשיאה של כלי או כלי מתכת שנטמא במת),
• אם יצאה הימנו זיבה ונהיה זב,
• אם לקה בנגע צרעת ונהיה מצורע,
• אשה נידה או זבה,
• יולדת.
• אדם הבועל נידה,

אדם יכול להיות ראשון לטומאה באופנים הבאים:

• נגע בשרץ או בנבילה,
• בעל קרי או אדם שנגע בשכבת זרע,

התייחסויות אקטואליות[עריכה]

כיום, שבית המקדש נחרב ועדיין לא נבנה, אין הטומאה נוגעת לחייו הפרטיים של כל אדם, שכן אין שום צורך להיכנס להר הבית למקומות המקודשים. אם כי על הכוהנים קיים גם כיום איסור להטמא, כאמור בפרשת אמור "אמור אל הכוהנים בני אהרון... לנפש לא יטמא לעמיו". האופן היחיד בו מותר לכוהן לגרום לעצמו טומאה, הוא לצורך טיפול בצורכי קבורת שבעת קרוביו בדרגה ראשונה, שהם אב ואם, אח ואחות (שאינה נשואה), בן ובת.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שלמה גורן, ‏האם מותר לכהן ללמוד רפואה, באתר דעת