פרשני:בבלי:עירובין צד ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין צד ב

חברותא[עריכה]

והכא מיירי, כגון שלא נפרצה משתי רוחות זו כנגד זו, אלא שנפרצה פירצה אחת משתי רוחות הסמוכות זו לזו, בקרן זוית.
ולכן, אף שאינה רחבה הפירצה עשר אמות לאו "פתח" היא, כיון דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. (ולקמן מפרש שמואל למתניתין, בגוונא אחרינא).
שנינו במשנה: וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא:
קא סלקא דעתין, שמדובר שנפרץ הבית בפירצה יותר מעשר.  59 

 59.  ראה ריטב"א ד"ה מאי שנא, ורש"י ד"ה אמרי משני רוחותיו זו כנגד זו.
ולפיכך תמהינן: מאי שנא נפרץ הבית מרוח אחת שאין נאסר הבית (אפילו לעתיד לבא), משום דאמרינן: פי תקרה - של הבית - יורד וסותם, ואין כאן פירצה אלא מחיצה (או פתח).
אם כן נפרץ הבית משתי רוחות נמי לא ליתסר! כי לימא: פי תקרה יורד וסותם את כל פירצות הבית!
אמרי דבי רב לתרץ משמיה דרב: משנתנו מדברת בכגון שנפרץ הבית עד עשר אמות, ובין נפרץ ברוח אחת ובין בשתיים לא מיתסר, כי "פתח" הוא.
והא דמיתסר כשנפרץ משתי רוחותיו, המדובר הוא כגון שנפרץ הבית בקרן זוית (והיינו "משתי רוחותיו", וכי הך דחצר), ואין מקום הפירצה נחשב שם לפתח היות ו"פיתחא בקרן זוית - לא עבדי אינשי".
ואם משום "פי תקרה יורד וסותם", הכא במאי עסקינן, שהיה קירויו של הבית באלכסון, שלא היה הגג שטוח וישר, אלא עשוי בשיפוע, ולא היה לו "פה" בסופו, דליכא למימר בו "פי" תקרה יורד וסותם.
ושמואל מתרץ את התמיהה לעיל על רישא דמתניתין, מדוע נאסרה החצר כשנפרצה משתי רוחותיה, ואמר: אין צורך להעמיד את משנתנו בפירצה פחות מעשר, ובקרן זוית.
אלא המדובר במשנה הוא אפילו בפירצה שהיא יתר מעשר.
והא דקשיא לך: אי הכי אפילו מרוח אחת נמי ליתסר.
לא תיקשי. דאין הכי נמי, שאף בפירצה ברוח אחת החצר נאסרת אם רוחב הפירצה הוא יותר מעשר אמות.
והא דנקט התנא בכגון שנפרצה משתי רוחותיה, הוא משום סיפא דרישא, בענין בית שנפרץ משתי רוחותיו. שאם היה נפרץ הבית רק מרוח אחת, לא היה נאסר אפילו אם היתה הפירצה יותר מעשר, כי אמרינן "פי תקרה יורד וסותם".
ותמהינן: ובית גופיה תקשי, למה גרע כשנפרץ משני רוחות?
מאי שנא כשנפרץ הבית מרוח אחת, דאמרינן "פי תקרה יורד וסותם", ולהכי לא מיתסר.
אם כן, בנפרץ הבית משתי רוחות - נמי נימא "פי תקרה יורד וסותם"!
ותו תמהינן על מה שאמר שמואל שבבית אמרינן "פי תקרה יורד וסותם": מי אית ליה לשמואל כלל הך דינא ד"פי תקרה יורד וסותם"?!
והא אתמר לעיל (דף צ ב): אכסדרה (פרוצה מארבע רוחותיה, ועומד קירויה על קורות הנשענות על ארבע יתידות בפינת האכסדרה), העומדת בבקעה שהיא כרמלית:
רב אמר: מותר לטלטל בכולה, דאמרינן: פי תקרה (שהוא עובי הקירות שעליהן מונח הקירוי, רש"י לעיל) יורד וסותם. וכדמפרש לקמן.
ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, כשאר כל הבקעה שהיא כרמלית.
ומוכח דשמואל לית ליה "פי תקרה יורד וסותם"?!
ומשנינן על התמיהה השניה: הא לא קשיא.
כי לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם, רק במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות על ידי סתימת פי תקרה, וכמו אכסדרה בבקעה.
אבל היכא דאיכא מחיצה אחת רגילה, ולא בעינן לעשות מחיצות בסתימת פי תקרה אלא רק בשלש מחיצות (וכל שכן בפחות, וכי הך דמתניתין) - אית ליה אף לשמואל דאמרינן "פי תקרה יורד וסותם".
אך הקושיה הראשונה, מכל מקום קשיא. שעדיין תיקשי תמיהה קמא, אמאי לא אמרינן "פי תקרה יורד וסותם" אף כשנפרץ הבית משתי רוחותיו?!
ואי אפשר לומר שאף שמואל מוקי לה בקירוי העשוי באלכסון. שהרי על כרחך לשמואל מיירי הכא באופן ששייך "פי תקרה", שהגג ישר. דאם לא כן, אף מרוח אחת לא נימא "פי תקרה", רש"י.
ומשנינן: אמר לך שמואל: כמו דאמרי ודחקי בי רב משמיה דרב לאוקמי מתניתין באוקימתא שלא משמע כן פשטא דמתניתין (ריטב"א, וראה רש"י), ומפרשי לה בכגון שנפרץ הבית בקרן זוית, וקירויו שונה משאר גגות, ועשוי באלכסון.
הכא נמי, אף אני אימא לך, באוקימתא דחוקה, דמיירי: כגון שנפרץ - הכותל עם הקירוי שעליו - בקרן זוית, וקירויו נפרץ בארבע.
כלומר: שלא היתה פירצת הקירוי הולכת בקו אלכסוני ישר (מקצה אחד לקצה השני של הפירצה), אלא בקו "שבור" דמוי מדרגות, באופן שיש לקירוי ארבע "פיות" (מקבילות לכתלים הפרוצים), שיש להורידן כדי להקיף את כל ארבעת צידי הבית שנותר תחת הקירוי.
והיינו, שיש בפירצה המזרחית פי תקרה של חמש אמות, ומצידה הדרומי פי תקרה של ארבעה טפחים.
וכן יש בצד הצפוני פי תקרה של חמש אמות ועוד משהו, ובצד המערבי פי תקרה של ארבעה טפחים.
וכיון שכן, אין אנו אומרים "פי תקרה יורד וסותם", כשם שאין אומרים "פי תקרה" באכסדרה שבבקעה, כיון שהוא בארבעה צדדים, וכדאמרן.  60 

