פרשני:בבלי:עירובין סא א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין סא א

חברותא[עריכה]

דתנן לקמן: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה  ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כדין ארבע אמות, אלא מידת העיר נחשבת להם במדידת תחומן במלואה.
מאי טעמא מחלקת המשנה בין אנשי העיר הגדולה לאנשי העיר הקטנה?
לאו, משום דהני, אנשי העיר הקטנה, כלתה מדתן בחצי העיר הגדולה, ולכן אין היא נחשבת להם כארבע אמות, וכמו הדין הראשון שאמר רבי יהושע בן לוי.
והני, אנשי העיר הגדולה, כלתה מדתן בסוף העיר הקטנה, ולכן העיר כולה נחשבת להם כארבע אמות, וכמו שאמר רבי יהושע בן לוי בדין השני.
ואם כן, קשה לרב אידי שהגדיר את דברי רבי יהושע בן לוי כ"דברי נבואה", וקשה גם על רבי יהושע בן לוי, שהרי דבריו כבר נאמרו במשנה ! ומשנינן: רבי אידי שנה את המשנה אחרת, ולפי גירסתו אכן אין חילוק בין אנשי עיר גדולה לאנשי עיר קטנה.
אלא אנשי עיר גדולה מהלכים את כל העיר הקטנה.
וכמו כן אנשי עיר הקטנה מהלכין את כל העיר הגדולה.
כך תני רב אידי במשנה.
ומוקים לה את המשנה בנותן את עירובו בעיר השניה. כי בנתינת עירוב קונים את כל העיר להיות כארבע אמות ולמדוד את התחום מחוץ לעיר.
אבל מודד שלא הניח עירוב לא תנן במשנתנו, ואין אנו יודעים מדברי המשנה חילוק בין כלתה מידתו בסוף העיר או באמצע העיר.
ובכך מתרץ רב אידי גם את הקושיה על רבי יהושע, מהו חידושו?
כי לפי מה שהעמיד את המשנה בנותן עירובו בעיר ולא במודד, חידש רבי יהושע את דינו של מודד.
ותמהינן: וכי לא נזכר דין מודד במשנתנו?
והתנן במפורש במשנה הבאה (בסוף העמוד הזה):
ולמודד שאמרו חכמים שנותנין לו אלפים אמה, דין זה אמור שאפילו סוף מדתו כלה במערה, אינו רשאי להמשיך ולהלך בה.
ומשנינן: הדין בכלתה מידתו בסוף העיר, שאינו מתבאר במשנה, איצטריכא ליה לרבי יהושע בן לוי להשמיענו, דלא תנן במשנה.
אמר רב נחמן: בין מאן דתני אנשי עיר קטנה מהלכים את כל העיר הגדולה (וכדרב אידי) - לא משתבש. אין בידו שיבוש.
ובין מאן דתני אין אנשי עיר קטנה מהלכים את כל העיר הגדולה - לא משתבש.
מאן דתני אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר הגדולה לא משתבש - דמוקים לה בנותן את עירובו שאז קנה את כל העיר.
ומאן דתני אין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר הגדולה לא משתבש - דמוקים לה במודד.
וחסורי מחסרא במשנה והכי קתני:
אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה.
במה דברים אמורים - במודד.
אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח את עירובו בעיר קטנה.
או שהיה בעיר קטנה והניח את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה של העיר השניה, ומודד חוצה לה אלפים אמה.
אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא: עיר שיושבת על שפת הנחל, שהוא עמוק, וסכנה לגור לידו אם אין גדר ליד הנחל.
הרי אם יש לפניה דקה חומה בגובה ארבע אמות, הרי היא נחשבת לעיר, ולכן - מודדים לה את תחום העיר משפת הנחל.
ואם לאו, שאין גדר כזאת, אין ישובה של העיר נחשב לעיר אלא יושביה חשובים כיושבי צריפין, ולכן אין מודדין לה אלא מפתח ביתו של כל אחד מיושביה.
אמר ליה אביי לרב יוסף (בניחותא): דקה בגובה ארבע אמות אמרת לן עלה.
והוינן בה: מאי שנא דקה זאת ששיעורה בארבע אמות מכל דקי דעלמא דשיעורן הוא ארבעה טפחים בלבד?
אמר ליה רב יוסף לאביי: התם לא בעיתא תשמישתא.
הכא על שפת הנחל - בעיתא תשמישתא.
אמר רב יוסף: מנא אמינא לה דין זה, שמקום סכנה אינו נחשב לעיר?
