אשה נפטרה כשבניה רצו להוציא צו ירושה, במשרד הפנים מעמדה האישי היה לא ברור, והשאלה אם יש להסתפק שמא יש לה בעל שאינו ידוע.

הדיון הוא אודות ויכוחי ירושה בין היורשים, כאשר לפני כמה שנים אם היורשים נפטרה, היורשים חתמו על ויתור על הירושה לטובת האבא, לאחר כמה שנים כשהאב נפטר התעורר ויכוח האם הויתור היה רק על הכספים שהיו בחשבון הבנק או גם על הדירה.
כמו כן האב השאיר את הדירה שתהיה לשימוש אחד האחים שהוא נכה, אמנם האחים רוצים למנוע ממנו לרשום את הדירה על שמו, כמו כן ישנו דיון על חלקי האחוזים כי לטענת אחד האחים חלקו גדול יותר.
התקיים דיון בבית הדין בירושלים ובו נפסקה חלוקת אחוזים בדירה. והוגש ערעור על החלוקה בבית הדין.

רבנית נפטרה ובצוואתה ציוותה ליורשיה להקים מוזיאון בביתה, לטענת האפוטרופוס הכללי יש כאן הקדש, אך לטענת היורשים אין כאן כל הקדש, והיא רצתה להוריש לבניה את כל רכושה אלא שהיא רצתה בצורה רוחנית שימשיכו את רוח אביהם.

אדם נפטר ללא בנים, בצוואתו הוא ציווה סכומים מסוימים לאשתו, וסכומים אחרים לאחיו, אחד האחים החתים את האשה על טופס ויתור על חלק מהירושה תוך שהוא מציג לה מצג שוא שהיא יכולה להפסיד אם לא תחתום, וכן שהחליצה תלויה בזה, באותו זמן אפוטרופסי האשה היו נמצאים לידה. האלמנה ביקשה מבית הדין לבטל את פסק הדין אך זה לא בוטל, לאחר מכן האלמנה היא זו שביקשה מבית הדין דווקא לקיים את פסק הדין.

אשה צעירה נפטרה בלי בנים, היורש החוקי הוא אביה שעימו היא ניתקה את הקשר זה זמן רב, אבי האשה הוא חוסה על פי צו אפוטרופסות, מאידך ישנם קרובי משפחה הטוענים שלפי צוואה בעל פה הם אמורים לרשת את האשה, כמו כן הם המציאו לבית הדין עותק צוואה כתובה המורה על כך שהיא מורישה להם את נכסיה.

לבית הדין הוגשה בקשה ע"י אשת המנוח לאשר שתי צוואות שבידה בהן ציווה לה המנוח מרכושו. לטענת האשה הצוואות ניתנו בכתב ידו של המנוח סמוך לניתוח אחת על פתק והאחרת על גב חוזה ובה רשם המנוח תאריך מוקדם בנוכחות עד אחד ללא קנין. אחי המנוח טוען כי הפתק אינו תקף כיוון שאין בו קנין וכמו כן טוען שניתן בעל כרחו של המנוח ולגבי הצוואה על גב החוזה טוען כי על פי התאריך הרשום בה היא ניתנה בזמן שהמנוח לא היה שכיב מרע ועל כן חסרים בה קנין ושני עדים עוד טוען כי כיוון שבית המשפט המחוזי הוציא צו ירושה על נכסי המנוח אין בית הדין מוסמך לדון בצוואות בנוסף טוען כי אין עדים שהמנוח מסר את המסמכים בידי אשתו וכי היא אינה נאמנת בטענתה. אחי המנוח תובע הוצאות משפט. הובאו עדים המאשרים כי כתב היד הוא של המנוח וכן העלו את עניין הלחץ שהופעל על המנוח לכתוב צוואה לאשתו.

הנתבעים הציגו מצג שוא כאילו הם הקרובים של הנפטר, התובע טען כי הוא בנו של הנפטר והוא אמור ליורשו, לצורך כך הוא הציג מסמכים בבית הדין.

אשה הגיעה לבית הדין לאחר מיתת בעלה, ולה בן ובת, ילדים אלו נולדו לאחר טיפולי פוריות, האשה הודיעה לבית הדין שכיון שיש להם עוד ביציות מופרות היא רוצה להפרות את עצמה מביציות אלו, ולכן היא רוצה להוציא צו ירושה שיכלול התייחסות לעוברים המוקפאים שבכוונתה ללדת.

אדם שנולד לאב יהודי ניצול שואה, ואם גויה עלה לארץ יחד עם הוןריו, התגייר עם אמו לאחר שעלו לארץ, בשלב כלשהו התגרשו הוריו, האב היהודי נפטר, ולא ידוע על קרובים כלשהם שיש לו, הבן דורש לירש את אביו.

בעל ואשה התגרשו, ודירתם נמכרה דרך כונס נכסים, מתווך שטוען שהוא שתיווך ביניהם לבין הקונה דורש לקבל 2%, משום שהוא היה שותף בתהליך תמחור הדירה, למעשה היו שני הסכמים בינו לבין הבעל שבהסכם אחד כתוב שהוא מתחייב לשלם לו חצי אחוז, ובהסכם שני 2 אחוזים, לא ברור שעל ההסכמים חתמה האשה.