פרשת כי תצא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר [[ספר דברים|דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה "כי תצא למלחמה על אויבך וכו'".
[[פרשת כי תצא]] היא הפרשה השישית בספר [[ספר דברים|דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה "כי תצא למלחמה על אויבך וכו'".


==נושאי הפרשה==
לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.
==תוכן הפרשה==
*'''אשת יפת תואר'''- תחילת הפרשה עוסקת בדין [[אשת יפת תואר]] והדינים שבמהלכם היא מותרת לנישואין.
*'''ירושת הבכור'''- דיני ירושת ה[[בכור]] לאביו היורש כפול מאשר אחיו.
*'''בן סורר ומורה'''- דיני [[בן סורר ומורה]] הנידון בסקילה על פי בית דין.
*'''הלנת המת'''- איסור [[הלנת המת]] בדגש על אדם שחויב במיתת בית דין ונתלה על פי דינם.
*'''השבת אבידה וסיוע בפריקה וטעינה'''- מצוות [[השבת אבידה]] וחיוב לעזור לאחר בפריקה וטעינה אף אם הוא שונא.
*'''לא ילבש'''- איסור [[לא ילבש]] וערבוב המינים.
*'''שילוח הקן'''- דיני [[שילוח הקן]] וההבטחה על אריכות ימים בעקבות המצווה.
*'''מצוות מעקה'''- חיוב לשים [[מעקה]] בגג על מנת למנוע אסון.
*'''איסור כלאיים'''- דיני [[כלאיים]] ובכללם האיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו או ללבוש בגד המורכב מצמר ופישתים האסור מדין [[שעטנז]].
*'''דיני נישואין'''- הנושא [[בתולה]] וטוען טענת פתח פתוח, דיני [[אונס]] ו[[מפתה]] ודין [[ממזר]]. הציווי שלא להתחתן עם בני [[אדום]] או [[מואב]] משום מעשיהם הרעים כנגד ישראל.
* '''טהרת המחנה'''- חיוב שמירת דיני הטהרה במחנה ונקיונו.
* '''הסגרת עבד'''- [[עבד]] הבורח מאדונו ומעוניין להישאר בארץ ישראל אין להחזירו אליו.
* '''איסור זנות'''- איסור [[זונה|זנות]] ואיסור להשתמש ב[[אתנן]] כקורבן.
* '''דיני ריבית'''- איסור הלוואה ב[[ריבית]] ליהודי, והיתר הלוואה בריבית לגוי.
* '''נדרי קורבנות'''- איסור [[בל תאחר]] בו הנודר להביא [[קורבן]] למקדש עליו לקיים את נדרו ולא לאחרו
*'''אכילת פועל בשדה'''- הפועל רשאי לאכול בשדה כחלק מעבודתו אך אינו רשאי להוציאו החוצה.
* '''קידושין וגירושין'''- דיני [[קידושין]] ו[[גירושין]] וחיוב הבעל בשנה הראשונה לשמח את אשתו.
* '''שימוש במשכון וחטיפה'''- המלווה לחבירו ומעקל את רכושו, אינו רשאי להשתמש בו. החוטף אדם ומוכרו חייב מיתה.
* '''איסור לשון הרע וצרעת'''- האיסור לדבר [[לשון הרע]] והחיוב לזכור את המעשה שאירע למרים בדברה לשון הרע על משה.
* '''דיני משכון והלנת שכר'''- הממשכן ממון חבירו עליו להישאר מחוץ לבית, ובמידה ומדובר במשכון הכרחי ללווה עליו להחזירו לו בעת הצורך. בנוסף, מובא איסור [[הלנת שכר]].
* '''דינים משפטיים'''- דיני [[עדות]] כשירה, איסור הטיית משפט ואיסור לקיחת משכון מאלמנה. כמו כן, איסור על שליח בית דין להלקות מעבר למה שנפסק בבית דין.
* '''שכחה ופאה'''- דיני [[שכחה]] ו[[פאה]] אותם יש להשאיר לעניים.
* '''ייבום וחליצה'''- דיני [[ייבום]] בהם מקים אחי הנפטר זכר לאחיו, ודיני [[חליצה]] במידה ואין הוא רוצה או יכול לקיים את המצווה.
* '''משקולות תקינים'''- חיוב על מסחר תקין ועל שימוש במשקולות מאוזנים
* '''מחיית עמלק'''- חיוב מחיית זכר [[עמלק]].


