התובע רכש דירה בפרויקט שבנה הקבלן הנתבע, הנתבע בנה את השלד, והשלים את הדירות לפי דרישה, אביו של התובע עבד בדירה, התובע טען כי הדירה לא הושלמה על ידי הקבלן הנתבע, והוא תבע לסיים את העבודות, לפני שהוא ישלם את הסכום שנשאר בסך 300,000 ₪, בפסק הדין החלקי נקבע שהנתבע יבצע את התיקונים בדירה, ואם לא ישלים אותם במועד, בית הדין יבחן את האפשרות להפחית מהחוב.

בהחלטה מאוחרת יותר בוצעה מסירה תמורת שיקים שניתנו בנאמנות לעו"ד, התובע דורש פיצוי על איחור, ועוד פיצויים על ליקויים רבים.

הנתבע דורש על עבודות שלא בוצעו כראוי, או תוספות, והשלמת שכ"ט לעו"ד, עוד סכומים, וכן הפרש מימוני, ומע"מ בסך 1% על כל התשלומים. עלות שכ"ט של עו"ד במשפט, והחזר הנחה של 125 אלף ₪ שניתנה בתמורה להבטחה להביא לקוחות נוספים.

הנתבע בנה פרויקט על קרקע המנוהלת על ידי החטיבה להתיישבות, הוא בנה בשלב הראשון את השלד של הבניינים, כשעם קניית הבניינים וקבלת אישור "בר רשות" הוא התחייב להשלים את בניית הבניין, התובע חתם איתו על חוזה, הדירה היתה מוכנה, ולנתבע נשארו כעשרה ימי עבודה על מנת להשלים את הדירה, אך התובע לא שילם את הסכום האחרון שהיה צריך לשלם, הנתבע דורש לבטל את החוזה ביניהם. לטענת התובע הוא לא שילם בגלל שהנתבע לא השלים את עבודתו.

התובע עבד בניהול חנויותיו של הנתבע שגר בחו"ל והיה גיסו של התובע, במאי 2012 פיטר הנתבע את התובע, לטענת הנתבע התובע חייב לו עדיין כספים מעבודתו, לטענתו הסיבה לפיטורין היא רק גירושיו של התובע מאחות הנתבע. על כן הוא זכאי לפיצויי פיטורין מהנתבע. כמו כן הנתבע לא שילם דמי הודעה מוקדמת ולא ביצע הליך שימוע תקין. כמו כן הוא לא קיבל פנסיה הבראה במשך שנות תפקידו, לטענתו ימי חול המועד לא מוגדרים כחופשה, לטענת התובע הוסכם על שכר של 14,000 נטו, לכן לפי תחשיב השכר יש לחשב כ- 17,900 ברוטו, הוא הסכים לקבל חלק מזה במזומן לבקשת הנתבע.

לטענת הנתבע סיבת הפיטורין היא הניהול של החנות שלא היה ראוי בנוסף הסתבר שהתובע גנב כספים רבים מהחנות ומכספת של התובע, סמכויות רבות הוטלו על התובע, אך הוא לא קיים אותם, ולא הגיע לעבודה, במקום להגיע הוא האציל סמכויות לעובדים, וזה הוביל את החנות להפסדים. לטענת הנתבע סוכם על סכום של 14,000 ברוטו, והנתבע הוא שהחליט כיצד לחלק את התלוש, בכל מקרה הופרשו לו זכויות פנסיונית לפי תלוש השכר.

כתביעת קיזוז הוא תבע הפסדים של העסק בסך 1.8 מיליון ₪, וכמו כן את העובדה שהוא קיבל דמי נסיעות למרות שנהג על רכב של העסק.

התובעים רכשו בתים מהנתבעת ולטענם המסלעה שמעל בתיהם אינה בטוחה, בית הדין קבע כי על הנתבעת לבנות קיר תמך מעל ביתו של תובע מס' 2, ולשלם לתובע מס' 1 על הקיר שבנה. הנתבעת הודיעה כי היא מעדיפה לשלם לתובע 2 ולא לבנות קיר תמך

התובעים תבעו את הנתבעת שהיא חברה קבלנית, עקב מסלעה שלטענתם מפריעה להם ובנויה לא טוב, הנתבעת ביקשה להוסיף עוד צד להליך, והתובעים מתנגדים.

כלבת התובעת ננשכה על ידי כלבת הנתבע. התובעת לקחה את כלבתה לטיפול וטרינרי ולאחר שמצב הכלבה החמיר היא החזירה את הכלבה לוטרינר שביצע בה המתת חסד. התובעת תובעת את דמי הטיפול ודמי המתת החסד. הנתבע שלם חצי מדמי הטיפול ומוכן לשאת בחצי מדמי המתת החסד אך מסרב לשלם את כל הסכום כיוון שגם כלבת התובעת היתה משוחררת.

בדיון בנושא גירושין שנערך על ידי דיין יחיד הבעל לא הגיע לדיון, והדיין הטיל עליו הוצאות לטובת האשה, על אחד הדיונים הבעל טען שלא ידע על קיומו, בית הדין לא מקבל טענה זו, אך זהו חיוב שלא מן הדין, ונשאלת השאלה האם יש סמכות לדיין יחיד לענוש שלא מן הדין.

לאחר גירושין זימן הבעל דיון לגבי מזונות, אך האשה לא הגיעה, הבעל ביקש להוציא פסק דין בהעדר הצד השני שלא הסכים להתייצב.

צוואה נכתבה לטובת אחת האחית, תוך נישול האחים האחרים, שטוענים שהצוואה התבצעה תחת לחץ, הוכח שעו"ד שהחתים את האם

האב כתב צוואה בה הוא מצווה את נכסיו לבנו היחיד (ולו שתי אחיות הנמצאות במוסד) אך מאידך האב קבע בצוואתו, שהוא רוצה שאחיו ינהל את העזבון, עד שבנו יגיע לגיל 25, הבן מבקש לבטל את מינויו של מנהל העזבון, משום שהוא לא דואג לו כראוי, ולהשאיר את הירושה בשבילו, ולפי ההגבלות שהאב ביקש.