דתניא: התיר רבי שיהו בני העיר גדר הנמצאים במעלה ההר יורדין לעיר חמתן הנמצאת באמצע שיפוע ההר, אבל ואין בני חמתן עולין לגדר.
מאי טעמא לחלק ביניהם?
לאו, משום דהני בני גדר עבוד דקה להגן עליהם מהסכנה של שיפוע ההר.
ולכן, הרי הם חשובים כבני עיר, שמודדים להם מחומת העיר ולא מביתם, ולכן הם יכולים להגיע עד חמתן.
אבל, והני, בני חמתן לא עבוד דקה, וכיון שסכנה לגור במקום שכזה, אין הם נחשבים כבני עיר, אלא כיושבי צריפין, שמודדים להם מבתיהם, ולכן אינם יכולים להגיע לעיר גדר.
כי אתא רב דימי אמר: טטרוגי מטטרגי להו פוגעין היו בני גדר לבני חמתן כשבאו בני חמתן לעירם של בני גדר.
ומאי "התיר רבי שיהיו בני גדר יורדין לחמתן, ושלא יהיו בני חמתן עולין לגדר"
- התקין רבי, שלא יהיו בני חמתן עולין לגדר, כדי שלא יפגעו בהם שם בני גדר.
ומאי שנא שהתקין דוקא בשבת שלא יעלו לשם?
משום דשכיחא בה שכרות, ואז הם פוגעים.
והוינן בה: אם כן, כי אזלי בני גדר להתם, לחמתן - נמי מטטרגי להו יפגעו בהם.
ומשנינן במשל: כלבא בלא מתיה כלב שאינו נמצא בעירו - שב שנין שבע שנים לא נבח.
והיינו, שאינם תוקפים כאשר הם בעיר אחרת.
ואכתי הוינן בה: אם נאמר שאינם משתמשים בכוחם בעיר אחרת, השתא נמי, נחשוש לצד ההפוך, כי מטטרגי יפגעו בני חמתן לבני גדר, כנקמה על שהם פוגעים בהם.
ומשנינן: כולי האי - לא כייפי להו, שבני גדר הבאים לחמתן לא יאפשרו לבני חמתן לפגוע בהם.
רב ספרא אמר: חמתן - עיר העשויה כקשת הואי. והיה המרחק בין שני ראשיה יותר מארבעת אלפים אמה. ולכן אין מודדים לאנשים הגרים בכיפת הקשת אלא מבתיהם.
והיתה העיר חמתן כולה מובלעת בתוך התחום של בני גדר, ולכן היו יכולים בני גדר ללכת בכל העיר חמתן. אבל בני חמתן שגרו בכיפת הקשת, ומדדו אלפיים אמה מביתם, לא היו יכולים להגיע אלא רק לתחילת העיר גדר ולא יכלו היו יכולים להכנס לעומק העיר.
רב דימי בר חיננא אמר: בני גדר אנשי עיר גדולה ובני חמתן אנשי עיר קטנה הואי. שחמתן הקטנה נכנסה כולה בתוך התחום של גדר, וקאמר רבי שיחשיבו לבני גדר את חמתן כארבע אמות. ואילו בני חמתן הנכנסים לגדר הגדולה, וכלתה מידתן באמצע העיר, אינם יכולים להמשיך ולהלך בה.
רב כהנא מתני הכי. כמו ששנינו.
רב טביומי מתני הכי:
רב ספרא ורב דימי בר חיננא; חד אמר: עיר העשויה כקשת הואי, וחד אמר: אנשי עיר קטנה ואנשי עיר גדולה הואי.
מתניתין:
אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, כאילו היא עיר של ארבע אמות, וממשיכים את מדידתן לאחריה.
ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה.
כיצד?
מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, או מי שהיה בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה, וחוצה לה אלפים אמה.
רבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה.
אמר להן רבי עקיבא לחכמים: וכי אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו אלא ממקום עירובו, ולא מן סוף העיר, אלפים אמה? אמרו לו: אימתי אנו אומרים כדבריך - בזמן שאין בה דיורין.
אבל יש בה דיורין - מהלך את כולה כאילו היא ארבע אמות ומודד חוצה לה אלפים אמה.
נמצא קל דינו של המניח עירוב בתוכה של מערה שיש בה דיורין, שיש לו את כל המערה כארבע אמות, מאשר המניח עירוב על גבה, שאין לו אלפיים אמות אלא ממקום עירובו.
ומודים חכמים, החולקים על רבי עקיבא במניח עירוב במערה או בעיר אחרת, למודד, שלא הניח עירוב במערה או בעיר האחרת, שאמרו חכמים ש"נותנין אלפים אמה" מעירו או ממקום שהניח עירובו - שאפילו סוף מדתו כלה במערה, ואפילו מערה שיש בה דיורין, שאינו יכול להמשיך ולהלך מעבר לסוף המידה.

דרשני המקוצר[עריכה]