* [[אשת יפת תואר]].
* ירושת הבכור פי שנים אף אם הוא בן אשה שנואה.
* דין [[בן סורר ומורה]].
* דיני תליה.
* [[השבת אבידה]].
* [[שילוח הקן]].
*  הקם תקים עמו


{{פרשת שבוע}}
{{פרשת שבוע}}
[[קטגוריה:פרשת השבוע|כי תצא]]
[[קטגוריה:פרשת השבוע|כי תצא]]
[[קטגוריה:ספר דברים]]
[[קטגוריה:ספר דברים]]

גרסה מ־11:54, 10 בספטמבר 2019

פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה "כי תצא למלחמה על אויבך וכו'".

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

תוכן הפרשה

  • אשת יפת תואר- תחילת הפרשה עוסקת בדין אשת יפת תואר והדינים שבמהלכם היא מותרת לנישואין.
  • ירושת הבכור- דיני ירושת הבכור לאביו היורש כפול מאשר אחיו.
  • בן סורר ומורה- דיני בן סורר ומורה הנידון בסקילה על פי בית דין.
  • הלנת המת- איסור הלנת המת בדגש על אדם שחויב במיתת בית דין ונתלה על פי דינם.
  • השבת אבידה וסיוע בפריקה וטעינה- מצוות השבת אבידה וחיוב לעזור לאחר בפריקה וטעינה אף אם הוא שונא.
  • לא ילבש- איסור לא ילבש וערבוב המינים.
  • שילוח הקן- דיני שילוח הקן וההבטחה על אריכות ימים בעקבות המצווה.
  • מצוות מעקה- חיוב לשים מעקה בגג על מנת למנוע אסון.
  • איסור כלאיים- דיני כלאיים ובכללם האיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו או ללבוש בגד המורכב מצמר ופישתים האסור מדין שעטנז.
  • דיני נישואין- הנושא בתולה וטוען טענת פתח פתוח, דיני אונס ומפתה ודין ממזר. הציווי שלא להתחתן עם בני אדום או מואב משום מעשיהם הרעים כנגד ישראל.
  • טהרת המחנה- חיוב שמירת דיני הטהרה במחנה ונקיונו.
  • הסגרת עבד- עבד הבורח מאדונו ומעוניין להישאר בארץ ישראל אין להחזירו אליו.
  • איסור זנות- איסור זנות ואיסור להשתמש באתנן כקורבן.
  • דיני ריבית- איסור הלוואה בריבית ליהודי, והיתר הלוואה בריבית לגוי.
  • נדרי קורבנות- איסור בל תאחר בו הנודר להביא קורבן למקדש עליו לקיים את נדרו ולא לאחרו
  • אכילת פועל בשדה- הפועל רשאי לאכול בשדה כחלק מעבודתו אך אינו רשאי להוציאו החוצה.
  • קידושין וגירושין- דיני קידושין וגירושין וחיוב הבעל בשנה הראשונה לשמח את אשתו.
  • שימוש במשכון וחטיפה- המלווה לחבירו ומעקל את רכושו, אינו רשאי להשתמש בו. החוטף אדם ומוכרו חייב מיתה.
  • איסור לשון הרע וצרעת- האיסור לדבר לשון הרע והחיוב לזכור את המעשה שאירע למרים בדברה לשון הרע על משה.
  • דיני משכון והלנת שכר- הממשכן ממון חבירו עליו להישאר מחוץ לבית, ובמידה ומדובר במשכון הכרחי ללווה עליו להחזירו לו בעת הצורך. בנוסף, מובא איסור הלנת שכר.
  • דינים משפטיים- דיני עדות כשירה, איסור הטיית משפט ואיסור לקיחת משכון מאלמנה. כמו כן, איסור על שליח בית דין להלקות מעבר למה שנפסק בבית דין.
  • שכחה ופאה- דיני שכחה ופאה אותם יש להשאיר לעניים.
  • ייבום וחליצה- דיני ייבום בהם מקים אחי הנפטר זכר לאחיו, ודיני חליצה במידה ואין הוא רוצה או יכול לקיים את המצווה.
  • משקולות תקינים- חיוב על מסחר תקין ועל שימוש במשקולות מאוזנים
  • מחיית עמלק- חיוב מחיית זכר עמלק.