בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
5 דק' קריאה
טבע ונס

שאלה : האם התנהלות העולם על פי חוקי הטבע היא בדיעבד, אבל לכתחילה העולם צריך להתקיים על ידי ניסים, כמו יציאת מצרים?
תשובה : מלכתחילה ברא ה' את העולם בחוכמה, היינו באופן שהוא מתנהל על ידי חוקים שנקראים חוקי הטבע. בדרך זו האדם מבין את החוקים שבהם העולם מתנהל, ויודע שלכל מעשה שיעשה יש השפעה על מה שיקרה לו ולסובבים אותו. אם יבחר להוסיף טוב, יוסיף טוב לעצמו ולסובבים אותו, ואם יבחר ברע, יזיק לעצמו ולסובבים אותו. אם ילמד מקצוע, יוכל למצוא עבודה. אם יעבוד ביושר ובחריצות, יזכה לפרנסה טובה. אם האיש יכבד, יאהב וישמח את אשתו, וכן תנהג האישה בבעלה, יזכו לחיים טובים ומאושרים ויוכלו לגדל ולחנך את ילדיהם כראוי. אם האדם יהיה טוב ונאמן לחבריו, יזכה לחברה טובה ותומכת. יתרה מזו, אם ילמד תורה ויקיים את מצוותיה, יזכה לבטא את צלם א־לוהים שבו באופן המובחר ביותר, וי¬היה שותף עם ה' בקידום העולם אל תיקונו וגאולתו. הרי שה' ברא את הטבע כמסגרת המתאימה ביותר לגילוי כוחו וכישרונותיו של האדם.

החיסרון שבהנהגת הטבע והצורך בנס
אולם ישנו חיסרון בהנהגת הטבע, שהיא עלולה להשכיח את שם ה', והניסים נועדו לתקן חיסרון זה. ניתן לתאר את החיסרון שבהנהגת הטבע בשלושה אופנים:
הראשון, חוקי הטבע שהעולם מתנהל על פיהם נראים לאדם מסודרים ואיתנים, עד שכביכול כוחם מעצמם ואין מי שבראם. וכאשר הסדרים מתמוטטים, על ידי ניסים שפורצים את חוקי הטבע או בהתפרצות של איתני הטבע, לדוגמה בהופעת ברקים ורעמים, רעידת אדמה, שיטפון ושרפה (ראו ברכות נט, ב) - האמונה שיש מי שברא את העולם חוזרת ועולה לתודעתו.
השני, גם כאשר האדם זוכר שיש בורא לעולם, החוכמה והעוצמה שבחוקי הטבע עלולות לגרום לו לחשוב שמעת הבריאה הטבע מתנהל לעצמו, בלי שה' ממשיך להחיות אותו ולהשגיח עליו. ואזי האדם צריך להילחם על הישרדותו כשהוא כלוא בתוך חוקי הטבע ובתוך היצרים הגסים השולטים בו, בלי יכולת לשנות את עצמו ואת העולם לטובה. לפיכך פורץ ה' לעיתים את גבולות הטבע, מחולל ניסים ומלמד את בני האדם שהוא המקיים את חוקי הטבע, כדי להשפיע דרכם את אורו וטובו לברואים. מתוך כך יכול האדם להבין שתפקידו ללכת בדרכי ה', לגלות את הצפונות שבחוקי הטבע ולהשתמש בהן לטובה, וככל שיגלה אותן יותר, יוכל להפוך את העולם לטוב יותר.
השלישי, גם צדיקים שזוכרים תמיד שה' ברא את העולם והוא מנהיגו, ועוסקים תדיר בצדקה ובמשפט, עלולים לשכוח שהטבע שהם חיים בו אינו מושלם. הם מתרגלים לעובדה שההנהגה האלוהית נסתרת מהעולם, ופעמים רבות רע לצדיק וטוב לרשע, ובתוך המסגרת הזאת מנסים לעשות את הטוב ביותר כפי הדרכת התורה. על ידי הניסים שמחוללים בעלי מופת, שבאים מעולם גבוה יותר, אנו זוכרים את הכיסופים שלנו לתיקון, מסרבים להתפשר על החסרונות והקלקולים וחותרים ביתר שאת לגאולת העולם.

