ספר בראשית

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:23, 25 באוקטובר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (←‏מבנה הספר ותוכנו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם - ראו מחיקה של הצנזורה בפירוש רש"י

ספר בראשית הוא הראשון לחמשה חומשי תורה ולכ"ד ספרי התנ"ך. הוא מתאר יצירת העולם כולו ויצירת עם ישראל[1], במשך תקופה של 2,309 שנה, מבריאת העולם עד למותו של יוסף הצדיק. שאר ארבעת החומשים תקופתם 180 שנה עד למות משה רבינו.

ספר בראשית נחשב לספר הגדול ביותר. סכום הפסוקים שלו הוא 1,533, על אף שלפי המסורת יש לו 1,534 סימנו א"ך ל"ד - 24% מפסוקי חמשת חומשי התורה. חציו בפסוק :"וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (כ"ז,מ'). מספר הפרשיות שלו הוא י"ב וסימנו ז"ה.

שמו[עריכה]

הוא נקרא על שם המילה הפותחת את הספר "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". בנוסף, שמו מבטא את היותו הספר הראשון בתורה ובתנ"ך, העוסק בראשית העולם ועם ישראל.

ספר הישר[עריכה]

ספר בראשית מכונה על ידי בעל הלכות גדולות בשם ספר הישר וכן בגמרא במסכת עבודה זרה.

הנצי"ב מסביר שהספר נקרא בכוונה ספר הישר ולא ספר צדיקים או חסידים משום שישנו הבדל מהותי בין השניים. הוא אומר כי על אף שאנשי בית שני היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, עדיין לא היו ישרים בהליכות עולמם ולכן הייתה בהם שנאת חינם אלו לאלו. ואף צדיקותם וחסידותם הובילה אותם לידי שנאת חינם זו משום שחשדו כל אחד בשני שלא היה נוהג כראוי וחשבו שכל מי שלא חושב כדעתם הוא צדוקי ואפיקורוס, וזה מה שהוביל לידי חורבן הבית משום ש"הקב"ה אינו חפץ בצדיקים כאלו אלא באלו ההולכים בדרך הישר ולא בדרכים עקומות אף אם הן לשם שמיים".

והוא מפרט אף יותר שסיפורי האבות מכונים ספר הישר משום שזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' היו גם ישרים, כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום למרות שלפי הדין היה ראוי שייענשו משום שנהג לפנים משורת הדין ובדרך ישרה. וכן יצחק אבינו שניסה להתפייס על אבימלך ומרעיו ויעקב בהתנהלותו עם לבן שלמרות שרדף אותו לבסוף דיבר איתו בדיבור רך וטוב. לכן גם בלעם כינה את אבותינו "ישרים" ורצה שתהיה אחריתו כמותם משום שזו היא המעלה הגדולה המשלבת את הצדיקות והישרות יחד.

מבנה הספר ותוכנו[עריכה]

ספר בראשית כולל את סיפורי הבריאה (פרקים א-יא) ואת תולדות אבות האומה הישראלית (פרקים יב-נ). ספר בראשית מתחיל בקורותיו של אדם כבחיר הבריאה, עובר אל נח הצדיק, אברהם, יצחק, יעקב ו-12 בניו. והוא מסתיים בירידת יעקב ובניו למצרים, בשנת 2238 לבריאה.

ניתן לחלק את ספר בראשית על ידי ספרי התולדות המופיעים במהלכו:

  1. תולדות השמים והארץ בהבראם (אדם, חוה, קין והבל)
  2. תולדות אדם (משת עד נוח)
  3. תולדות נוח (המבול)
  4. תולדות בני נוח, שם חם ויפת
  5. תולדות שם (מארפכשד עד תרח)
  6. תולדות תרח (אברם, נחור, הרן ולוט)
  7. תולדות ישמעאל בן אברהם
  8. תולדות יצחק בן אברהם
  9. תולדות עשו בן יצחק
  10. תולדות יעקב בן יצחק (יוסף, יהודה ואחיהם)

בדברי הרמב"ן מבואר שספר בראשית ענינו להורות לבני אדם את דרך האמונה, ולכן ספר זה הוא בניין האב לכל שאר ספרי התורה ולכל הספרים כולם.

