בעל ואשה גרו תקופה מסויימת בצפת ולאחר מכן גרו שלושה שבועות באזור תל אביב אז עברה האשה לגור אצל אימה. התעוררו תביעות הדדיות והבעל תובע לקיים את הדיון במקומו – תל אביב, שכן על פי תקנות הדיון על הדיון להתקיים במקום המגורים המשותף האחרון.

לאחר שהתגרשו בני הזוג, האשה יצאה לחו"ל ולא מגיעה לדיונים, הבעל ביקש להעביר את חלק האשה על שמו, והוא ישלם על חלקה בדירה, בית הדין הסכים, לאחר זמן ביקש ב"כ האשה להביא שמאי חדש, כמו כן הוא ביקש דמי שימוש על הדירה.

נתבע סירב להתייצב בפני בית הדין ובית הדין אישר לתובע לתבעו בערכאות. לאחר דחיית טענה מקדמית של הנתבע בבית המשפט חזר וטען שחפץ בדין תורה.

דייר הצטרף לבניין שהיתה בו תקלה שלא טפלו בה זמן רב. הדיירים החליטו לתקן את התקלה. הדייר טוען שאין לחייבו בדמי התיקון כיוון שהדיירים כבר התחייבו בתיקון עוד לפני הגעתו לבניין.

הנתבע שכר מהתובע זוג אופניים חשמליים. על מנת לשפר את איכות הנסיעה החליף הנתבע בין סוללות האופניים וכתוצאה מכך ניזוקו האופניים ונזקקו להחלפת חלק. התובע תובע את דמי התיקון בטענה שהנזק נגרם בפשיעה ואילו הנתבע טוען שהוא פטור כיוון שהנזק מוגדר כאונס או כמתה מחמת מלאכה.

בסכסוך בין גרוש לגרושתו נידונו כמה נושאים: א. על מי לשאת בעלות בדיקת המסוגלות ההורית של האשה, ששולמה על ידי האיש. ב. האם על האיש לשלם דמי שימוש ראויים על מגוריו בדירה המשותפת, תוך השתלטות על הדירה. ג. האם על האיש להשתתף עם האשה בכסף ששילמה על מנת לשחרר מכולה עם ציוד וארגזים שהיו.

התובעים תובעים מהנתבע סך 192,500 דולר, עבור חוב שהנתבע חייב להם, והדירה שלו משועבדת לחוב. הם רוצים שהנתבע יפרע להם כעת, לצורך כך הם דורשים כינוס נכסים לדירה.

בהסכם גירושין נאמר שהבעל מוותר על רוב זכויותיו בדירה, הדיין כתב הסבר בכתב ידו לכך, שזה רק בגלל גובה המזונות הנמוך, כעת הבעל טוען שהוטעה על ידי האשה וב"כ (שהיה ב"כ משותף) ולכן הויתור אינו תקף.

אשה פרעה חוב משכנתא עבורה ועבור בעלה בזמן שהיו בהליכי גירושין, לאחר מכן היא הגישה תביעה כנגד הגרוש שישלם לה את התשלום ששילמה עבורו בתוספת ריבית של 4% שהיו משלמים בבנק אילו החוב היה נשאר.

בני הזוג התגרשו לאחר זמן ממושך, אך לאחר שהבעל עזב את הארץ הוא לא הגיע לדיונים. למרות זאת ברור לבית הדין שיש לו נכסים.