בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוה גדולה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

3 דק' קריאה
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום הכיפורים שנאמר: "שבת שבתון הוא לכם" (ויקרא כ"ג)
מצות עשה להתענות ביום הכיפורים שנאמר: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום כיפורים הוא וגו' ועיניתם את נפשותיכם". (ויקרא כ"ג)
מצות לא תעשה שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר: "וכל מלאכה לא תעשו" (ויקרא כ"ג)
מצות לא תעשה שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים, שנאמר: "כי כל הנפש אשר לא תעונה... ונכרתה" (ויקרא כ"ג)


בכל פעם שהיה האדמו"ר הקדוש ר' יחזקאל מקוזמיר פוגש את חברו הקרוב המגיד ר' ישראל מקוז'ניץ, היה שואל אותו: "אביך, ר' שבתי כורך ספרים, היה יהודי נחמד, ירא שמים וכו' וכו', אבל בסך הכל היה יהודי פשוט, איך הוא זכה שיהיה לו בן צדיק כמוך?" בכל פעם היה המגיד מספר לו על איזו הנהגה טובה שהיתה לאביו, מעשי חסד מיוחדים שעשה, מסירות נפשו ללימוד בשעות לא שעות, אולם שום דבר לא התיישב על ליבו של ר' יחזקאל, כדבר שבגינו זוכים לבן נשגב כל כך.
פעם אחת סיפר לו המגיד כי בעיירתם היה יהודי מומר, שנוא על כל היהודים בעיירה, היות והיה מלשין עליהם לפני הפריץ. פעם ניגש המומר לפריץ, ואמר לו, כי אם הוא רוצה שימשיך לשתף איתו פעולה, הוא דורש מהפריץ לדאוג כי הוא יהיה השליח ציבור אצל היהודים ביום הכיפורים הקרב ובא. למרות שיש לו קול יפה במיוחד היהודים לא מוכנים לתת לו להיות החזן בגלל שנאתם אליו. הפריץ נענה בשמחה למלא את רצונו של מקורבו. ללא התמהמהות, הוא קרא לראשי הקהל, ואמר להם שאם אותו מומר לא יהיה חזן, אזי יגרש את כל היהודים מהעיירה, מיד במוצאי החג. היהודים כששמעו זאת נבהלו, איך יתכן שהרשע הזה יהיה השליח ציבור של הקהילה הקדושה ביום הקדוש?! הם ניסו לשכנע את הפריץ, אבל הוא סילקם מביתו בלי לשמוע מילה. ככל שהתקרב החג היו היהודים מוטרדים יותר ויותר, היות ולא מצאו שום דרך להעביר את רוע הגזרה.
והנה מגיע היום, הציבור כולו נאסף בבית הכנסת לתפילת כל נדרי, כשעל פני כולם רובצת עננה כבידה של צער, ביודעם מי עומד להיות החזן. שקט השתרר ברגע שהמומר נכנס בשערי בית הכנסת, הנוכחים הסתכלו זה על זה במבט מבוהל: הבלתי יאומן קורה, הרשע הזה ניגש לתיבה, ועוד רגע מתחיל בתפילה, ולהם אין מה לעשות. החזן כבר מתחיל, כשלפתע אשה מעזרת הנשים התחילה לצעוק בקולי קולות לכל המתפללים: "איך אתם נותנים לו להתפלל עבורנו? תתחילו לצעוק בכל הכח עד שלא נשמע אותו!" הציבור נענע לקריאתה בהתלהבות והצעקות החרישו אוזניים, עד שקולו של החזן לא נשמע כלל וכלל. למחרת הגיע החזן ושוב חזרו הצעקות להישמע. כשהמומר ניסה להתחיל בתפילת מוסף הציבור כבר היה מתורגל, וזעקותיהם של האנשים והנשים לא אפשרו כלל לשמוע את החזן, וכך נשנה הדבר גם בתפילת מנחה.
בושתו של המומר הייתה ללא גבול, אולם הוא לא נשבר וניסה את כוחו שוב בתפילת נעילה. הציבור המנוסה, שהאבן הכבדה כבר ירדה מליבו, ניסה שוב לצעוק, אולם הגרונות כבר היו צרודים והקול היה נשמע חלוש ביותר. החזן כבר מתחיל, ולראשונה קולו נשמע. המתפללים ניסו שוב ושוב להרים את קולם ברמה, אך ללא הועיל. היאוש והצער החלו לכרסם בליבם, עד שאחד היהודים התעשת, לקח את המחזור הכבד והתחיל לדפוק איתו על הסטנדר. שמחים על הרעיון, לקחו הנוכחים את המחזורים והתחילו לדפוק בקולי קולות, עד שלמומר לא נותרה ברירה והוא זרק את טליתו וברח מבית הכנסת.
בסיום התפילה ניגש אחד היהודים לר' שבתי כורך ספרים, ואמר לו: "לך ודאי תהיה שנה טובה, בגלל העבודה הרבה שיש לך, לכרוך מחדש את המחזורים של כולם". ר' שבתי הסתכל במבט תמה: "למה לכרוך את כל המחזורים?", "בגלל הדפיקות" ענה היהודי, "על איזה דפיקות אתה מדבר?" שאל ר' שבתי שמרוב דבקותו בתפילה לא שמע דבר.
ר' יחזקאל כששמע זאת אמר: "בגלל זה זכה לבן כמוך, אדם שבזמן שעומד בתפילה לפני הבורא יתברך, כל כך מרוכז בתפילתו בלי לתת לשום דבר להפריע לו, מגיע לו בן כל כך מיוחד!"
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il