הנתבעים 1-2 הם בעלי מגרש 92 בישוב, הם בנו את ביתם, ופלשו בבניית הביוב לתוך המגרש השכן שהיה באותה העת בבעלות הנתבעים 3-4, לאור זאת, נחתם ביניהם הסכם לחילופי שטחים. אך, השטחים לא הוחלפו באופן רשמי. כאשר התובעים קנו את הדירה מהנתבעים 3-4 הם השאירו 70,000 דולר כערובה לכך שהמכירה תושלם כדין. נקבע בין הצדדים שהרב א' יחליט אם התמלאו התנאים להעברת תשלום זה. התובעים נדרשו לפנות כל מיני דברים, כמו כן נגרמו להם לטענתם נזקים תכנוניים. לטענתם הפלישה היא מכוונת, והביוב מסב להם נזק, התובעים תובעים מהנתבעים 1-2 סכומים על הנזק שנגרם להם בגלל הפלישה. לטענת הנתבעים 1-2 הסכם החלפת השטחים בר תוקף, ויש לתקן ולהחליף את השטחים, כמו כן לטענתם אין לתבוע את פינוי הביוב אלא רק פיצוי. הנתבעים מבקשים מבית הדין להורות לצדדים להעביר את השטחים ברשויות באופן רשמי, הם מבקשים הוצאות משפט, והוצאות על עיכוב הטיפול בביוב.

התובע עבר למושב א' וקנה נחלה במטרה להקים עליה פינת חי, הוא השקיע יחד עם הנתבע כספים רבים ובסופו של דבר לא הרוויח כפי שחשב, הוא החליט לסגור את פינת החי, הוא תובע את הנתבע שיתן את חלקו בהפסדים, כפי שלדעתו הוא התחייב, מאידך הנתבע תובע את התובע שיפצה אותו ב-5000 ש"ח עבור זה שהוא סגר את האתר.

התובעים בנו בית חדש בישוב שבו הם מתגוררים, הם הזמינו חלונות חדשים מהנתבע לצורך ביתם, תוך הבהרה שהם צריכים את החלונות לא יאוחר מחודש 8, לאחר עיכוב בגלל שנתבע ישב שבעה, הוא בא למדידות, אך לאחר מכן נגרם איחור בהזמנה, שהצדדים חלוקים באשמת מי.
התובעים תובעים מהנתבע את עלות התקנת החלונות הזמניים ופירוקם בסך 12,500 ש"ח, וכמו כן קנס לקבלן שבנה את הבנית בסך 15,000 ש"ח, ועלות העסקת שומרים בסך 7,000 ש"ח, עלות הפסד יימי עבודה של התובע בסך 9,800 ש"ח, דמי שכירות בסך 6,600 ש"ח, ופיצוי על עגמת נפש.
הנתבע לעומת זאת תובע פיצוי על העיכוב בתשלום, ופגיעה בשמו הטוב בסך 29,000 ש"ח.

התובעת עבדה בחנותו של הנתבע, לאחר סכסוך שהיה ביניהם היא עזבה את החנות כשאף אחד מהצדדים לא הסכים לומר שהוא מפטר או מתפטר. כעת היא תובעת פיצויים והפרשי שכר מהנתבעת.

הנתבע מר צדוק הוא מנהל חברה ששילמה בצ'קים פתוחים לחברה אחרת, הצ'קים הועברו על ידי נותן השירות למר שלמה, לאחר זמן החליט הנתבע לבטל את הצ'ק מכיון שלטענתו הוא לא קיבל מהתובע את מה שהוא נתבקש על ידו, התובע הזהיר אותו שלא לבטל את הצ'ק ולמרות זאת הוא ביטל, הוא תובע ממר צדוק את מלוא שווי הצ'קים בסך 37,000 ש"ח.

התובעת התעניינה בשכירות דירה השייכת למר יהודה הנתבע 1, ואשר נמצאת בקיבוץ, התובע 2 הינו מתווך שתיווך את הדירה הזו, התובעת תובעת מבעל הדירה פיצויים על כך שהוא ביטל במפתיע את השכרת הדירה, והיא הוציאה על כך הוצאות, וכמו כן היא תובעת מהנתבע 2 החזר של מקדמת דמי התיווך בסך 1000 ש"ח לטענת הנתבע 2 הוסכם סכום זה לא יחזור.

Both Plaintiffs and Defendants were making aliya. Defendants used a large container for shipping their goods. Plaintiffs paid Defendants part of the price they paid to use some of the space in the container for their goods. Some of the Plaintiffs. items got lost and some broke, The insurance isn't prepared to cover the damage. Plaintiffs claim the move wasn't done carefully enough and therefore they want Defendants to pay for the lost and broken items and to give back some of the money they paid to use the container since the movers didn't do their job properly. Defendants claim the movers did a reasonable job and doubt some of the items made their way to them in the first place.

הנתבעת היא ישיבה שביצעה הרחבה, לטענת התובע שהוא שכן הישיבה, כעת יש בעייה משום שהקירבה בין הישיבה לביתו נמוכה מדי, כמו כן הוא טוען שהשירותים מפריעים לו. הוא תובע מהנתבעת לסלק את תוספת הבנייה המפריעה. אף שבמהלך הבנייה הוא ראה את הבנייה הוא לא חשב שזה כל כך יפריע.

אחד השכנים בבית משותף הגר בקומה הראשונה, עשה תיקונים בביוב, והוציא על כך 1800 ₪, שלושה שכנים שילמו לו, אך שאר השכנים מסרבים לשלם לו משום שהם טוענים שהתיקונים נעשו לצרכי, וכמו כן הוא הוציא את ההוצאה מבלי לשאול אותם מראש. והם היו משיגים את העבודה במחיר זול יותר. וכמו כן הוא לא הגיש קבלות. בנוסף הוא תובע הוצאות עקירת עץ האקליפטוס.

ראובן ושמעון הם שכנים בשכונת זכרון משה, שמעון גר בבית חד קומתי, והגיש תוכניות לעירייה לבנוות קומה נוספת, הוא מבקש מבית הדין להורות לראובן שלא יגיש התנגדות לעירייה.