התובעת בקשה מהנתבע הצעת מחיר להחלפת דלתות. הנתבע נתן הצעת מחיר יצר קשר עם החנות ומסר את מידות הפתחים. הצדדים נפרדו בלי לקבוע לוח זמנים. לאחר שהגיעו הדלתות לחנות יצרה התובעת קשר עם הנתבע להתקנת הדלתות אך הוא אמר שעזב את עבודתו והוא אינו יכול לבצע את העבודה. לאחר מאמצים הצילחו התובעת ובעלה להתקין את הדלתות במחיר גבוה יותר מהצעת הנתבע. התובעת תובעת את הפרש המחירים בתוספת דמי עגמת נפש וביטול שעות עבודה. הנתבע טוען כי לא התחייב לעבודה וכראיה הראה שבהתקשרויות קודמות בין הצדדים חתמו על חוזה כתוב.

אדם מכר בית לאדם אחר. הם חתמו על חוזה מכירה, שכתוב בו שמי שמפר תנאי יסודי בחוזה, מתחייב לשלם לשני נזקים ממשיים שנגרמו לו, ופיצויים.
הקונה שילם רק תשלום אחד, ואח"כ בגלל קשיים כלכליים הפסיק לשלם.
המוכר טוען שנגרם לו הפסד רב וו

התובע והנתבע חתמו על חוזה לרכישת דירה שאותה רכש התובע, התעורר ביניהם סכסוך על התשלומים, התובע תבע להשלים את החוזה ואת הקנייה, ואילו הנתבע תבע ביטול הקנייה וקבלת קנס, בית הדין פסק כי התביעות נדחות, אלא שלנתבע מגיעים 25,000 ₪ כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו.

הנתבע הגיש ערעור וביקש לזכות אותו בסכומים גדולים יותר שאותם העלה בכתב התביעה וסך הכל כמה מאות אלפי ₪.

חותנו של התובע הוא בעלים של דירה, וייפה את כוחו של התובע להשכיר את הדירה, הנתבע גר בדירה במשך כשלוש שנים, בינואר 16 השוכר הפסיק לשלם דמי שכירות.

התובע שוכר דירה מהנתבע. השכירות המשיכה הצדדים המשיכו את השכירות לאחר השנה הראשונה מבלי לחתום מחדש על חוזה השכירות. באמצע השנה הרביעית בקש הנתבע להעלות את שכר הדירה. התובע טוען שהשכירות התחדשה על דעת החוזה הראשון ועל כן הנתבע אינו רשאי להעלות את דמי השכירות עד תום השנה. הנתבע טוען שכיוון שאין חוזה רשאי הוא לפנות את השוכר מתי שיחפוץ וכן להעלות את שכר הדירה כרצונו.

התובע עבד כשכיר אצל הנתבע. התובע פסק מלפנות הנתבע לקבלת שכרו לאחר תקופה ארוכה בה ניסה לקבלו כיוון שנוכח במצבו הקשה של הנתבע. כעת, לאחר שנוכח כי מצבו של הנתבע השתפר הוא שב לתבוע את שכרו. הנתבע מודה בעובדות וטוען כי כיוון שהחוב נמחל כבר אין הוא חייב בו עוד. התובע טוען כי המחילנ נבעה מתסכול.

התובעת היא עמותה שמפעילה גרעין תורני והנתבע הוא תושב העיר שמסר שיעורים, ועבד גם עבור התובעת כשעמד בראש הגרעין התורני, הצדדים נחלקו בשאלה למי מגיע שכרו שהוא מקבל מהאגודה, לטענת העמותה היה ביניהם הסכם שהוא יעביר את השכר אליהם. וסך הכל הם תובעים 12,000 ₪. לטענת הנתבע הוא קיבל סך הכל 3,700 ₪.

בעל אילן בקש מילדי השכן, שענפי האילן נמצאים ברשותו, שלא לקטוף מהפירות כיוון שהוא חפץ בהם. השכן טוען שהפירות שלו כיוון שהם ברשותו וכן שורשי העץ נמצאים ברשותו. בעל האילן טוען שהפירות שייכים לו.

אדם שכר קבלן לביצוע של תוספת חדר בביתו, ונוצרו ביניהם כמה ויכוחים: א. עבודה שלטענת הקבלן לא הייתה צפוייה, ולכן הוא דרש עליה תוספת תשלום, אולם לטענת בעה"ב היא הייתה צפויה, והוא שילם עליה רק בגלל איום של הקבלן. ב. לפני סיום העבודות הקבלן דרש לקבל את יתרת התשלום, ומשסירב בעה"ב הוא הפסיק את עבודתו. בעה"ב שכר קבלן אחר שעלה יותר מהסכום של יתרת התשלום. ג. במהלך העבודות ניזוקה תמונה של שכן בגלל רעידות בקיר. בעה"ב תובע מהקבלן לשלם לו את ההפרש בין יתרת התשלום, לבין מה שכבר שילם ועוד צריך לשלם להשלמת העבודות. וכן תובע את הכסף שהוסיף בעבור העבודה ה"לא צפויה", וכן דורש שהקבלן יתקן את הנזק שנעשה לשכן. הקבלן הנתבע משיב שהעלויות של המשך העבודה הן מוגזמות, ויכולות לעלות הרבה פחות ולכן הוא אינו צריך לשלם לבעה"ב את כל מה ששילם להמשך העבודה.

אדם ששכר דירה בבית מגורים עשאה בית כנסת בידיעת המשכיר. לאחר כמה שנים המשכיר הציע את הדירה לשכירות לעמידר, ושם הוא קיבל הצעה לדמי שכירות גבוהים בהרבה. לכן הוא תובע מהשוכר שיתן לו דמי שכירות כמו שהוצע לו מעמידר. הנתבע משיב שהוא סיכם עם עמידר שלא יקחו את הדירה כדי שלא יביאו לסגירת בית הכנסת.