בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

3 דק' קריאה
פראג, צ'כיה Prague, Czech Republic
מרחשון, ה'תשנ"ח


שאלה
מהו דינו של בן לאם יהודיה, ערל? האם ניתן לצרפו למניין? האם חייב להניח תפילין? האם ניתן להעלותו לתורה. האם ישנם דברים שיש למנוע ממנו?


תשובה
א. מצוות מילה היא מעיקרי יסודי הדת, ואם לא נימול ע"י אביו או ע"י בית-דין - חייב למול עצמו, ואם לא מל - חייב כרת 1 , ובכל יום עובר על עשה זה 2 .
ב. מעיקר הדין - הנולד לאם יהודיה הרי הוא כיהודי לכל דבר, אפילו לא מל. וחייב בכל המצוות האמורות בתורה 3 , ולכן פשוט שחייב בהנחת תפילין.
ג. אם הערל כהן, יש להתיר לו לישא כפיים 4 . ויש בו קדושת כהונה, שאסור לו ליטמא למתים ולישא אישה פסולה לכהונה, אבל אסור לו לאכול תרומה וקדשים 5 .
ד. באשר לצירופו למניין עשרה ולעלייתו לתורה, ישנם מגדולי פוסקי הדורות האחרונים שפסלו יהודי ערל בדברים אלה מחמת קנס, אפילו מומר לערלות לתיאבון 6 .
ה. לגבי המצב בקהילתכם - ידוע לנו מדיווחו של סגן-הרב הקודם, כי לצערנו יש שם מזה זמן רב חולשה גדולה בקיום מצוה חשובה זו. על כן יש לעורר את הציבור בדרכי נועם ובאהבה, לשוב ולחבב מצוה זו שרוב רובו של העם דבק בה במסירות-נפש לאורך כל הדורות. לכן, לפי הנסיבות המיוחדות בקהילתכם 7 , אין לקנוס מי שלא מל.



^ 1. שו"ע יורה דעה (סי' רסא סעיף א).
^ 2. "מגן אברהם" (שם).
^ 3. ש"ך (יורה דעה סי' רסד סק"ד), שמומר לדבר אחד - איננו מומר לכל התורה כולה. אמנם קיים דיון מיוחד בערל - האם יוכל למול אחרים, כאשר אין ישראל גדול היודע למול. באופן כללי קיים חילוק בין ערל שמתו אחיו מחמת מילה, שיכול למול אחרים, לבין מומר לערלות, שאינו יכול למול אחרים., עיין שו"ע יורה דעה (סי' רסד סעיף א, רמ"א שם, ש"ך שם סק"א) וראה גם בט"ז (שם סק"א), וב"נקודות הכסף" עליו. ועיין שם בהגהות ר' עקיבא איגר שמדייק מדברי מרן בשו"ע ורמ"א שפסלו אפילו מומר לערלות לתיאבון למול אחרים, ומביא דעות המתירות בזה ופוסלות רק מומר להכעיס, ומכריע שאם מומר לערלות עבר ומל, בדיעבד אין צריך הטפת דם ברית. וב"ערוך השלחן" יורה דעה (סי' רסד סעיף ו) כתב בדעת הטור והשו"ע שאין פסול למול, אלא שאינו נאמן על המילה, שהחשוד על דבר אינו נאמן על אותו הדבר, ויש לחוש שלא ימול כראוי וישארו ציצין המעכבין את המילה, וממילא, אם בודקו ישראל - שפיר דמי.
^ 4. "מגן אברהם" (אורח חיים סי' קכח ס"ק נד), והיינו אפילו לא מל במזיד. ואמנם "פרי חדש" פוסלו משום שמחלל עבודה, והוקשתה נשיאת כפיים לעבודה במקדש. אך "מגן אברהם" סובר שערל כהן הוא כבעל מום, שאף-על-פי שמחלל עבודה כשר לנשיאת-כפיים.
^ 5. שו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' לג, ענף ב).
^ 6. שו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' לג ענף ג), שאב שלא מל את בנו, יש לקנסו יותר מאשר על שאר העבירות, שהרי בעברו על מצוות מילה החביבה לכול, הוא כפירש עצמו מכלל ישראל, כי אף עבריינים בשאר מצוות עושין מצוה זו בשמחה, וגרע אפילו ממחלל שבת לתיאבון. ואין לנו לחוש שיפרוש מהכלל אפילו יותר בשל כך. (עיין רמ"א יורה דעה סי' שלד סעיף א). ולכן אין להעלותו לתורה ולתת לו שאר כיבודים, כעין דברי בעל "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סה), ודברי בעל "שרידי אש" (ח"ב סי' ו). ונראה דהוא הדין לאדם עצמו שלא מל, בתנאי שהוא מודע לעניין ובכל זאת אינו רוצה למול עצמו, וראה בהערה הבאה.
^ 7. למרות האמור בסעיף ד' ובהערה 6 אין לקנוס בן שאביו לא מלו, אלא אדרבה, יש לקרבו ולקוות שיהיה יהודי כשר, ואף אם כבר נמצא ברשות עצמו ועדיין לא מל - אין לקנסו אלא אם כן הוא מכריז שלא ימול עצמו לעולם, שאז יש לקונסו. וגם במקרה כזה - אם מפחד מפני צער גופו הכריז כן, יש לקרבו ולקוות שבסופו של דבר יסכים למול עצמו. לכן נראה שהמצב בקהילתכם, שמצוה זו כמו נשתכחה ממנה, דומה למצב זה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il