פרשני:בבלי:עירובין פה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין פה א

חברותא[עריכה]

בור הנמצא במבוי קטן שבין שתי חצירות (שאינן סמוכות זו לזו, אלא כותל מפריד בין כל חצר לבין מבוי קטן שבו הבור. ואין לכותל פתח לצאת לאותו מבוי, אלא חלון כדי למלאות).
והיה אותו בור מופלג מכותל חצר זה ארבעה טפחים, ומכותל חצר זה ארבעה טפחים, וכשרוצים בני כל חצר למלאות מן הבור, צריכים הם לזרוק משך ארבעה טפחים באויר, ולמלאות.
שורת הדין, שהואיל ומשתמשים בבור בהפלגת ארבעה אין אלו אוסרים על אלו מלהשתמש בבור ולהביא ממנו לחצר המיוחדת לכל אחד, ומשם לביתו.
שאין אדם אוסר על חבירו, כשתשמישו הוא דרך אויר.
אלא, אמרו חכמים לעשות היכר מעט, כדי שלא יבואו להשתמש ברשות משותפת אחרת, בלא עירוב.
ולפיכך: זה מוציא מכותלו לכיוון הבור זיז רחב כל שהוא להיכר, וממלא מן הבור. וזה מוציא זיז כל שהוא, וממלא. (ראה ציור בעמוד הבא)
ורב יהודה דידיה (שלא משמיה דשמואל) אמר: אפילו מוציא מכותלו קניא (קנה), שאינו ניכר כל כך, סגי.
אמר ליה אביי לרב יוסף הא דאמר רב יהודה, דקנה לתיקון כל שהוא מיהא בעינן, דשמואל היא!
כלומר: משמואל רבו גמר לה, ולא מרב רבו גמר לה.
(ואף שבהדיא אמר רב יהודה משמו של שמואל, קא סלקא דעתין השתא, דאביי שמע להך מימרא כך: אמר רב יהודה: בור שבין שתי חצירות זה מוציא קנה כל שהוא וממלא).
דאי תימא דהא דרב יהודה, דרב היא.
הא אמר רב: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר, ואפילו תיקון כל שהוא כקנה, לא בעינן.
ומפרשינן: ודשמואל מהיכא?
כלומר: מאיזה מימרא דשמואל למד רב יהודה דשמואל סבר דבעי תיקון כל שהוא אף שמשתמש בו דרך אויר?
אילימא, מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל (לעיל דף פד ב): גג הסמוך לרשות הרבים צריך סולם קבוע להתירו, הרי דבני רשות הרבים אוסרים אפילו דרך אויר, שכן בסתם רשות הרבים יש חפופי (גדרות) סמוך לכתלים, ושימוש בני רשות הרבים בגג הוא דרך אויר ארבעה טפחים?
הא ליכא למימר דמהך מימרא גמרה:
כי דילמא כדפריש לה רב פפא לעיל, דמיירי שמשתמשין בני רשות הרבים בגג כדרכם, בכומתא וסודרא.
ולפיכך הדרינן בן, ואמרינן:
אלא, אביי ידע שפיר הא דאמר רב יהודה משמיה דשמואל בבור שבין שתי חצירות.
ובא אביי לומר: הא דאמר רב יהודה "אפילו קניא" לא לאיפלוגי אדשמואל בא, אלא לפרשו.
והכי קאמר אביי: הא דרב יהודה דאמר "ואפילו קניא" דשמעת מיניה דאדם אוסר על חבירו דרך אויר, ובעי תיקון מעט, מדשמואל יליף לה, ומהא גמר לה: הא אמר שמואל זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא, ושמעת מינה: טעמא דאפיק (שהוציא) זיז כל שהוא, הוא דשרי למלאות.
הא לא אפיק זיז, אמרינן: אדם אוסר על חבירו דרך אויר, ותיקון כל שהוא בעינן.
וכיון דאמר שמואל זיז "כל שהוא", ולא אמר זיז "רחב ארבעה", ממילא שמעת מינה דאפילו בקניא בעלמא סגי.
תו מפרשינן: ודרב - דאיכא למילף מיניה דאין אדם אוסר על חבירו ואפילו דרך אויר, ואף תיקון כל שהוא לא בעינן, וכדאמרן - מהיכא ילפת לה דהכי סבר?
אילימא מהא, דתנן (ומייתינן לה לעיל דף פד ב):
שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, ואינן מכוונות זו כנגד זו. עשו מחיצה - כדי למלאות מן הים שתחת הגזוזטרא - לעליונה, ולא עשו מחיצה לתחתונה, שתיהן אסורות למלאות דרך העליונה עד שיערבו, כיון שאוסרין זה על זה.
ואמר עלה רב הונא אמר רב:
לא שנו שאוסרת התחתונה על העליונה אלא בסמוכה העליונה לתחתונה על פני רוחב הכותל תוך ארבעה טפחים.
אבל במופלגת - לרוחב הכותל - ארבעה טפחים, וצריכה תחתונה להשתמש בעליונה בהפלגת אויר ארבעה, לאו תשמיש הוא, ועליונה מותרת ותחתונה אסורה.
הרי חזינן דסבר רב: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר, ואפילו תיקון כל שהוא לא בעינן.
הא ליתא:
כי דילמא שאני הכא, שאין התחתונה אוסרת על העליונה, דכיון דלזה (לתחתונה) בזריקה (תרתי משמע: זריקת גובה וזריקת הפלגה), וגם שלשול לתוך הים, שהן שלש כוחות.
ולזה (לעליונה) בשלשול לחודיה.
כמו לזה בזריקה ולזה בפתח דמי, דיהבינן לה לזה שבפתח, דהיינו - בגוונא דידן - לעליונה.
אלא מהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב, נדע שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר:
שני בתים של שני בני אדם, ושלש חורבות שפרוצות מחיצותיהן זו לזו ביניהן, (ואין בחורבות דיורין מלבד שימוש בני הבתים בהם, אך אינם פתוחים להם בפתח):
זה בעל הבית האחד משתמש בסמוך שלו (בחורבה הסמוכה לו) על ידי זריקה מחלון שלו הפתוח לחורבה הסמוכה לו. וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, ואין זה אוסר על זה אף שהחורבות פרוצות זו לזו, כיון דשימוש כל אחד בחורבה שאינה סמוכה לו הוא על ידי אויר ארבעה.
אבל בחורבה שאינה סמוכה לו לא ישתמש בשבת דרך זריקה, כיון שחבירו משתמש שם בנוח על ידי שלשול.

דרשני המקוצר[עריכה]