מטרת ספר בראשית[עריכה]

רש"י בפירושו הראשון על התורה מביא את שאלתו של ר' יצחק מדוע היה צריך לפתוח בבראשית אלא דווקא ב"החודש הזה לכם" המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל. כלומר, הוא רואה את מטרת התורה בפירוש מצוות הקב"ה וממילא תמה מדוע יש צורך בסיפורי האבות ובריאת העולם. ומתרץ "ומה טעם פתח בבראשית? שאם יאמרו אומות העולם: "ליסטים אתם, שכבשתם לכם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא, ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". ר' יצחק מפרש כי מטרת תחילת הספר היא "כוח מעשיו הגיד לעמו" ולתת לעם ישראל תשובה שאם יאמרו לו אומות העולם שהם כבשו את הארץ יוכלו לענות כי כל הארץ שייכת לקב"ה שהרי הוא בראה ולכן זכותו ליתנה לנו. הרמב"ן מבאר אף יותר את שיטת ר' יצחק ומסביר כי הקב"ה מנחיל ארצות לפי מידת המוסריות של העם היושב בארץ, ולכן אף גירש את שבעת העממים מן הארץ מפני חטאיהם ואף עתיד להגלות את עם ישראל כאשר גם הם יחטאו בעתיד.

מנגד, הרמב"ן עצמו מסביר כי מטרת סיפורי האבות וכן בריאת העולם היא משום "מעשה אבות סימן לבנים" "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות ב עניין אברהם יצחק ויעקב, והוא עניין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים , ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו". לפירושו, המאורעות שאירעו לאבות מאפשרים במידה מסוימת לגזרות המקום לחול במציאות ולהופיע במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.

בדומה לכך, גם רבינו בחיי רואה ערך עצמאי בכתיבת בריאת העולם ותולדות האבות בכך שסיפורים אלו הם השורשים והיסודות לאמונת ישראל ולהשגחת הקב"ה על העולם. לדבריו, בכל אחד מסיפורי ספר בראשית ישנו עיקרון אמוני ורוחני שניתן ללמוד ממנו ליסודות האמונה, כגון חידוש העולם בבריאת העולם, ענייני שכר ועונש בחטא קין והבל וחטא אדם הראשון וישנו קשר מחבר המחייב את כולם מבריאת העולם וכדבריו "שכל העקרים העצומים האלה נמשכים מאמונת חדוש העולם, וכל התורה כלה מיוסדת ובנויה עליהם, וכל אחד ואחד מחייב את חברו: חדוש העולם מחייב ההשגחה, וההשגחה מחייבת העונש והשכר, ומחייבת את הנבואה, ומתוך הנבואה תבא התורה, ואם כן מוכרח היה להתחיל התורה בחדוש העולם".

פרשיות החומש[עריכה]