הנס נועד לפרסם שה' מנהיג את העולם
נמצא שהנס נועד לגלות ולפרסם שה' הוא מנהיג העולם כולו, וראוי לכל בני האדם ללכת בדרכיו. פירוש המילה 'נס' הוא פלא וגם דגל מתנוסס. הנס הפלאי הוא כמו דגל שמתרומם ומתנשא לגובה רב, כדי שיראו אותו למרחקים, ועל ידו ידעו שה' מנהיג את העולם וכל הכוחות בידו. וכפי שנאמר: "נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה" (תהילים ס, ו), היינו ה' נתן ליראיו נס כדי לאמת ולקשט את דבריו. כיוצא בזה גם משמעות המילה 'אות' היא סימן, ומשמעותה היא גם מופת פלאי, שנאמר: "ואת המטה הזה תיקח בידך אשר תעשה בו את האותות" (שמות ד, יז). האות הוא סימן להנהגה הכוללת של ה' בעולם.

ניסי יציאת מצרים ומתן תורה
מעל ומעבר לכל הניסים, ניצבים שני הניסים הגדולים שעל ידם התגלה ה' לעולם, ובזכותם העולם קיים: יציאת מצרים ומתן תורה. גם אם האדם היה מנסה בכל כוחו להתבונן באור האלוקי הצפון בחוקי הטבע, בלי ההתגלות הניסית של מתן תורה לא היה זוכה להדרכה אלוקית ברורה על האמונה והדרך לתיקון האדם והעולם, והיה מאבד את דרכו בסבך מצוקותיו ושאיפותיו. כמו כן הבחירה האלוקית בעם ישראל לגלות את דברו לעולם היא הבסיס לקבלת התורה, וביציאת מצרים התגלתה בחירה זו.
לפיכך בחירת ישראל ומתן התורה התקיימו באותות ובמופתים, כדי שידעו הכול כי עניינם קודם לכל ענייני העולם על חוקי הטבע שבו, ועל ידם מתגלים כוחו והנהגתו של ה' בעולם. זהו שאמרו חכמים שיכול היה ה' להוציא את ישראל במכה אחת או אף בדרך הטבע, אך כדי לגלות לעולם את גדולתו וגבורתו, שאין כוח שיכול לעמוד בפניו, הכה את המצרים בעשר מכות, עד שנכנעו ושילחו את ישראל לחירות. זהו שנאמר: "והרביתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים" (שמות ז, ג), ונאמר: "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'" (שמות י, ב). לכן נצטווינו לזכור את יציאת מצרים בכל יום ובחגים ובמזוזות ובתפילין, כדי שנזכור את כל יסודות האמונה שהתגלו על ידי הניסים שעשה ה' ביציאת מצרים (רמב"ן שמות יג, טז).
כמו כן מתן תורה התקיים בגילוי ניסי עליון לעיני כל ישראל, כדי שיאמינו בה' ויקבלו את התורה, שנאמר: "כי שאל נא לימים ראשונים... הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו. השמע עם קול א־לוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי..." (דברים ד, לב-לג).

המעבר להנהגה בדרך הטבע
ככלל, מעת שנכנסו ישראל לארץ פסקו הניסים לישראל, פסק המן לרדת מהשמיים, וישראל נצרכו להשיג את מזונם בדרך הטבע, לחרוש ולזרוע, לנטוע ולזמור, כדי לגדל במו ידיהם את פירותיה הקדושים של הארץ ולהפריש מהם תרומות ומעשרות, ולמנות שנים לשביעית וליובל. בכך זכו לקיים את מצוות יישוב הארץ, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
גם כיבוש הארץ ככלל נעשה בדרכי הטבע. אומנם בתחילת המערכה עוד עשה ה' ניסים גדולים לישראל, כדי לגלות ולהודיע להם ולכל באי עולם כי במצוות ה' ישראל נכנסים לארץ וכובשים אותה. לכן קרע בפניהם את הירדן, הפיל את חומת יריחו והעמיד את השמש בגבעון, עד יסיימו ישראל להכות את חמשת מלכי ההר. ואולם לאחר מכן הוצרכו להתחזק במצווה ולכבוש בדרך הטבע את הארץ, ובמה שהתרשלו לא עזר להם ה'.

