שלום הרב, ברוך השם יצאתי עם מישהי לתקופה של חמישה חודשים ולפני שבועיים התארסנו, אקדים טיפה את הסיפור,לפני שהכרתי אותה הייתי נופל הרבה בברית ובשמירת העיינים,ובערך שלושה חודשים לפני כן קיבלתי על עצמי בעזרת הרבה דברים להתחיל לשמור,ובאמת הצלחתי שמרתי את התקופה ואז הכרתי אותה,והמשכתי לשמור,עד שהתחילה הנפילה הראשונה,והבנתי שחזרתי לסורי,עכשיו אני מאורס ועדיין נופל הן בשמירת הברית והן בעיינים,וכל כך כל כך קשה לי עם זה,כל כולי מחולל מבפנים,אני מרגיש שאני בוגד בה,הקטע הוא שאני מאוד קשור להשם יתברך תלמיד ישיבה,3סדרים וכו׳,היא איננה יודעת מזה,יש לציין שאנחנו כל התקופה שומרים נגיעה מלאה,וקשה לי מאוד עם זה,ויכול מאוד להיות שבגלל זה גם אני מנסה לפרוק את היצר שטעון בי לדברים אחרים, הפלאפון שלי מסונן אך תמיד אני מצליח להתחמק, אשמח לעזרה הרב מה אוכל לעשות,תודה!

שלום רב העיקרון הוא שכל דבר שלא יהוה בעיה אחר החתונה אין צורך לספר. אתה צריך להעריך האם אחרי החתונה הקושי ימשך. אם אתה חושב שלא ימשך אין צורך לספר. אבל אם הקושי ימשך נראה לי שלא נכון להעלים קושי זה. צריך להתמודד בגבורה. בכל אופן כיון שהנושא הינו רגיש ועלול לגרום לקשיים גדולם כדאי לשאול עוד אדם גדול או אדם שקרוב אליך בכדי להכריע בנושא זה. בשורות טובות.