הפרשה הפרקים מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה <brלפי ספר סדר הדורות /> לבריאת העולם התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה
בראשית א' עד ו',ח' קמ"ו-"אמציה" 1,536 בריאת העולם, בריאת האדם, השבת, גן עדן, קין והבל, עשר הדורות מאדם ועד נח ספר ישעיה, מ"ב
נח ו',ט'- י"א קנ"ג-"בצלאל" 1,536 467 המבול - ההכנות, 40 יום והיציאה, הברית, מעשה חם, תולדות בני נח, מגדל בבל ודור ההפלגה, עשרת הדורות עד אברם ספר ישעיה, נ"ד
לך לך י"ב-י"ז קכ"ו-"נמלו" 2,003 44 אברם בארץ, הירידה למצרים, הפרידה מלוט,הבטחת הארץ, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, הגר וישמעאל, אברהם אבינו, שרה אימנו, ברית מילה ספר ישעיה מ' -מ"א
וירא י"ח-כ"ב קמ"ז-"אמנון" 2,047 37 בשורת המלאכים, מהפכת סדום, אברהם בגרר, הולדת יצחק אבינו, שליחת הגר וישמעאל, ברית אבימלך, עקידת יצחק והברכה לאברהם ספר מלכים,ב',ד'
חיי שרה כ"ג-כ"ה,י"ח ק"ה-"יהוידע" 2,084 24 קניית מערת המכפלה וקבורת שרה, שליחות העבד ובחירת רבקה אימנו, נישואי יצחק ורבקה, נישואי אברהם וקטורה, מות אברהם אבינו, תולדות ישמעאל ספר מלכים, א', א'
תולדות כ"ה,י"ט-כ"ח,ט' ק"ו-"עלו" 2,108 77 בני יצחק ורבקה: יעקב ועשו - ההריון, האופי, הבכורה וכל אחד פונה לדרכו ובאמצע הירידה לגרר ספר מלאכי, א'
ויצא כ"ח,י'-ל"ב,ג' קמ"ה-"מחניים" 2,185 20 יעקב יוצא לחרן, סולם יעקב, המפגש עם רחל, הנישואין ללאה, הולדת בני יעקב, החזרה לכנען והברית עם לבן ספר הושע, י"ב
וישלח ל"ב,ד'-ל"ו קנ"ד,"קליטה" 2,205 11 המפגש עם עשו, גיד הנשה, התיישבות בשכם, מעשה דינה והעלייה לבית אל ספר עובדיה, א'
וישב ל"ז-מ' קי"ב-"יבק" 2,216 14 חיי יוסף - השליחות לשכם, מכירתו, הירידה למצרים ופתרון חלום שרי פרעה ובאמצע פרשת יהודה ותמר ספר עמוס, ב'
מקץ מ"א-מ"ד,ט"ז קמ"ו-"יחזקיהו" 2,228 5 חלומות פרעה, פתרונם, יוסף הצדיק- משנה למלך, הרעב בכל הארצות, האחים באים ושבים עם מזון, יוסף מתכנן את הלקח שילמד אותם ספר מלכים, א',ג'-ד'
ויגש מ"ד,י"ח-מ"ז-כ"ז ק"ו,"יהללאל" 2,233 5 התנצחות יהודה עם יוסף, התוועדות יוסף, הזמנת יעקב ובניו למצרים, ירידת בני ישראל מצרים (מתקיימת ברית בין הבתרים), ההתיישבות בארץ גושן, מדיניות כלכלית חדשה במצרים ספר יחזקאל,ל"ז
ויחי מ"ז,כ"ח-נ',כ"ו פ"ה-"פה" 2,238 71 השבעת יוסף, הברכה לאפרים ומנשה, הברכה לבני יעקב, ברכת המלוכה וברכת השפע, מסע לוויה מלכותי ספר מלכים א',ב'

תמו 2,309 שנים לבריאת העולם [2].

ספר בראשית כתוב על ביצה - במוזיאון בירושלים - ויקישיתוף

תקופות בספר בראשית[עריכה]

ערך מורחב - אלפיים שנות תוהו


ספר בראשית כולל אלפיים שנות תוהו הם 2,000 השנים הראשונות לבריאת העולם ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות ב"אלפיים שנות תורה". וזאת, לפי המקובל במסורת היהודית ומובא במסכת עבודה זרה :"תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח..." ומבואר בגמרא שאלפיים תוהו נמשכים עד היות אברהם בגיל חמישים ושתים, שאז החל לעשות נפשות לתורה בחרן." (ט',א'). משמעות התוהו נבחן לאור התקופות הבאות לאחריו תקופות של "תורה" ושל "ימות המשיח".

הרב זאב סולטנוביץ' מישיבת בית אל במאמרו אלפיים שנות תוהו מפרט את מהותו של ה"תוהו" במובן של תולדות הבריאה. הוא מגדיר תוהו כעולם שאין בו תורה. אם אין תורה בעולם יש תוהו ובוהו, דהיינו, אי סדר, אי הבנה. אך יותר מכך. הוא סבור כי המונח המקובל בימינו, בהשפעת התרבות האירופית ותורגמו בתרגום השבעים למילה 'כאוס' - אי סדר אינו מתאים.

"משמעות המילה תוהו - זו תהייה. אין זה אי סדר סתם, אלא תהייה ושאלה. "לתהות על קנקנו של מישהו" פירושו של דבר לשאול שאלה ולנסות להבין, להיות מודע לכך שאתה אינך שולט בדבר, אינך יודע את תוכנו. גם "בהִיה" זו הסתכלות במשהו לא ברור, זהו מבט שעדיין לא נתבררו בו הצורות."

תוחלת החיים בספר בראשית[עריכה]

בספר בראשית מוזכרים אנשים שחיו מאות שנים. הזקן ביותר הוא מתושלח אשר נפטר בגיל 969 שנה. רמב"ן כתב כי כך היה גם אצל שאר בני דורם, הרמב"ם כתב כי רק אלו שהוזכרו הגיעו לאריכות ימים זו, מחמת אורח חיים ייחודי שאמצו להם, או בדרך נסית.

הערות שוליים

  1. ראה רמב"ן בפתיחת הספר.
  2. סכום השנים אינו מסתכם לסך הכל כי יש תקופות חופפות

ראה גם[עריכה]