בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מעוז נריה בן הדס

undefined
4 דק' קריאה
מצוות לא תעשה עניינן לשמור את האדם שלא ירד ממעלתו הטבעית
דַּע, כַּאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹת אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּקְנֶה הַנִּצְחִיּוּת עַל יְדֵי מִצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה אוֹתוֹ רַק עַל יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי מִצְווֹת: הַחֵלֶק הָאֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו1 , כִּי אִם מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִמְצִיאוּת הָאָדָם, וְיָבִיא הֶפְסֵד לִמְצִיאוּתוֹ. וְאֵלּוּ הֵם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. שֶׁכֹּל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת הֵם שֶׁלֹּא יֵצֵא הָאָדָם מִן מַה שֶּׁהוּא רָאוּי אֶל מְצִיאוּתוֹ, כִּבְעִילַת אִסּוּר וְגֶזֶל וּגְנֵבָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִן הַמִּצְווֹת. אַף כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע טַעַם הַמִּצְווֹת, מִכָּל מָקוֹם נֵדַע בָּהֶם, שֶׁכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם יְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב. וְהַיְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת הוּא הֶפְסֵד וְאִבּוּד אֵלָיו.

מצוות העשה מביאות את האדם לשלמות הרוחנית
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה. שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ כִּי אֵין הָאָדָם בְּמַדְרֵגָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה הָאֱלֹהִית2 , וּכְאִלּוּ הוּא בְּכֹחַ בִּלְבַד, וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת*, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ לְמַעְלָה בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים. שֶׁאַף אִם הָאָדָם קוֹנֶה הָעוֹלָם הַזֶּה הַטִּבְעִי הַחָמְרִי, לֹא קָנָה עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְעַל יָדָם יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַנִּבְדָּל.

_____________________
עליך לדעת, הקב"ה רצה שיזכה האדם לחיי העולם הבא באמצעות המצוות האלוקיות. דבר זה מחייב שתי מערכות של מצוות.
מערכת אחת היא מצוות השומרות שלא ישתנה האדם 1 ממעלתו שנברא בה, כי אם ישתנה לרעה הרי שכבר אינו במדרגת האדם ותיפסד מציאותו כאדם. מערכת זו היא מערכת מצוות לא תעשה כמו: בעילת איסור, גזל, גניבה וכיוצא באלו. מערכת זו שומרת שלא יצא האדם ממה שראוי לו כאדם. אומנם אין אנו יודעים טעמן של מצוות, בכל זאת יודעים אנו טעם כללי למצוות לא תעשה שעניינן הוא שלא יצא האדם מדרך היושר, יושר שמחויב בו האדם על פי צווי הקב"ה. יציאה מישרות זו היא הפסד וכליון לאדם.
המערכת השניה של המצוות היא מערכת מצוות העשה. כבר התבאר לעיל, כי 2 אין האדם במעלתו הגמורה בשעת בריאתו, ועליו להשלים את עצמו ולהוציא כוחותיו אל הפועל באמצעות המצוות. בעמלו בעולם החומר לא זוכה האדם לחיי עולם הבא, שאינו עולם חומרי, רק ע"י מצוות העשה, שהן פעולות אלוקיות, יזכה לחיי עולם הבא.


ביאורים
לכל מצווה ומצווה יש טעם משלה. בין אם אנו, בני האדם, יכולים לנסות לשער ולהסביר טעמי מצוות ובין אם לאו, מכל מקום ברור הוא שלכל מצווה יש חלק בתיקון האדם והשלמתו.
מלבד החלוקה לפרטי מצוות, אנו מכירים חלוקה רחבה יותר – מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה". לכל קבוצת מצוות יש תפקיד ויעוד משלה בהשפעתה על האדם, ושתי הקבוצות יחד בונות את האדם בצורה שלמה.
הקבוצה הראשונה היא מצוות "לא תעשה", שהן הגבלות ואיסורים. יודע הבורא בחכמתו כי ישנם מעשים שמשחיתים את צלם האלוהים שבאדם. האדם מאבד את מעלתו, את יתרונו הגדול על פני שאר בעלי החיים שנבראו בלי דעת ובינה, כאשר הוא עושה מעשים מסוימים. כלומר כל עבירה על מצות לא תעשה מורידה את האדם ממעלתו הבסיסית כאדם, "מותר האדם מן הבהמה אין", וממילא אין שם "אדם" עליו.
הקבוצה השניה היא מצוות "עשה". האדם לא יוכל להיות במדרגת "אדם" בלי התקדמות, אלא עליו להצדיק את השם הזה ואת יתרונו. מוטלת עליו החובה לממש את הכוח הגלום בשכל האלוהי שניתן בו. כל עוד לא הוציא כוחות אלו מהכוח אל הפועל, שוב פספס את יעודו ומטרתו בעולם.
אנו רואים מכאן שנדרשת מהאדם עבודה אקטיבית ועשיית מעשים בפועל כדי להשתלם ולהתקדם, ובכך הוא מגלה ומממש בחייו את הפוטנציאל הרוחני שלו.

הרחבות
*קניית השלמות על ידי התורה והמצוות
וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת . המהר"ל מסביר שעל ידי עשיית המצוות האדם מוציא לפועל את הכוח האלוהי הגנוז בקרבו. דברים דומים כותב הר"ן בדרשותיו: "אף דברי תורה מכוונים לב האדם ומפקחים אותם, ולא פקחות שיגיע ממנו נזק או דעת נפסד אלא השגת דעת אמתי ישיג האדם בו למה שהוא תכליתו, שיש חכמות מפקחות לב האדם אבל יטוהו מדרך חיים לדרך מיתה שיקנה מהם דעות נפסדות שבהם יהיה נטרד, אבל התורה לא תשאיר ללומדיה דעת נפסד או מדה מגונה" [דרשות הר"ן דרוש ג].
ר' יצחק עראמה מוסיף שזוהי מעלתם המיוחדת של ישראל ובה נבדלו משאר האומות: "ולפי שבעניין זה יתחלפו מעלות בני אדם זה על זה אמר שבשני דברים אלו יהיו ישראל סגולה, שהוא קבול החכמה והשלמות, שהכוח האלקי הזה ימצא רק בהם בהיותם לו יתברך על ידי למוד התורה וקיום מצוותיה, ובזה נפרדו מכללות מין האדם" [עקדת יצחק שער ארבעים וארבע, שמות יט, א].
מלבד השלמות האישית לה זוכה האדם על ידי קיום מצוות, אף העולם כולו מתקדם לשלמותו: "וסוד העניין הזה כי הקב"ה התחיל הבריאה והעמידה על מצב שיוכל אחר כך האדם להשלימה עד שיהיה לו השכר על מעשיו, וזה כי האדם נברא כבר בצלם אלוהים ודיוקנו בדמות דיוקן של מעלה, ועם כל זה איננה שלימה להדמות לעליון לגמרי, עד שישלימנה במעשיו הטובים, והוא ענין המצוות שהם תרי"ג כתרי"ג אברי האדם" [ רמח"ל , אדיר במרום דף ג].

שאלות לדיון
מהו ההבדל העקרוני בין פעולה אקטיבית של האדם לבין פעולה פסיבית שלו?
האם אנו יכולים לאבד את מעלתנו כבני אדם, בעקבות ההתנהגות שלנו?

הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il