 60.  וראה מה שתמה בגאון יעקב על זה. וביאר רש"י (על פי הבנת הגאון יעקב בדבריו, וכתב שרש"י לא דק. וכדבריו ביאר הרש"ש): דמיירי הכא שנפרץ הכותל בקרן זוית, חמש אמות מכותל מזרח (דרך משל), וחמש אמות ומשהו מכותל צפון, שהן כאחת פירצה יתירה מעשר אמות. והקירוי נחסר אף הוא ברוח מזרחית כאורך פירצת הכותל, ו"לעומק" של ארבעה טפחים, וכן ברוח צפונית. וראה בריטב"א ובשפת אמת שביארו, למה לן עומק ארבעה. וכתבו התוספות דרש"י לא דק, כיון שפירצה בקרן זוית, שאינה אלא חמש אמות מכותל זה, וחמש אמות ועוד, מכותל הסמוך לו, לא חשיבי פירצה יתירה מעשר אמות, כיון שאלכסון הפירצה - בקו ישר מקצה לקצה של הפירצה - הוא פחות מעשר אמות. אלא מיירי, שהיה האלכסון יותר מעשר אמות.
ומפרשינן: שמואל לא אמר כרב - דמפרש שנפרצו כתלי הבית פירצת עשר בקרן זוית, ופי תקרה לא אמרינן משום דהקירוי עשוי באלכסון - משום דאלכסון לא קתני.
כלומר: בית סתם קתני במתניתין, וכל הבתים קירוין חלק, ולא עשוי באלכסון (אבל מה דחידש שמואל שנפרץ אף הקירוי, הרי הוא בכלל "בית שנפרץ", שנפרץ הוא וקירויו עמו, רש"י).
ורב לא אמר כשמואל - דמפרש דלא אמרינן "פי תקרה" משום דנפרץ בארבע, ובארבע פיות לא אמרינן "פי תקרה" - משום, דאם כן הויא ליה הך בית כאכסדרה שצריך לסותמה בארבע פיות.
ורב אזיל לטעמיה, דאמר: אכסדרה - מותר לטלטל בכולה, דאמרינן אפילו על ארבע פיותיה "פי תקרה יורד וסותם".
וכדאיתמר, שלפי רב אמרינן פי תקרה יורד וסותם בארבע צדדים:
אכסדרה הנמצאת בבקעה:
רב אמר: מותר לטלטל בכולה.
ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות.
ומפרשינן לה: רב אמר, מותר לטלטל בכולה, משום דאמרינן: פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר, אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, משום דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם בארבע מחיצות, וכדאמרן.
ומפרשינן לפלוגתייהו: היכא שפתחי האכסדרה הן ברוחב עשר אמות ואפילו מכל צד, דכולי עלמא לא פליגי שמותר לטלטל בכולה, ובלאו "פי תקרה יורד וסותם", כיון שאין בהם יותר משיעור פתח.  61 

 61.  ואף על פי שפרוצה היא במילואה ואין לה גיפופין, שאפילו עד עשר אינו "פתח". "כיון דבעלמא חשיבא פיתחא בגפופי, הכא נמי, אף על גב דליכא גפופי, חשבינן לה פתחא כיון דאיכא תקרה". ריטב"א בהבנת רש"י.
כי פליגי, בשהיו פתחי האכסדרה רחבים יתר מעשר אמות. דכיון דבלאו "פי תקרה יורד וסותם" הוו להו "פרצות", פליגי בה רב ושמואל, אי אמרינן "פי תקרה יורד וסותם" בארבע מחיצות.
ואיכא דאמרי: בשהיו פתחי האכסדרה רחבים יתר מעשר - כולי עלמא לא פליגי שאסור לטלטל בה.
כי פליגי ברחבים עשר.  62 

 62.  ונראה בשיטת רש"י, דהכי קאמר: להך "איכא דאמרי" בעשר לא הוי פתח כיון שהוא פרוץ במילואו, וצריך לומר "פי תקרה יורד וסותם". וממילא פליגי רב ושמואל, אי אמרינן "פי תקרה" בארבע פיות. וראה תוספות שתמהו על רש"י.
והוינן בה: והא דאמר רב יהודה:

דרשני המקוצר[עריכה]