פרשני:בבלי:עירובין עב א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין עב א

חברותא[עריכה]

וחד אמר: אם נשתתפו במבוי ביין - דכולי עלמא לא פליגי דבעינן תרתי, דמגו - לכולי עלמא לא אמרינן.
כי פליגי היכא דנשתתפו או עירבו בפת, דמהני בין לעירוב ובין לשיתוף. ופליגי אי סמכינן על עירוב במקום שיתוף, ועל שיתוף במקום עירוב, או דבעינן שיתוף לחוד ועירוב לחוד.
מיתיבי מגופה דברייתא: וחכמים אומרים: או מערבין או משתתפין.
מאי לאו, או מערבין בחצר בפת וסומכין עליו אף לשם שיתוף, או משתתפין במבוי ביין וסומכין עליו אף לשם עירוב.
וקשיא למאן דאמר אם נשתתפו ביין כולי עלמא לא פליגי שאין סומכין עליו!  71 

 71.  אבל למאן דאמר בפת כולי עלמא לא פליגי דסומכין - ולשיטתו לא נחלקו רבי מאיר וחכמים כלל אם סומכין על עירוב במקום שיתוף, דודאי סמכינן כיון שהעירוב הוא בפת - לא תיקשי מהא דמשמע דרק חכמים סבירא להו "או מערבין", אבל לרבי מאיר לא סגי בעירוב. דהכי קאמרי חכמים: כשם שמודה אתה לנו ש"או מערבין", כן אנו אומרים "או משתתפין", וסגי בשיתוף לחוד - ריטב"א.
ומשנינן: אמר רב גידל אמר רב: לא כמו שפירשת.
אלא הכי קאמר: או מערבין בחצר בפת ומותרין כאן וכאן, או משתתפין במבוי בפת ומותרין כאן וכאן. אבל אם נשתתפו במבוי ביין - לכולי עלמא לא מהני.
אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר! ודורשין כן ברבים.
ורב הונא אמר: מנהג כרבי מאיר! אין דורשין כן ברבים, אבל כך מורין לשואל.
ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר! אין מורין להם כן, אך אין מוחין בנוהג כן, ומברך על שניהם (תוספות).
מתניתין:
חמש חבורות של אנשים, ששבתו בטרקלין (בית גדול ורחב, הנקרא "בירת מלכים" - פירוש המשניות לרמב"ם) אחד, המחולק במחיצות לחמשה חדרים נפרדים, ולכל חלק היה פתח נפרד לחצר, ובחצר היו עוד בתים של אנשים אחרים. (ראה ציור)
בית שמאי אומרים: כל חבורה וחבורה חשובה כאילו היא גרה בבית נפרד בחצר.
ולפיכך: צריך שתהיה השתתפות בעירוב לכל חבורה וחבורה, שכל חבורה צריכה להשתתף בערוב החצרות כדי להתיר את הטלטול בחצר.
ובית הלל אומרים: כיון שמחיצה "שפלה" היא, וכמו שיתבאר בגמרא, אין זה נקרא חילוק רשויות.
והרי זה כאילו היו כולם דרים יחד בדירה אחת, שאין צורך שכל אחד מבני הבית ישתתף בעירוב, אלא די בכך שאחד מדיירי הבית יתן את חלקו בעירוב החצר (עם שאר הדיירים שבבתים האחרים הפתוחים לחצר).
ולפיכך: עירוב אחד לכולן!
ויש לכך שתי משמעויות:
א. אין מחייבין את כל אחת ואחת מהחבורות להשתתף בערוב באופן נפרד.
ב. אין מחייבים את החבורות בערוב אם רוצים לטלטל ביניהם מחבורה לחבורה.
ומתוך שביניהם הם אינן צריכים ערוב, הרי דינם כמו חמשה בתים בחצר שעשו ערוב ביניהם, ובאים לערב עם בני חצר אחרת, שדי אז בעירוב שנותן אחד מבני החצר המעורבת בחצר האחרת כדי לערב את כולן, למרות שהשאר אינם נותנים דבר לצורך העירוב עם בני החצר האחרת.
והכא נמי, עירוב שיתן אחד מכל בני חמשת החבורות באותה חצר, דיו עבור כולם.
ומודים בית הלל, בזמן שמקצתם של החבורות שרויין בחדרים נפרדים, או בעליות, שהן, אותן מקצת חבורות (ריטב"א. וכן דעת רוב הראשונים) - צריכים עירוב לכל חבורה וחבורה!
ומפרש לה בגמרא, באיזה חדרים ועליות מיירי.
גמרא:
אמר רב נחמן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל, היא כשהיו חלוקים החבורות ביניהם במחיצת מסיפס (מחיצה נמוכה מעשרה טפחים של חתיכות עצים). (ראה ציור 1)
אבל אם נחלקו ביניהם במחיצה הגבוהה עשרה טפחים, הרי אפילו היא מחיצת עראי
- דברי הכל: עירוב נפרד לכל חבורה וחבורה.
איכא דאמרי: הכי אמר רב נחמן: אף במסיפס מחלוקת!
ולאשמועינן, דלא תימא שלא נחלקו בית שמאי רק במחיצה גבוהה עשרה.
ומיהו לבית הלל, עירוב אחד לכולן אפילו במחיצה עשרה.
ועוד פליגי בה בפירושא דמתניתין, באופן אחר, רבי חייא ורבי שמעון ברבי.
חד אמר: מחלוקת - בית שמאי ובית הלל - היא במחיצות של עראי, המגיעות לתקרה. (ראה ציור 2) אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה, אפילו גבוהות עשרה - דברי הכל עירוב אחד לכולן.  72 

 72.  והך מאן דאמר פליג אלישנא קמא דרבי נחמן. דלההיא לישנא, אפילו היתה המחיצה גבוהה עשרה בלבד, מודים בית הלל שהרשויות חלוקות. והך מאן דאמר סבירא ליה, שאפילו גבוהות עד התקרה, כיון שמחיצת עראי היא, לא הוי חילוק רשויות לבית הלל. ופליג נמי אלישנא בתרא דרב נחמן. דלההיא לישנא, לדעת בית שמאי אפילו במסיפס נמוך הוי חילוק רשויות. ואילו להך מאן דאמר, לא הוי חילוק רשות - אפילו לבית שמאי - רק במחיצות המגיעות לתקרה.
וחד אמר: מחלוקת - בית שמאי ובית הלל - היא במחיצות שאין מגיעות לתקרה.
אבל במחיצות - ואפילו של עראי - המגיעות לתקרה - דברי הכל צריכין ערוב לכל חבורה וחבורה.  73 

 73.  ונחלקו האחרונים האם אף במחיצות קבועות שאין מגיעות לתקרה לא צריך עירוב, לבית הלל. או דוקא, במחיצות עראי. ראה מה שכתבו בזה המשנה ברורה סימן ש"ע, וחזון איש סימן צ"ג סק"ח.

דרשני המקוצר[עריכה]