כמו אדם שגדל מילדות לבגרות
כמו האדם, שבילדותו הוריו דואגים לכל מחסורו וככל שהוא גדל הוא נעשה אחראי לחייו וצריך לדאוג בעצמו לפרנסתו, כך עם ישראל. בשלב הראשון ה' דאג לו לכל מחסורו כאם המטפלת בבנה היונק, וככל שגדל והתבגר עברה האחריות אליו, כדי שיהיה הוא שמגלה את דבר ה' לעולם דרך תולדות חייו (עין אי"ה ברכות א, קמג).
הניסים הגדולים התקיימו כדי ללמד את הנהגת ה', אולם התכלית אחר כך הייתה שיחיו ישראל בארץ ישראל, ועל ידי קיום התורה והמצוות יגלו את דבר ה' בתוך הטבע, שיהיה כולו שופע ברכת ה'. בכך חטאו המרגלים, שפחדו לקבל על עצמם את האחריות לכבוש את הארץ בדרך הטבע.

הניסים בימי משבר
כאשר ישראל בוחרים בטוב, הברכה שופעת בדרך הטבע, וכפי שלמדנו בתורה שכאשר הולכים בחוקות ה', זוכים לברכה טבעית. ואולם כאשר ישראל חוטאים וכוחם נחלש, הם נזקקים לניסים כדי להזכיר להם שה' מנהיג את העולם, וכדי לתת להם ארכה לחזור בתשובה. כך במלכות ישראל, שלקראת חורבנה עמדו הנביאים אליהו ואלישע ועשו ניסים גדולים, והעניקו לישראל ארכה כדי לשוב בתשובה. אך כיוון שלא שבו בתשובה, נחרבה מלכות ישראל ועשרת השבטים הוגלו. ועדיין מעלה הייתה בהופעת הניסים, כי אף שלא מנעו את הפורענות, לימדו את ישראל לדורות כי ה' מנהיג את העולם, ומתוך אהבתו אליהם שלח להם את נביאיו לנסות להושיעם, וכשיחזרו בתשובה יגאלם.

הגאולה תלויה בקיום מצוות יישוב הארץ
הבנת ערך העבודה בדרכי הטבע חשובה לימינו, שכן הגאולה תלויה בקיום מצוות יישוב הארץ שמתקיימת בדרכי הטבע, על ידי יהודים שעולים לארץ, מיישבים אותה, מקימים מדינה וצבא כדי להגן על העם והארץ ובונים את בית המקדש. אומנם רמזו חכמים (סנהדרין צז, ב) שאם ישראל לא יחזרו בתשובה, שלא כדרך הטבע יקים ה' עלינו מלך שגזרותיו קשות כהמן, עד שמתוך הייסורים נחזור בתשובה לעלות לארץ וליישבה בדרך הטבע. וככל שנתחזק יותר במצווה בדרכי הטבע כך נצליח יותר, ואם לא נתחזק אזי בייסורים נמשיך להתקדם.

טענה נגד תפילה בהר הבית

שאלה : שמעתי מרב פלוני... שהוא רב נכבד, שטען כנגד העולים להר הבית כדי להתפלל בו, שבין השאר הם עוברים על דברי חכמים: "אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא" (ברכות לד, ב). היינו מי שמתפלל במקום פתוח נחשב חצוף, כי התפילה צריכה להתקיים בצנעה.
תשובה : פלא שאותו רב לא עיין בתוספות שם (ד"ה 'חציף'), ששאלו מדוע יצחק התפלל בשדה, והשיבו בתירוץ הראשון שהוא התפלל בהר המוריה שהוא מקום קדוש. כלומר במקום קדוש ומיוחד לקשר שבין ישראל לה' לכתחילה מתפללים בחוץ. ודברי התוספות הובאו בספרים רבים.
מתוך העיתון 'בשבע'



ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il