תביעת מזונות נגד אב, על ידי בניו, בטענה שההסכם שעשה עם אמם לפטור אותו ממזונות אינו תקף כלפיהם, משום שאין סמכות לאמם, לוותר על זכויותיהם.

התובע עובד במכון תורני של הוצאת ספרים בעבודות של עריכה והגהה, לאחר כ-18 שנות עבודה, ולאחר שעיכבו את משכורותו במשך כמה חודשים הוא רוצה לעזוב את העבודה. והוא תובע פיצויי פיטורין עבור 18 שנות עבודה, שבחלקן הוא היה רשום כתלמיד כולל. הנתבע בעלי המכון טוען שלתובע לא מגיע פיצויים משום שהוא מוגדר כאברך כולל.

התובע מבקש לבטל את מכירת הדירה שהוא מתגורר בה בשכירות. לטענתו יש לו דין בר מצרא ולכן לאפטרופוסים היה אסור למכור לאחר.
הנתבע דוחה התביעה בטענה שהתובע ידע מהמכירה, זמן רב חיכו לו שיקנה, ולא הציע כלל את הסכום המבוקש.

תביעת שכן מחבירו שירחיק הקמת סוכתו ארבעה מטר מחלון דירתו. — טענת הנתבע שיש לו בזה חזקה של שנים רבות ובהסכמת התובע. — דין הרחקה וחזקה בסוכת החג.

התובע עובד כעורך במכון תורני להוצאת ספרים, הוא ביקש להתפטר בגלל עיכוב בתשלומי המשכורת, ולחייב את הנתבע בפיצויי פיטורין, הנתבע מנהל המכון הודה שהמשכורות התעכבו, אך טוען שזה לא באשמתו, בנוסף הוא טוען שהשכר שמגיע לתובע נמוך ממה שהוא תובע משום שהוא לא עבד שעות נוספות, הוא מבקש לפרוס את החוב, ותובע מהעובד להשיב חומר שעבד עליו ותפס אותו כמשכון, לטענת התובע הוא עבד את השעות הנוספות אלא שלא עבד אותם במכון, וכך גם המשיך לעבוד גם אחרי התביעה.

התובע ניהל מו"מ עם עו"ד ששימש כמיופה כח המוכרת. התובע שילם לקניית מגרש כשלושת אלפים ל"י מקדמה וכן נערך חוזה אך הנתבעת לא חתמה עליו ולאחר זמן הודיעה שהיא מבטלת את המכר.
התובע טוען שיש לראות את נתינת הכסף כמעשה קניין, וכן הם הוציאו הוצאות על תוכניות בניה.
הנתבעת טוענת שלא ניתן יפוי כח לסגור את העיסקה.

ערעור על פסק בית הדין המחייב משודך, בתשלום חלקי של דמי בושת. במקום שבועה.

בני זוג שהתגרשו האשה טוענת שמגיע לה מחצית מן הדירה ואילו האיש טוען שזכויות האשה בדירתם - מועטות מאד. ומציג שטר התומך בדבריו.

תביעת אלמנה שאחי בעלה יפטרנה בחליצה. היבם טוען שיהיה מוכן לעשות זאת לאחר שנת האבל. ביה"ד חייבו במזונות לאלמנה.
לאחר הסכמת היבם לחלוץ, תבע שהאלמנה תחזיר לו את דמי המזונות שנתן. סכום כסף כנגד הרהיטים שבבית הנפטר. האלמנה סרבה אך אמרה שתיתן כל חודש 75% מהפיצויים שאמורה לקבל ממקום העבודה של בעלה.
בינתיים בית המשפט הוציא צו שנותן זכות להורי הנפטר בחצי מהנכסים והפיצויים. היבם והוריו תובעים את האלמנה שע"פ דין תורה כספי הפיצויים מגיעים אליהם כיוון שאשה אינה יורשת.
לגבי הכתובה טוענים שהאשה ירדה לחייו והרי היא כמורדת. וכן תוך כדי המשא ומתן מחלה על הכתובה.

בהסכם גירושין נכתב שהאם אינה יכולה להוציא את בנה לחו"ל. האם ביקשה אישור יציאה לצורך טיפול רפואי לבן. היה"ד נתן אישור אך התנה זאת בהתחייבות ששת אלפים ל"י באם הבן לא יחזור. לאחר דהבן עבר ניתוח האם ביקשה להאריך את השהות בחו"ל לצורך בדיקות ובית הדין לא אישר זאת, ולאחר שהבן לא חזר ביה"ד אישר לגבות את הסעום הנ"ל. כעת ב"כ המערערת טוען שהתחייבות זאת הרי היא אסמכתא ולכן אין חיוב.